00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

העורב שבדרך

לזכות הציניות

22/04/2013

יאיר לפיד הוא אדם שכנראה יצטרך עוד להוכיח את עצמו בתור פוליטיקאי, אבל בתור כותב טורים אני חייב להודות שהוא אחד האהובים עלי. בטור האחרון שלו הוא כתב שהוא ממליץ למי שרוצה להמשיך בדרכו (כן, אני הולך לצטט את הבן אדם שמפורסם על כך שכל משפט שני שלו הוא ציטוט. גם אותי זה מצחיק לחשוב על זה): "ותר על הציניות. היא נשק זול והקוראים שלך אינם מעריכים קיצורי דרך."

עכשיו אם אני הייתי יכול לתת לו עצה אחת, אני הייתי ממליץ לו לוותר על לתת עצות. קודם כל מכיוון שמתן עצה בלי שאף אחד ביקש ממך, בעיקר בנימה שבה לפיד עושה זאת יכולה לעיתים קרובות להרגיש כמעשה פטרוני ומתנשא. שנית, מכיוון שאם מדובר בנושא חשוב מספיק, ואם מדובר בעצה שלא התבקשת לתת (ולפעמים גם אם כן) אנשים לא יעשו את מה שאתה מציע להם גם ככה. הם יעשו את מה שהם חושבים שנכון לעשות.

זה יכול להיות מתסכל לפעמים, אני יודע. כשאתה יודע מניסיון או במבט מרחוק משהו שמישהו אחר לא יודע בא לך לפעמים לצעוק עליו "יא אהבל! תקשיב לי ואני אגיד לך מה אתה צריך לעשות!" בדיוק כמו שילדים צורחים על גיבורים בהצגה שהאיש הרע עומד בדיוק מאחוריהם. אבל בני אדם הם יצורים מטומטמים והם לומדים רק מהטעויות של עצמם, וגם זה במקרה הטוב. אתה מציע להם עצה, הם מתעלמים ממך ונפגעים כתוצאה מכך ואז עוד נותרים לך טינה על כך שזכית ביכולת לומר להם בכל רגע נתון "אמרתי לך..."

בקיצור, לא משנה כמה טובה העצה שלך עדיף שתשמור אותה לעצמך ביחד עם האפשרות להרגיש טוב עם עצמך על כך שאתה ידעת שזה הולך לקרות. זה בטח עושה אותך קצת יותר חכם או למוד ניסיון מהמסכן שגם ככה לא היה מקשיב לך.


גם בכל הקשור לציניות אני לא מסכים עם לפיד. אני חושב שמידה מסוימת של ציניות מתובלת בסרקזם איכותי היא חשובה אם לא הכרחית לכל כתיבה טובה - בדיוק כמו ביקורתיות, השוואה, שילוב והצלבה של מקורות שונים של ידע ותרבות. אגב, לאורך השנים גם יאיר לפיד עצמו, למרות הדברים שכתב, חטא לא פעם בציניות. אמנם לא זאת שאליה הוא מכוון. אבל בהחלט ציניות.


אנחנו זקוקים לציניות מכיוון שכל בני האדם, לדעתי, הם ציניים עמוק בסתר ליבם. כולנו מפקפקים לעיתים קרובות במניעים של חברינו למין האנושי, ובצדק – הרי מי מאיתנו לא סבל פעם או פעמיים את התוצאות של אמונה מופלגת מדי בטוב ליבם של אחינו בני האדם. כמו כן, ציניות מלווה בדרך כלל בחשדנות בריאה שגורמת לך לא לקבל כמובן מאליו את מה שאומרים לך. במובן הזה, אני חושב שאולי חסרה אפילו קצת ציניות לחלק מהכותבים ובעלי הדעה במחוזותינו.

בקיצור אם הייתם קוראים משהו שהוא נטול ציניות לחלוטין, לא הייתם מאמינים לו. הייתם רוצים להאמין לו, כנראה. אבל לא הייתם יכולים לעשות זאת. עד כמה שזה נחמד לחשוב שהעולם טוב ונפלא, שכל שכניך שוחרים לך שלום, שהממשלה רוצה רק בטובתך ושהבנק שלך קיים רק כדי לפנק.. לפנק.. לפנק.. אותך ולא את הבעלים שלו. זה פשוט לא עובד. אנחנו יודעים שזה לא ככה, ואף אחד לא ישכנע אותנו אחרת.


אני אישית גם מאוד נהנה מציניות איכותית בכתיבה כי אני חושב שהיא הרבה יותר מעניינת והרבה פחות צפויה מהתחליף. אבל זה הטעם האישי שלי. אולי אני מעריך קיצורי דרך. ואולי אני חושב שדווקא הרבה יותר קל לתאר את המציאות כפי שהיא על פני השטח ולקבל נורמות כאמיתות משמיים מאשר לפקפק בהכל ובכולם.


הרבה אנשים שאני מכיר מבלבלים ציניות (ספקנות כללית לגבי טבע האדם והנורמות הקיימות) עם סארקזם (סגנון דיבור עוקצני ומריר, המשמש להקנטה וללעג) ולשון סגי נהור (אמירת דבר וכוונה להיפוכו – ותודה לויקיפדיה על ההגדרות של השניים האחרונים).

כך או כך, אלו הם שלושה מאפיינים שקשורים בגישה שאני מאוד מאוד אוהב בבני אדם. ואני לא יודע אם שמתם לב... אבל אני משלב גם בכתיבה שלי, פה ושם. אני חושב שהם מצחיקים, מעניינים ומהנים. זה שטחי אולי מצידי, אבל היי, ככה זה.

הבעיה היא, לדעתי. כאשר אנשים לוקחים את הציניות יותר מדי רחוק. בין אם זה מתוך חשיבה של: "כולם מחפשים איך לדפוק אותי, אז אני אדפוק אותם לפני.” או: "העולם מרושע אז אין טעם לנסות לשנות אותו או לצפות לדברים טובים.”


בסופו של דבר, כניעה ללא פשרות לציניות היא חסרת משמעות בדיוק כמו תמימות מוחלטת. אי אפשר לחיות בעולם הזה בלי להאמין שאיפשהו במקום כלשהו יש בו קצת טוב ובבני האדם יש גם מידה לא קטנה של כוונה טובה. לפעמים אין ברירה אלא להוריד קצת את המגננות כדי ליהנות מהחיים – כי מה הטעם לחיות כל הזמן מאחורי חומות? כמו הכל. פשוט עדיף לעשות את זה במידה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל tweedle dee אלא אם צויין אחרת