00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

הטרדה מינית- הגבול הדק

01/05/2013

 

 

 

כמי שחוותה הטרדה מינית יותר מפעם אחת בחיי, אני יודעת לומר עד כמה משתק אותו הרגע שאת נדרשת לדייק בתוכך את מה שקרה שם.  להבין שזה לא היה במקרה, להפנים שאת לא הוזה ולא מדמיינת. להעיז לשתף משהי קרובה כדי שתסייע לך לפרש מה היה שם ולגלות... שגם היא היתה שם קודם ולא העיזה לשתף... עד שמסתבר לך שלא רק היא ולא רק את.

ואת בין הפטיש לסדן ומי יאמין לך בכלל שאין כאן נסיון לרקום איזו קנוניה כנגד... ולכי תעמדי מול החקירה הצולבת שתנסה בכל דרך אפשרית להציג את זה כפרשנות שלך. שהכל דמיונות ו"שהיית מתה" שהוא יטריד אותך  או יגע בך בכלל . כי מה הוא צריך אותך....

השבוע התייצבנו שוב מולה. אותה דילמה מוסרית-ערכית: היכן עובר אותו הגבול הדק שבין הטרדה מינית לבין חיזור. התשובה לא היתה חד משמעית. לשווא ניסינו לדייק במענה המיוחל. 

תוהה ומהרהרת. האם לעולם לא נוכל לנסח את אותו גבול? האם שוב ושוב ישאלו את אותן נשים שנפגעו : למה נזכרתן רק עכשיו? האם עוד ימשיכו להפיל את האחריות להטרדות על כתפיהן? הם לבשו, הן אמרו, הן חייכו. הן ....

שהרי עוד בשנת 1998 נחקק בישראל החוק למניעת הטרדה מינית, אותו חוק שמטרתו "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים". 

החוק קובע: כי "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו".  (שאגב הדין המגוחך להטרדה מינית - מאסר שנתיים) ועדיין מתרחשות ההטרדות המיניות חדשות לבקרים. גברים מטרידים נשים במקום עבודתם, במקומות ציבוריים ובמסגרות כאלו ואחרות. בכל מקום שאפשר, שם זה קורה. השתיקה הרועמת לא חולפת כל עוד ממלאות הנשים את פיהן במים. היא רק ממתינה לרגע ההוא שה"ברז" יתחיל לטפטף וישצוף את "זרם המים" בעוצמה שתנסה להקל ולו במעט על העלבון המר והכאב.  

הרבה שנים קודם לכן הייתי גיבורה יותר או טיפשה יותר. צעירה בת  24 מול המטריד המתמיד שידע שאני בזוגיות והכיר היטיב את בן זוגי שכבר כמעט 30 שנה מכהן כבעלי. משנוכחתי שזה לא חד פעמי, אזרתי אומץ ושתפתי אותו. מכאן לא היתה לי דרך השפעה וגם לא דרך חזרה. בעלי בחר את הדרך שלא השתמעה אז לשתי פנים. שלח אותי להורי לשבת, יצא למפגש חברתי והבהיר לו שעליו להרפות. מאז לא נרשמה הטרדה. 

בנות, נשים  אני קוראת לכן לשתף. להוציא. לא להדחיק. לנסות להבין כמה שיותר קרוב לזמן ההתרחשות מה היה שם. לצלצל למרכז התמיכה לנפגעות תקיפה מינית  הקו לנשים 1202 הקו לגברים 1203) וקבל הנחיות. ואם ראוי אז כמובן שגם להגיש תלונה במשטרה. 

 

נשים יקרות.

ככל שנתלונן. ככל שנשתף, ככל שנראה חוסן כלפי חוץ אני יודעת ומאמינה שיש מי שיחשוב שוב. שירתע. שיבין שיש מחיר להתנהלות הכוחנית ולהטרדה.  ואם לא די בכך לשכנע אז... יש לנו שפע של סיבות לחיות כאן בתחושת חוסר ביטחון. וזו אחת מהן המחייבת אותנו לנהוג ב"אפס סבלנות" בחברה הישראלית, כלפי הטרדות מיניות באשר הן. כשאנו הנשים שבה, נצליח למגר קודם כל את האויב שבפנים. כי אנו  אכן יכולות.. 

 

 

 

 

תודה שהגעתם לכאן והכרתם עוד חלק ממני. אשמח ויותר כשתגיבו. 

מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שלי 

  שלכם תפו     

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

32 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת