00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

האשליה

13/07/2013


במאי: לואיס לטייר
שחקנים: מארק רופאלו, ג`סי אייזנברג, וודי הארלסון, איילה פישר, מלאני לורן, דייב פראנקו, מורגן פרימן, מייקל קיין
תסריט: בועז יכין (הוא משלנו), אד סולומון, אדווארד ריקוט
ז`אנר: מתח
שנה: 2013

בכוונה או לא בכוונה, "האשליה" הוא סרט על עצמו. אין הכוונה שהוא מעין סרט שמתאר את יצירת הסרט שהוא הסרט שאתם רואים כרגע (נסו להגיד את זה מהר חמש פעמים), אלא שבאופן מפתיע, הסרט עצמו הוא שיקוף של כל הרעיונות והתמות שעולות ממנו. במהלך הסרט, לא פעם עולה הנקודה ש"קסם", במובן הבידורי שלו, הוא בסך הכל הטעיה מכוונת, ו-Oh boy, הסרט יודע לעשות הטעיות מכוונות.

הסרט מתחיל בהצגתם של קבוצת קוסמים המכנים את עצמם "ארבעת הפרשים" (ג'סי אייזנברג, איילה פישר, וודי הארלסון ודייב פרנקו), כל אחד מגיע מתחום אחר של אשליות וטריקים, וביחד הם מעלים מופע משותף שהפך לפופולארי במיוחד. במסגרת אחד המופעים שלהם בלאס ווגאס, הם בוחרים באקראיות אדם מהקהל לצורך הטריק האולטימטיבי שלהם - הם משגרים את אותו אדם היישר לכספת הבנק שלו, שנמצאת בפריז, ומחזירים אותו לאולם בלאס ווגאס ביחד עם כל הכסף שהיה בכספת, ומחלקים אותו לצופים. זה אולי, כנראה, הקסם הכי מגניב בעולם, אבל זה גם לא בדיוק חוקי, ומסיבה הזאת, ה-FBI והאינטרפול משתפים פעולה על מנת לגלות איך לעזאזל ארבעת הפרשים עשו את זה. האחרונים לא בדיוק נתרעים מכך שעכשיו הם מושא לחקירה בלשית בינלאומית, אלא דווקא מעדיפים לפזר הבטחות הרבה יותר גדולות ומחשידות לגבי המופעים הבאים שלהם.

"האשליה", ממה שראיתי, הוא סרט די שנוי במחלוקת כרגע. יש לו רק 49% אחוז ביקורות חיוביות באתר "Rotten Tomatoes" (אחוז קטן ביותר שממש לא מגיע לסרט, אבל על זה נדבר אחר כך), ובתגובוספירה נראה שחצי מקהל הצופים אהב אותו, והחצי השני לא. לכן, לפני שאני הולך לדבר על הדברים השנויים במחלוקת בסרט, אני אעבור על הדברים שגם אלה שלא אהבו את הסרט הסכימו שהיו טובים.

ראשית, מצטער שאני נותן ספוילרים לטקסי הפרסים הפיקטיביים של עצמי, אבל שנאוצר הזהב לצוות השחקנים הטוב ביותר די סגור, חתום ונעול כרגע עבור האנסמבל האדיר של הסרט הזה. למלהק/ת מגיע פרס נובל על מה שהולך בסרט הזה, כי ברצינות שמזמן לא נהניתי כ"כ מסרט רק בגלל הקאסט שלו. השחקנים שמגלמים את ארבעת פרשי האפוקליפסה פשוט נהדרים. הדמויות האלה אומנם מעניינות ומהנות עוד משלב הכתיבה המוצלחת, אבל השחקנים הופכים את הכל להרבה יותר חינני. לכל אחד מהפרשים יש את האישיות שלו, והאישיות באה לידי ביטוי בצורה נפלאה על ידי ההופעות הנהדרות של פישר, אייזנברג, הארלסון ופרנקו. נכון שג'סי אייזנברג די מחקה פה את ההופעה (המדהימה) שלו מ"הרשת החברתית" ו-וודי הארלסון כדושבאג הסרקסטי שהוא תמיד עושה, אבל הם עדיין עושים את זה בכזה כן שאי אפשר שלא להתאהב.
מהצד השני, מארק רופאלו ומלאני לורן מגלמים את סוכן ה-FBI וסוכנת האינטרפול הצרפתייה שנשלחים לטפל בקוסמים, והם כבר לא הכי טובים משלב הכתיבה: הדמויות שלהם מאוד מאוד מוכרות ודי קלישאתיות. אפשר לחשוב לרגע שמדובר בסרט Buddy Cop בשם "הקשר הצרפתי שלי" על סוכן וותיק, חולה אגו ומעצבן שנאלץ לעבוד עם סוכנת (ותוך כדי גם יש סיפור אהבה שמופלץ משום מקום). אבל, גם אם מדובר בקלישאות מוכרות, הקלישאות האלה מבוצעות *נהדר*. מארק רופאלו מעולם לא היה גדול השחקנים בעיני והמועמדות שלו לאוסקר על "הילדים בסדר" היא כתם שהאקדמיה לעולם לא תצליח למחוק מבחינתי, אבל פה הוא משחק טוב מאוד, ונותן אפילו לדמות המנופחת והמעצבנת לעיתים הזאת אישיות שעושה אותו קל להתחברות. כנ"ל גדול לגבי מלאני לורן, שכבר ב"ממזרים חסרי כבוד" יודעת לגלם דמויות תמימות וקשוחות בו זמנית. גם בין השניים האלה יש מספיק כימיה בשביל שאפילו סיפור האהבה הלא נחוץ שהודבק על הסרט ייראה אמין בדרך כלשהי.
את הקאסט סוגרים גם מייקל קיין בתפקיד הספונסר הקשוח של הקוסמים ומורגן פרימן בתפקיד קוסם לשעבר שהיום עושה כסף מלחשוף סודות של קוסמים אחרים, ולכן נאמנותו האמיתית די מפוקפקת. פה אני מניח שאין ממש צורך לפרט, אלה מייקל קיין ומורגן פרימן, שני שחקנים מדהימים באופן טבעי. הסצינה היחידה בסרט שבה הופיעו שניהם היא אחת המהנות בו, לדעתי.

המשחק הוא בלי ספק הדבר הכי טוב בסרט הזה, אבל הוא לא הסיבה היחידה שבגללה הוא שווה צפייה. מישהו בהפקה של הסרט כנראה שמע את השיר ההוא של קווין, כי עושה רושם שאנשים בסרט הזה יודעים איך לבדר. בדיוק כמו מופעי הקסמים שמתוארים בו, הסרט נותן חווייה מאוד מגוונת ורב חושית. יש המון הומור שמתבטא בעיקר בדיאלוגים מאוד שנונים ומשפטי מחץ, יש קטעי אקשן ממש לא רעים, יש כמה סצינות מתח אפקטיביות, אחת ברמה כמעט דייוויד פינצ'רית, יש כמה קטעים שנטו נגעו לי בלב, והקטעים שבהם מתוארים מופעי הקסמים של "הפרשים" הם כמה מהמרהיבים ביותר שיצא לי לראות השנה, פשוט כמו לראות סרט הופעה קטן בתור הסרט שגם הוא מדהים בפני עצמו. כמובן שהרבה מאוד מזה מתאפשר בזכות הרמה הגבוהה של העשייה בסרט, בכל הקשור לצילום, עריכה, סאונד, פסקול ואפקטים.

אבל עכשיו, לחלק השנוי במחלוקת של הסרט - העלילה. אני לא אשקר - אפילו אני, שאהבתי אותה, יכול להבין מה גרם לאנשים להתעצבן עליה. יש רשימה די ארוכה של פגמים בעלילה: זהו סיפור קונספירציה, בראש ובראשונה, וסיפורי קונספירציה נוטים להיות מסובכים ומפותלים. מהסיבה הזאת, הסרט עמוס בפרטים ובתפניות עלילה, ומצמוץ שלא במקום עלול להשאיר אתכם מבולבלים. גם הפרטים עצמם, במהותם, מכסים הרבה תחומים ועניינים שונים, וכך בשלב מסויים נראה שהטון של הסרט מתחיל לאבד מיקוד וקצת מתפזר להרבה תחומים שלא קשורים אחד לשני. בהקשר הזה, דבר שיכול מאוד לעצבן אנשים שיצפו בסרט, הוא העובדה שהשיווק והפתיחה שלו גורמים לסרט להיראות כאילו הוא עוסק בחבורת הקוסמים, אבל הוא בעצם דוחק אותם הצידה יותר ויותר במהלך הסרט ומתמקד יותר בחקירה של ה-FBI, בשלב מסויים אתה לא בדיוק מבין איצה צד אתה אמור לעודד. טוויסטים, תפניות וחילופי אג'נדה (חלק מזוייפים וחלק לא) נמצאים כאן מעבר לכל פינה, וזה מתחיל טיפה להעיק בשלב מסויים, שלא נדבר על להיראות טיפה מגוחך ומרמה. כשהסרט מנסה לתת הסברים לדברים שקרו בו, הוא או נותן הסבר ממש ארוך ומפורט, או במקרים אחרים, ייתן הסבר ממש דל ולפעמים אפילו לא הסבר בכלל. ככה יוצא שלפעמים, סרט שמנסה דווקא להראות "קסם" במובן של מופע בידור, יוצר לא בכוונה אירועים שהם יותר קסם כמו ב"הארי פוטר". עוד משהו שמוריד מרמת האמינות היא העובדה שהקונספירציה הגדולה של הסרט מבוססת בעצם על הצורך של צד אחד להיות 50 צעדים לפני הצד היריב, ובשלב מסויים זה נהיה משהו ממש לא ריאליסטי. אפשר לומר גם שאחת נקודות העלילה הגדולות והמרכזיות ביותר בסרט כמעט ולא מוסברת, וזה דבר מאוד מעצבן . אה, ולסרט יש גם סוף... ובואו נגיד שאני לא מתכוון לספיילר, אבל זה בהחלט סוף שכנראה לא תאהבו.

בקיצור, זאת רשימה די ארוכה, נרחבת ועמוסה של פגמים. אז למה אהבתי, אפילו אהבתי מאוד, את העלילה של הסרט?
כי מלבד המשחק, היא באמת מה שגרם לי להידבק במסך. היא ריתקה אותי, לא השאירה רגע אחד דל במהלך הסרט, תמיד היה משהו מעניין בה. היא הפתיעה אותי כל פעם מחדש, היה לי ממש כיף לעקוב אחרי הפרטים כאילו אני בעצמי בלש, והיו מספיק קטעים מעולים כדי להסיח מאלה שיותר חלשים ומבוססי הפגמים שתוארו קודם. אני חוזר בזאת לפסקה הראשונה ואומר - הסרט הזה, בכוונה או לא בכוונה, הוא בדיוק כמו מופעי הקסמים שבו. הוא מטעה באופן מכוון, הוא מטשטש לך את הראייה ואת ההבדלה בין הנבלים לגיבורים באמצעות חילופי האג'נדות והנאמנויות שבסרט, בין מה שניתן להוכיח כקסם ריאליסטי ובין הדברים שאי אפשר, גורם לך לאו דווקא להאמין למה שאתה רואה ושומע ולהסתכל מעבר לרמה השטחית של הסרט.  האם היו בו נקודות עלילה שהפריעו לי? בהחלט, אבל הן הגיעו בכזאת חבילה מעולה, שאני לא יכול שלא לאהוב אותה. הקצב היה מושלם, הטון היה מושלם והמבנה היה מושלם. אפילו לגבי העניין שהסרט לא תמיד נותן הסברים ולכן לא מצליח להחליט האם הוא מותחן ריאליסטי מתוחכם או חצי פנטזיה יש לי דעות חיוביות, כי בסופו של דבר, גם במופעי קסמים אמיתיים אתה רואה דברים שאת חלקם אתה יכול להסביר ואת חלקם לא, ומתחיל קצת לפקפק בגבולות המציאות - והסרט דווקא מצליח, רוב הפעמים, לנצל את הטשטוש הזה לטובתו. והאמת, אפילו את הסוף המאוד ידוע לשמצה שלו חיבבתי מאוד. זה לא שזה הסוף המושלם לסרט ושאין בו נקודות לא הגיוניות, אבל הוא נתן המון קונטקסט והרחיב את האישיות של דמויות ונקודות עלילה שלא חיבבתי קודם, והוא שיקף את התמות והרעיונות שלו באופן די אדיר.

היו לי ציפיות גדולות מאוד מ"האשליה". עוד משלב הטריילר שלו, חשבתי שהוא יהיה ה"כרוניקה בזמן אמת" של השנה, סרט מקורי ובעל קונספט מרתק שיפתיע את כולם. הסרט אומנם לא מימש את הציפיות שלי, ובניגוד ל"כרוניקה", הוא לא יהיה אחד הסרטים הגדולים של השנה עבורי. אבל מה שכן, כשאני אסתכל אחורה בדצמבר, אני לגמרי אזכור אותו לחיוב פשוט בגלל שהוא העניק לי שעתיים של הנאה בלתי נדלית, בעזרת השחקנים והדמויות שלו, הערך הבידורי הרב שלו והעלילה שלו שהחזיקה אותי כל הסרט. להגיד שסרט הוא "הוליוודי" הפכה לקללה בשלב מסויים, אבל זכרו שיש סיבה שבגללה הוליווד נהייתה המייצגת של הבידור העולמי - לפעמים הם פשוט יודעים ליצור חוויות גדולות וקסומות (No Pun Intended), והסרט הזה הוא דוגמה לכך. זה בידור הוליוודי במיטבו, וככל הנראה סרט שראוי לתואר "הקטילה הלא מוצדקת ביותר של השנה".

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת