00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלי חיתולים ובלי חשבון

תרנגולות חופש וחופש לתרנגולות

23/04/2013

כבר זמן מה שאני רוצה להעלות תמונות מחיי תרנגולות המחמד שלי והנה אני עושה זאת.

בבוקר אני פותחת לתרנגולות את הלול. הן כבר יודעות ומחכות בשקיקה ליד הדלת. איך שאני פותחת להן אני צריכה לזוז הצידה, אחרת הן רומסות אותי בלי חשבון.

ישנם ימים בהם הן נאלצות להשאר סגורות בלול אבל הם נדירים למדי. הן תמיד מעדיפות לבלות את היום בחוץ, גם ימי גשם. במהלך היום הלול נשאר פתוח כדי שיוכלו להכנס ולצאת כאוות נפשן לאכול, לשתות ולהטיל. זה אומר כמובן שאת מזונן הן חולקות עם הדרורים ואת ביציהן אני חולקת עם העורבנים. להשאיר אותן בלול בשביל לא לאבד ביצים זה לא בא בחשבון מבחינתי. הן חיות מחמד שלי, עם או בלי ביצים.

את יומן התרנגולות שלי מעבירות בחפירות נמרצות בכל מקום, בחיסול שיטתי של צמחיית הגינה, בהשארת הדשן שלהן מתחת לסוליות נעלי בכל הזדמנות אפשרית ובאמבטיות שמש.

בערב אני נועלת את התרנגולות בלול כדי שלא ייטרפו בידי הרקונים. גם היום אינו נטול סכנות - מידי פעם מגיע לחצרנו נץ שמגלה בהן עניין. לשמחתי האינסטינקטים שלהן בריאים והן ישר נעלמות בשיחים. כולן.

כולן - חוץ מלוקי, היא דוקא נשארת בדשא בזנב פרוש ובראש מורם וצועקת על הנץ בקולי קולות. שידע עם מי יש לו עסק. ראיתי את המחזה וישר יצאתי להבריח את הנץ. אומץ לב זה נהדר אבל בכל זאת ... נץ זה לא צחוק!

לוקי היא התרנגולת האהובה עלי ביותר. כשהכנסתי את ידי אל קופסת האפרוחים המצפצפים ביריד היא באה לבדוק מקרוב. אמרו לי לא לקחת - שאפרוחים שמתקרבים במקום לברוח הם זכרים, אבל האפרוחה הקטנטונת והחצופה הזו הסתכלה לי בעינים וקראה עלי תיגר, אז לקחתי אותה ולשמחתי היא גדלה להיות נקבה לתפארת.

קראתי לה לוקי ושמה מתאים לה ככפפה ליד. היא הקטנה ביותר בלול - בנטם (ננסית) מזן אולד אינגליש - אבל כמו האל הנורדי שבשמו היא קרויה, היא גם החצופה והתחמנית מכולן. היא גם ההוכחה שהגודל לא קובע - כמו יודה אין לה שום בעיה לרדות בתרנגולות האחרות, גם בגדולות ממנה בהרבה.

וביישור קו עם הבלבוסטע - גם לוקי מאמינה בלידות בית! כבר כמה פעמים היא הצליחה להתגנב הביתה בלי ששמנו לב והטילה באחת המיטות.

מאז שהבאנו את מיקה שהתגלתה כחתולה ציידת אנחנו מקפידים הרבה יותר על דלתות סגורות, ולוקי החליפה את המיטה שלי במיטת החתולים שבגרז`. שהחתול הג`ינג`י ידגור. למה לא? 

הילדות נהנות עד אין קץ מהתרנגולות האלה. הן משחקות איתן כמעט בכל הזדמנות ומאמינות לאשליה שאלו בכלל התרנגולות שלהן

נטע נהנית ללהק אותן בסיפורי המעשיות שלה ולפעמים צריך להזכיר לה שאלו יצורים חיים ולא צעצועים.

בתנועת הנוער של הבנות ישנם חוגי חיות ויש גם חוג תרנגולות. בכינוס שנערך מידי שנה באביב ילדים מהמחוז כולו מביאים את חיותיהם ומשתתפים בתצוגות ותחרויות. בשנה שעברה בנותי השתתפו בתחרות `תרנגולות מחופשות`.

אני מאמינה שהתרנגולות שלי באמת נהנות מחייהן אצלי ושלהן אפשר באמת ובתמים לקרוא תרנגולות חופש (בניגוד לאשליה הנמכרת לציבור על גבי הקרטונים של `ביצי חופש`). רוב המטילות בתעשיית הביצים נמצאות בכלובים צפופים כל חייהן הקצרים, שמסתיימים בגיל שנתיים כשתפוקתן יורדת והן מומתות. כל מה שנאמר לגבי לולי תעשיית הביצים אינו זוועות מומצאות אלא אמת לאמיתה - ראיתי זאת במו עיני מידי יום ביומו בכל פעם שביקרתי בילדותי אצל סבתי במושב. אז זה נראה לי נורמלי לחלוטין. הלהקה הקטנה שלי היום היא התיקון שלי על העיוורון בילדותי.

למדתי המון עליהן ומהן. ראיתי התנהגויות שלא היה לי מושג שהן חלק מטבע התרנגולות. למדתי שיש להן מבנה חברתי דינמי. למדתי שיש לי תרנגולת טרנסג`נדרית. בכלל, למדתי שלכל תרנגולת יש אישיות משלה. לצערי למדתי גם שלא די בתנאי חופש בשביל לחפות על תוצרי התעשיה.

אני לא מחזיקה מעצמי צדיקה גדולה ובגלל זה בין היתר אני גם לא נכנסת לאחרים לצלחת (כולל שאר בני ביתי אוכלי הבשר) ובאופן כללי לא מתעסקת בהטפות, אבל אני כן רוצה לשתף פה את סיפורן של כאלף מטילות שסיימו את ה`קריירה` (גיל שנתיים, כאמור) ויועדו למוות (בחישמול, מסתבר. לא ידעתי שככה עושים את זה! אצל סבתא שלי, עליה השלום, הן היו מסיימות במרק). קרובת משפחה שזועזעה מהרעיון הפיצה ברשת וראו איזה פלא - אנשים טובי לב מרחבי הארץ התנדבו לאמץ אותן. מספיק אנשים בשביל כל האלף!
אממה, למועצת הלול לא נראה הרעיון הזה, שהתרנגולות האלה יעזבו את הצד האפל של הסטטיסטיקה ויהפכו לחיות מחמד, והם אסרו על העניין באיומי קנסות על בעלת הלול. חס ושלום שהתרנגולות האלה, שעבור האנושות אינן אלא מכונות יצור ביצים ועבור מועצת הלול הן מכונות ליצור כסף, יזכו בהכרה כיצורים בעלי זכות חיים שמעבר למטרות רווח.

כבר יש בתים מאמצים לתרנגולות האלה. רבאק! כמה אטומי לב אפשר להיות בשביל להתעקש על הריגתן! אני חושבת שמקבלי ההחלטות האלה, במועצת הלול ובשאר קרטלי תעשיית המזון, אותם אלה שלא סופרים את התרנגולות האלה, או יותר נכון - סופרים אותן כנקודות על גרף הרווחים שלהם, סופרים אותנו הלקוחות האנושיים, בדיוק באותה הצורה. חשבו על זה בפעם הבאה שמספרים לכם על סיליקון בחלב או על הזרקת מים לסטייקים וצבעי מאכל לסלמון.

קישור לסיפורן של התרנגולות במושב אומץ

קישור לדף המחאה בפייסבוק

קישור עבור אלו שמעוניינים לכתוב למועצת הלול

קישור עבור אלו שמעוניינים לתרום לכלכלת התרנגולות עד שיעברו לרשות מאמציהן.

ולסיום - הנה שני סרטונים שצילמתי היום בלול. שמעתי את לוקי צועקת בקולי קולות ויצאתי לברר מה העניין. מצאתי אותה בפתחו של תא ההטלה היחידי (מתוך שמונה) שהיה תפוס, ודוקא בו חשקה נפשה.

לא עבר זמן רב ומהלול נשמעו צעקות אחרות לגמרי - צעקות הנגזלת של גילדה, התרנגולת שלוקי נישלה מתא ההטלה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

43 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אום נטע אלא אם צויין אחרת