00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

איירון מן 3


במאי: שיין בלאק
שחקנים: רוברט דאוני ג`וניור, גווינת` פלטרו, בן קינגסלי, גאי פירס, טרנס האוורד, רבקה הול
תסריט: שיין בלאק
ז`אנר: אקשן, קומיקס
שנה: 2013

(אהלן. בקיץ הזה היו הרבה סרטים שרציתי לראות, אבל מסיבות שונות לא הספקתי ו/או סרטים שכן הספקתי לראות, אבל נתקלתי במחסום כתיבה עם הביקורות עליהן. אני מתכוון לתקן את זה בזמן הקרוב, ולפרסם בערך 6-7 ביקורות על סרטים שיצאו פה ממאי עד אוגוסט ולא יצא לי לכתוב עליהם. הנה אחד מהם, שראיתי כשהוא יצא, אבל רק עכשיו כתבתי עליו)

סרט זה סרט.
אבל מטבעו של דבר, סביב כל סרט סובבים דברים אחרים, בין אם זה הקידום שלו, דברים שאמרו היוצרים בראיונות, היותו של הסרט מבוסס על חומר קודם או שהסרט הוא סרט המשך. אני תמיד מתעלם עקרונית מכל אותם דברים, כי אני חושב שסרטים (וגם סדרות לצורך העניין) צריכים לעמוד בפני עצמם, ולא צריכים להישפט ביחס לחומר שעליו הסרט מבוסס/הקידום שלו/הסרט הקודם בסדרה. בד"כ אני מצליח להפריד בין הדברים האלה, אבל "איירון מן 3" הוא הסרט הראשון שגרם לי לתהות לגבי כל העניין. בכל זאת, זה סרט מהנה ועשוי טוב שנהנינתי ממנו כהוגן, אבל יוצא שאני בוחן הרבה מאוד דברים בו בהתבסס על הסרטים שקדמו לו, על דרכי הקידום שלו ועל דברים שידעתי על הקומיקס של "איירון מן". האם לסרט טוב עדיין יש זכות קיום כשההילה של כ"כ הרבה דברים חיצוניים נמצאת מעליו? בואו נגלה.

"איירון מן 3" הוא אומנם הסרט השלישי בסדרת איירון מן הרשמית, אבל הוא בעצם הפרק הרביעי בסיפורו של טוני סטארק (רוברט דאוני ג`וניור) וחליפתו המתכתית, כשהחלק השלישי האמיתי היה בעצם "הנוקמים" מהשנה שעברה. בסופו של סרט זה, טוני, לכאורה גיבור על כל יכול, היה קרוב יותר מתמיד למוות, בידיו של כוח חייזרי כה חזק שאפילו הוא מתקשה להאמין שהוא קיים. אז על אף שטוני חזר לחיים נורמליים - וילה על חוף הים בקליפורניה, חברת טכנולוגיה ענקית שמכניסה מיליארדים, ובת זוג יפה וחכמה (גווינת` פלטרו) - הוא סובל מטראומות, התקפי חרדה וסיוטים. לא כיף. מה שיותר לא כיף היא העובדה שיש איזה טרוריסט חדש ומסתורי שמאיים על העולם, "המנדרין" שמו (בן קינגסלי) שרוצה לפגוע באמריקה, וספציפית באיירון מן, שהפך למעין סמל שלה. איפשהו נכנס גם בחור בשם קיליאן אלדריץ`, דמות מעברו של טוני סטארק, עם סוד די אפל בידיו.

מבחינת תסריט, בואו נאמר, הסרט הזה חצוי מאוד. הסיבה העיקרית לכך היא שבבסיסו מדובר בסרט גיבורי על של מארוול, ולכן ברור כשמש שהוא יצטרך לציית לכללים מסויימים של הז`אנר, אבל מצד שני מי שכתב את התסריט שלו הוא אחד בשם שיין בלאק. שיין בלאק ידוע כתסריטאי של סרטי אקשן וקומדיה נהדרים כמו סדרת "נשק קטלני", "נשיקת לילה טוב" ו"קיס קיס בנג בנג", שאותו גם ביים והוא בין הסרטים המשובחים ביותר של העשור הקודם. לא ממש ברור לי, אחרי שסרטו הראשון והיחיד כבמאי היה כישלון כלכלי, איך הוא הגיע לבימוי של סרט אקשן הוליוודי ממגה-פרנצ`ייז של מיליונים, אבל מה שבטוח, זאת הייתה בחירה טובה. בלאק, יוכיחו סרטיו הקודמים, הוא אחד התסריטאים הכי מתחכמים בהוליווד. המודעות העצמית פה עולה על גדותיה; הדיאלוגים הם פשוט מכרה זהב של שנינות וסרקזם; הרפרנסים אדירים והמשחק עם היידע שלנו מסרטים קודמים פשוט מעולים. אבל בלאק לא עוצר רק שם, הוא גם יודע לכתוב תסריט מלא בהפתעות, תפניות משגעות והברקות עלילתיות שמפוזרות בצורה מעולה ברחבי הסרט. יש ספציפית קטע מסויים שלגמרי השאיר אותי פעור פה וגרם לי להגיד ששיין בלאק הזה הוא בן-זונה מתוחכם וחריף. זאת הייתה נפילת האסימון הכי טובה שאי פעם חוויתי.
ובכל זאת, שיין בלאק מספק תפניות והפתעות אדירות לכל אורך הסרט, אבל הן עדיין מגיעות בתוך מסגרת עלילתית לא טובה במיוחד. מדובר במעין שילוב של כל מיני נוסחאות שעבדו בסרטי גיבורי על אחרים - "לנבל יש חשבון אישי עם הגיבור", "הגיבור נופל וקם", "לגיבור יש משבר זהות" - בשילוב עם קונספירציה תאגידית המערבת ארגוני טרוריסטים, את צבא ארה"ב, את הבית הלבן ואיזה 3 ארגוני ביו-טכנולוגיה או משהו. ובכל אחד מתתי-הז`אנרים האלה שמעורבבים בסרט יש כמה וכמה קלישאות. האיום על איירון מן, האיש הרע בסרט, הוא לא באמת נבל מעניין או מרתיע. סתם נבל כזה. לא מדובר בעלילה רעה, אלא פשוט בעלילה מעט מאכזבת. לא משהו שהורס את הסרט, Though.

מה שמפתיע הוא שבלאק גם יודע לביים אקשן: הסצינות עתירות הפעולה והאפקטים בסרט הזה מצויינות, למעשה אני אטען שסצינות אקשן בסרט גיבורי על מעולם לא נעשו בדרך כ"כ מושלמת. הן לא סתם גדולות ומרהיבות ואפיות, אלא גם חכמות. ב`איירון מן 3` יש בערך ארבע סצינות אקשן גדולות, וכל אחת מהן מכילה סיפור קטן בתוכה. אין שם רק אנשים שהולכים מכות: יש תמיד רציונל פנימי לסצנה, אתגר שצריך להתגבר עליו, חידוש טכנולוגי כלשהו, ובעיקר – התחלה, אמצע וסוף. אין בלגון ואפשר לדעת מה קורה על המסך בכל רגע נתון; ומצד שני הכל היה תזזיתי, מעניין ומצחיק. בגלל זה כל סצנה כזו מרגישה ארוכה ומעניינת, והרגשתי מעורבות רגשית ממשית: הבדיחות הצחיקו אותי, המצוקה הלחיצה אותי, האלתורים הלהיבו אותי*.

ולצד כל זה, עומד הייתרון הגדול ביותר של הסדרה, והוא איירון מן עצמו, רוברט דאוני ג`וניור. כמובן, הוא רק עושה פה את השטיק הרגיל שלו, של אדם ציני, שנון, מתנשא ועוקצני, אך בעל רגש ואנושיות. אבל יעבור עוד הרבה זמן עד שיימאס לי מזה. גם דמותה של גווינת` פלטרו מקבלת הרבה יותר נפח ותפקיד בסרט הזה, וככה מונעת מהסרט ליפול לקלישאות הנערה במצוקה שהרבה סרטים אחרים בסגנון נופלים אליהם. שחקני רכש כמו בן קינגסלי וגאי פירס גם הם עושים את העבודה מצויין, אפילו שהדמות שלהם לא כ"כ עמוקות או מעניינות.

אז יש לנו פה סרט עשוי היטב, עם הברקות תסריטאיות, אקשן מעולה ואווירה כיפית ומבדרת. מה בכל זאת מונע ממנו להפוך לאחד מסרטי גיבורי העל הטובים שאי פעם יצאו? כמו שאמרתי בפסקת הפתיחה, זה פחות נובע מהסרט עצמו יותר מכל מה שסבב אותו -

הקידום: הוא קודם כגרסה של "איירון מן" לטרנד גיבורי העל הבוגרים והאפלים יותר, אבל בפועל הסרט הולך רק חצי דרך לכיוון הזה. אין באמת ניתוח כלשהו של פסיכלוגיית גיבור העל, אין דיונים על מוסר, והשאלה "האם טוני עושה את החליפה, או שהחליפה עושה את טנוי" אומנם מהווה קו עלילה משני חשוב, אבל לא מקבל מספיק מאור הזרקורים שהגיע לו. לא, איני פלצן מתנשא שרוצה שאיירון מן יהיה אינגמר ברגמן, אבל הטריילרים לסרט גרמו לו להיראות כזה, וזה לא מה שקיבלתי.
האווירה: ושוב, יש כאן זגזוג בין רצינות קודרת לבין כיף ושנינות, אבל לא מדובר בזגזוג חלק או אלגנטי במיוחד, אלא במשהו מקרטע ולא טבעי. ספציפית, אפילו אחרי ששיבחתי את התפניות הרבות ששיין בלאק שם בעלילה, יש אחת שצריך להתייחס אליה, משום שמדובר במגה תפנית. אני אומנם לא אספיילר, אבל אני אומר שהיא נוגדת בערך כל דבר שחשבתם שהסרט יהיה, בין אם זה ע"פ ראיונות, טריילרים או אפילו הקומיקסים של איירון מן. זאת תפנית כ"כ היסטרית ומצחיקה, אבל גם מבוטאת בצורה כזאת רצינית וקאנונית, שעד עכשיו אני לא יודע מה לחשוב עליה. מצד אחד זה דבר מקורי ומאוד אמיץ לשים בסרט גיבורי על, מצד שני... זה נראה כ"כ מוזר ולא במקום. ואפרופו זה -
הסרט הקודם: זה לא רק המשך ל"איירון מן 2", זה המשך לפאקינג "הנוקמים", וחייבים להודות, זה גורע. ב"הנוקמים" הייתה פאקינג פלישה מהחלל של גזע חייזרים שכמעט השמיד את האנושות, ניו-יורק נחרבה כמעט כולה ופתאום כל העולם נחשף לקיומם של אלים נורדיים וענקים ירוקים. באיירון מן 3 כל הקרב הזה זוכה ליחסית מעט אזכורים, ובשאר הזמן, אנחנו באמת צריכים להאמין שאחרי הגילוי על צבאות חייזרים ואלים שמימיים, הכל נשכח ולפתע אנחנו מפחדים מבסך הכל טרוריסט מוסלמי ואיזו קונספריציה ביו-טכנולוגית צבאית או משהו כזה. זה הורס הרבה מהאמינות של הסרט, וגם מקטין מאוד את האימפקט הרגשי שלו. בסופו של דבר, קשה מאוד לעקוף את שיא הסיכון והריגוש שהיה ב"הנוקמים", וזה יוצר חוויה די יבשה.
השחיקה: הרבה פעמים במהלך הסרט עלתה בי התחושה שהוא תוצר של פקשוש בראייה העתידית של חברת מארוול קומיקס. הם תכננו לעשות סדרת סרטים שמובילה ל"אוונג`רס" וקידמו את איירון מן כגיבור הראשי של העניין. העניין הוא שבין אם תכננו את זה מראש או לא, "הנוקמים" היה הסרט המסיים של הטרילוגיה, והסרט השלישי של איירון מן הוא לא יותר מאפילוג שעוסק באחת הדמויות, נספח שבגלל הסוף שלו (שהוא, למרות כל הבעיות בעלילה, סוף פשוט נפלא) נראה שאפילו לא יתקשר לסרטי מארוול הבאים שיובילו ל"הנוקמים 2" ב-2015. אבל הם הבטיחו 3 סרטים של איירון מן, אז הם הביאו סרט שלישי, ובלי לחפף. העניין הוא שעם כל המקצועיות, יש בסרט הזה ירידה די ברורה ברמת התשוקה. זה לא משהו שבולט על פני השטח, כי השחקנים עדיין משקיעים ורמת העשייה עדיין עשר, אבל עדיין, במשך כל הסרט מזדחלת התחושה הזאת שזה סרט שנעשה מתוך חובה, ופחות מהנאה, תחושה של עייפות ו"יאללה, בואו נגמור את הסדרה הזאת" לכל אורכו. למה? אין לי מושג. אבל היא שם.

אז במילים אחרות - "איירון מן 3" הוא סרט כיפי, מבדר, מקצועי, מרתק וסוחף, שסובל מלא מעט בעיות בעלילה ובאווירה. זה תכלס, משהו שצריך לצפות מכל סרט בז`אנר גיבורי העל, ז`אנר שמלבד כמה מקרים בודדים (סדרת "האביר האפל", "אקס-מן: ההתחלה" ו"איירון מן" הראשון) עדיין לא הצליח למצוא את עצמו ולהגיע לרמות ענק. אני לא צריך להתייחס לסרט הזה ביותר כובד ראש ממה שהתייחסי לסרטי ספיירדמן או ל"ת`ור". הבעיה היא שהייתי בטוח, כבר מהשנה שעברה, ש"איירון מן 3" הולך להיכנס לפנתיאון המצומצם הזה של סרטי גיבורי על שהפכו לסרטים ענקיים לא רק בז`אנר שלהם, אלא בכלל, כשבפועל הוא לא קרוב לזה אפילו.  למה בכלל היו לי ציפיות כאלה? אין לי מושג. אולי זה הקידום המוצלח, האהבה שלי לדמות והאטרף מהסרטים הקודמים, הם בסופו של דבר מה שפגע לי בתור צופה בפרצוף כמו בומרנג, ובמקום סרט שחשבתי שיהיה אחד מסרטי השנה שלי ל-2013, קיבלתי סתם סרט גיבורי-מעולה, אבל רק מעולה. זה אומנם חבל, אבל עדיף מכלום - אז בסופו של דבר, הצפייה שווה גם שווה.
_______________________________________________________________________________________________________

* אני רוצה להודות ברמאות: שברתי את הראש על איך לשבח את האקשן פה, ולא הצלחתי לבטא את זה במילים. ואז נתקלתי בעין הדג בתגובות של עידן זיירמן ואדם קלין-אורון על הסרט, שהתייחסו לנקודה הזאת יותר בצורה יותר טובה ממה שאני אוכל לנסח אי פעם. בשל כך, עשיתי מעשה חד פעמי ודי ציטטתי את התגובות שלהם כמעט מילה במילה, עם שינויים מינוריים. במילים אחרות, הקרדיט הוא שלהם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת