00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

טיול להכרת הטבע 1

הוזמתי בסוף השבוע לסיור מעקב שנערך בחסות Audubon Society אחרי ציפורים וחיות בר ביערות המקומיים שבפרנקלין קניון, סיור שאמור היה לספק מידע המתרחש בטבע והחיות שחיות כאן בשכנות. לפני שאעבור לסיור עצמו כמה מילים על הארגון הזה.

"אודיבון סוסייטי" הינו ארגון בינלאומי בעל סניפים רבים ברחבי העולם שמטרתו שימור ושיקום המערכת האקולוגית הטבעית של כדור הארץ תוך התמקדות על שימור ציפורים ובעלי חיים בסביבתם הטבעית.

הארגון בנה לעצמו במשך למעלה ממאה שנה את מורשת שימור הטבע בעזרת גיוס רשת ענפה של חברים, סניפים, מרכזים, משרדים ממשלתיים ואנשי מקצוע העוסקים בהדרכה וקישור האוכלוסייה העולמית עם הטבע ודרכי שימורו.  

הבוקר היה סגרירי ומעונן, עננים כבדים כיסו את פני השמיים וההרגשה הכללית היתה של גשם ההולך ומתקרב, אולם למזלנו לא ירד גשם והאור היה מושלם לצילום. התאספנו שם קבוצה של כחמישה עשר אנשים במגרש החנייה של הקניון ומספר דקות לאחר מכן החילונו בדרכנו.

המסלול ארך כשלושה קילומטרים ועבר בתוך יערות מלאי עצים ושיחים שנראו כאילו היו לקוחים מאחד מסרטי "טרזן" המפורסמים, ואכן התברר לנו בשלב מאוחר יותר שבאזור זה צולמו מספר לא מבוטל של אפיזודות. ממש מעניין ומשמח לראות שהתפאורה נשארה במקומה שלימה ומרהיבה ולא הפכה לאיזה בניין מגורים או מגרש חנייה כמו מקומות רבים טובים ואחרים כאן בעיר שמזמן הוכחדו והפכו לבנייני דירות או מגרשי חנייה.

הקליקו על התמונות להגדלה

הציפור הראשונה שניקרתה על דרכינו היתה California Towhee, ציפור דרור גדולה בצבע חום כהה הנפוצה בדרך כלל מאורגון שבצפון ועד למקסיקו בדרום, ומהאוקינוס הפאסיפי  עד למרגלות המפלים בסיירה נבדה.

הקליפורניה טואי נחשבת לתושבת קבע ופרט למקרים בודדים של ציפורים צעירות התועות הרחק מאזור הקינון אין מצב שהן ינדדו למקום אחר.זו ציפור מאד פעילה,אגרסיבית וטריטוריאלית שאינה מהססת להגן על הטריטוריה שלה במלוא האגרסיביות שבה במשך כל ימות השנה.

היא בדרך כלל מקננת בסבך שיחים צפוף בגובה של בין מטר לשלושה מטרים מהקרקע על מנת למנוע את פלישתם של טורפים ויריבים.

מעוניינים לשמוע את ציוצה?

נכנסים לאיזור המיוער ונעצרים מידי כמה דקות להקשיב לטבע ולנסות לזהות ציפורים וחיות הנמצאים בסביבתנו. כשלא נשמע שום קול ממשיכים הלאה ושוב נעצרים להקשיב ולהתבונן.

הגענו לאזור המיוער במספר די גדול של אקליפטוסים ובעוד אנו עומדים ונהנים מריחם שמענו נהמה מוזרה שהזכירה מאד את נהמת הינשוף. כל המשקפות הופנו בבת אחת למעלה והסריקה המאסיבית החלה. זה לקח בדיוק חמש דקות כשגילינו למעלה בין הענפים קן ענק ובו שלושה גוזלים צעירים של ינשוף הציציות  שבהו לעברנו כאילו שאלו: "מה אתם רוצים מאיתנו?", כל כך חמודים ששהינו בחברתם כעשרים דקות. אמא ינשוף לא היתה באותו זמן בקן וכנראה עפה קודם לכן להביא אוכל לגוזליה.

מעוניינים לשמוע את נהמתה?

בקטע זה של היער בילינו זמן מה בהמתנה והקשבה מרוכזת לקולות היער. ההרגשה היתה כאילו אנו נמצאים בג`ונגל הקריר ובאמת המרחק לא היה גדול. חשנו קרירות לצילם של העצים הרבים והסבוכים שגזעיהם העבים יצרו צורות מאד אמנותיות והמצלמה פשוט סירבה לשבות ממלאכתה. ממקור מוסמך נמסר לנו שבאזור זה צולמו קטעים רבים של סרטי "טרזן" בזמנו והשטח שומר כאתר היסטורי.

לצמח אחד הוזהרנו פעם אחרי פעם לא להתקרב ובמיוחד לא לנגוע בו משום שהוא רעיל מאד. הוא מכונה אלון רעל וצומח בכל רחבי ארצות הברית. צמח זה יכול לגרום תגובה אלרגית חריפה אצל אנשים שבאים איתו במגע והדבר בא לידי ביטוי בפריחה בואבת על פני העור. חשוב ללנוד לזהות את הצמח על מנת להיזהר ממנו בכל פעם שנמצאים באזור של צמחייה סבוכה והפרנציפ פשוט מאד: כל צמח שמצמיח שלושה עלים יחדיו דורש זהירות והתרחקות ממנו.

בעודנו מטיילים ביער נתקלו עיני בפרח כחול-סגול קטן שצמח שם על גבי שיחים נמוכים שכיסו את קרקע ולמזלי נתלווה אלינו אדם שעוסק בבוטניקה כמקצוע והלה הסביר לנו שצמח זה נקרא "פריווינקל" או "וינקה", הוא מאד עמיד בפני יובש ודוחה חרקים, עליו ירוקים כהים והוא נושא עליו פרחים יחידים בעלי חמישה עלי כותרת שלעיתים קרובות נוגעים אחד בשני או אפילו מכסים האחד את השני. הפרחים צומחים בשלל צבעים כמו כחול, וורוד, אדום, לילך, אפרסק ולבן.

פרח נוסף בו נתקלנו היה נסטורטיום שהינו אחד מפרחי המאכל המוכרים ביותר, בעל טווח צבעים המשתרע על בין צהוב בהיר לכתום ואדום. עליו, פרחיו וזרעיו ראויים למאכל. גבעוליו ועליו בעלי טעם שמזכיר במעט את הפלפל ופרחיו ניתנים לטחינה והוספת טעם לחמאה, גבינה לבנה או חומץ, בנוסף לכך יכולים הפרחים לשמש כקישוט ותוספת צבע לסלט והזרעים יכולים לשמש כצלפים.

חיה חביבה נוספת בה פגשנו לצידי השביל היתה "סיימון" בן החמש וחצי, כלב מעורב מזן הסקי וגרייט פירני מאונטיין דוג שיש לו בנחת למרגלות בעליו והתבונן בעוברים והשבים. קשה היה להתעלם מעיניו התכולות בהירות שהזכירו לי מאד את צבע הים, כה יפות. הכלב היה מאד ידידותי והניח לי ללטפו ולשחק עימו מעט לפני שהמשכתי בדרכי.

בהמשך הדרך עצרנו לפתע וכל המשקפות והמצלמות הופנו לכיוונו של הקווייל שיצא לפתע מבין השיחים והחל ללקט זרעים באמצע השביל. איני מבין איך מכל האזורים המשופעים בזרעים הוא בחר דווקא במרכזו של השביל ההומה. לא שאלתי הרבה שאלות ומיד הכנסתי את המצלמה לפעולה.

מעוניינים לשמוע את ציוצו?

ליד שפת האגם ראינו אב בחברת שתי בנותיו מתבוננים ממושכות במשהוא לא ידוע, ניגשנו לראות גם אנחנו וראינו שזו היתה צפרדע ענקית מסוג בלק טוד שישבה לה בנחת והניחה לנו להתבונן בה ממושכות.

תמונה אחרונה לרשומה זו היו למעשה זוג ברווזי ווד שמצאו להם פינה קטנה על שפת האגם בה התייחדו להם בשקט ובשלווה.

 

 

נהנינו מהטבע, ראינו ולמדנו. המשך כמובן עוד יבוא ברשומות הבאות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת