33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ליאתה

רוזטה, יין לבן ומפה עם כתם דם / טודי ואורבייטו

01/05/2013

עזבנו את פרוג`ה בבוקר יום שני כשלקראתנו יום ארוך של ביקורים ונסיעות... 

 

 

 

כשהגענו לטודי, חנינו את הרכב בחניון של פורטה אורבייטאנה (Porta Orvietana) ועלינו באמצעות רכבל עד לכיוון מרכז העיר

 

(החניון בתשלום, הרכבל והשירותים הציבוריים הם ללא תשלום והיו נקיים אך ללא נייר טואלט ).

 

 

מהיציאה העליונה של הרכבל המשכנו ברגל לפיאצה דל פופולו. ביקרנו בדואומו (סנטה מריה אנונציאטה) של טודי הבנוי

 

בסגנון לומברדי, וכשהשומר נעלם לו לשיחת טלפון אני גנבתי תמונה של הרוזטה מבפנים  

 

 

והנה הרוזטה מבחוץ...

 

 

שאלנו את העובדת במשרד התיירות מהו הבר הכי מומלץ בטודי והיא המליצה לנו על Pianegiani.

 

לפני שהתחלנו לרדת עם הרחוב עצרנו בפיאצה קטנה (שממנה מתפרש לו נוף) בה מוצב פסל של ג`וזפה גריבלדי 

 

גיבור איטלקי שבכל עיר חייב להיות רחוב או לכל הפחות כיכר לכבודו. אמרתן/ם גריבלדי אמרתן/ם גאווה איטלקית. 

 

 

 הגענו אל הבר ושירת אותנו ברמן צעיר ונחמד - דגמנו שם קפוצ`ינו  עם תוספת בצד  (כמובן שלא כל העוגיות

 

שמופיעות מתחת לספל, אלא רק טעימה מהן, התמונה צולמה מעל דלפק ההגשה השקוף של הבר).

 

 

המשכנו לרדת ברחוב והגענו אל La fontana deIIa rua, הסתובבנו עוד ברחובות טודי ואז כשהתחיל לרדת

גשם שוטף החלטנו לחזור לרכב ולנסוע לכיוון Tempio di Santa Maria deIIa Consolazione.

 

 

רוח עזה הרסה לנו מטרייה וקצת, ביקרנו בכנסייה המרשימה והחלטנו להמשיך במסלול לכיוון אורבייטו דרך כביש S.S. 448,

 

בחלק מהנסיעה ליווה אותנו הטברה, וגם עברנו ליד אגם קורברה (Corbara)

 

 

אורבייטו (Orvieto) היא אחת הערים היותר מערביות בחבל אומבריה. אורבייטו היא עיר נכבשת!

 

נמצאו בה סימני מגורים מתקופת הברזל, בעבר היא הייתה עיר אטרוסקית בשם Velzna שנהרסה בידי הרומאים,

 

וגם שינו את שמה ל-Urbs Vetus (בעברית העיר הישנה) שהפך להיות Orvieto, העיר נכבשה בידי הגותים ולאחר מכן

 

בידי הביזנטים. חנינו את הרכב בחניון שצמוד לדואומו ואחריו איזור מוגבל לנסיעה לתושבים בלבד

 

עם רדתנו מהרכב התחיל לרדת ברד! 

 

 

כדורונים קישטו לכבודנו את העיר בשטיח לבן ומחליק... לא פחות ולא יותר!

 

בעוד בטננו מקרקרת מרעב הגענו לרחוב הראשי וראינו בו עבודות קרמיקה, ראינו גם שלט שמוביל

לטרטוריית לה פרגולה בסמטה. החלטנו להיכנס ולאכול צהריים, למזלנו הגענו לפני שסגרו את המטבח 

מה ההבדל בין טרטורייה למסעדה? התשובה  כאן 

 

 

המנות שלקחנו היו קרפצ`ו עם פרמג`נו וארוגולה, צלחת גבינות הבית עם 2 ברוסקטות קטנות (בעיקרון מדובר בצלחת נקניקים

 

וגבינות, אבל אני ביקשתי ללא נקניקים והסכימו לשנות בעבורי את המנה - בהחלט לא מובן מאליו באיטליה), כרובית רומנסקו

 

(הירוקה עם השפיצים) מוקפצת עם שמן זית, יין לבן וסלסלת לחמים - יש להם לחם אגוזים נהדר! 

 

 

על הקינוח ויתרנו כי רצינו קפוצ`ינו וקינוח במיקום שונה. יצאנו מהמסעדה והמשכנו לכיוון ב-21 Corso Cavour, שם ממוקם

 

הקפה של Montanucci, כמובן שתוך כדי הברד לא הפסיק לרדת. ראינו  ישן על אחד הכסאות ואמרו לנו לא להתרגש ממנו

 

ושהוא אורח קבוע שבא לנמנם אצלם בנוחות... נהננו מקפוצ`ינו ממש טובים ובגודל אמיתי וקינוחים שהיו לא מתוקים מדי

 

(אקלייר במלית קצפת ועוגת ריקוטה-דובדבנים-תחתית בצק פריך) 

 

 

המשכנו ברחוב לכיוון פיאצה דלה רפובליקה שאחריה חזרנו לכיוון הדואומו על מנת להיכנס אליו, לפני כן עצרנו במשרד התיירות

 

שם רציתי לדעת היכן ממוקם בדיוק בית הקברות היהודי שמצאתי עליו מעט מאוד מידע באינטרנט. העובדת שם לא ידעה

 

על קיומו של בית קברות יהודי באורבייטו ואמרה שמעולם לא ביקרה בלוקליטה פונטה דל סולה. לפי מה שידוע לה מדובר

 

בבית קברות רגיל בו קברים של יהודים "מפוזרים" בין קברים של אחרים.

 

 

ממול משרד התיירות ממוקם הדואומו שברחבת הכניסה אליו מגני דוד – כששאלנו את הקופאית בדואומו היא אמרה שאלו

 

לא מגני דוד  אלא הקסגרמה. היא הסבירה שהמשולש התחתון מסמל את האדמה והמשולש העליון מסמל את השמיים

 

וזהו בעצם השילוב של מריה איתם ולכן מופיע ברחבת הכניסה לכנסייה. הדואומו של אורבייטו מוקדש לסנטה מריה אסונטה

 

והוא אחד המבנים החשובים הבנויים בסגנון גותי באיטליה. החזית של הדואומו מאוד מרשימה וגם החלק הפנימי מאוד

 

יפה. בקפלה הימנית ראינו את ה-Anti Cristo שצוייר במשך חמש שנים על ידי Luca Signorelli. הקפלה השמאלית מוקדשת

 

לסיפור "הנס של בולסנה"  מדובר בסיפור שבו במהלך המסה (שנת 1263) בעיר בולסנה, הכומר פייטרו היה עד

 

לדימום של לחם הקודש על המפה אשר יצר בה צורה של צלב.

 

 

ליד הדואומו (ממול בקו אלכסון) יש את חנות הבוטיק של יינות מאת ברבראני, הם מוכרים שם יינות עם תוויות DOC ו-IGT

 

במחירים לא עממיים  לא רכשנו מהם יין אבל הצצנו לחנות. במכולות / סופרמרקטים אפשר למצוא יינות אורבייטו טובים

 

במחירים עממיים יותר שמלווים נהדר ארוחות משפחתיות 

 

 

חזרנו אל הרכב ונסענו מעט לכיוון Pozzo di S. Patrizio, באר מים מיוחדת מהמאה ה-16, שנחצבה בהוראת האפיפיור קלמנט

 

ה-7 שהסתתר באורבייטו בתקופת המצור על רומא, בנייתה הסתיימה כאשר האפיפיור היה פאולו ה-3. עובדות על הבאר:

 

לקחו 10 שנים לבנות אותה, יש בה 248 מדרגות, 70 חלונות, העומק שלה הוא 53.15 מטרים וקוטרה הוא 13 מטרים.

 

מחיר הכניסה אליה הוא 5 אירו לאדם.

 

 

בחוץ התחיל להחשיך והחלטנו להיכנס, חשבנו שקטן עלינו אבל אז התחיל להסתובב הראש מהחלונות, החושך והתאורה המינימלית שבמקום, בערך ברבע הדרך החלטנו לעלות בחזרה – התחושה מבחינתי הייתה סוג של בזבוז כסף וזמן. מדובר אכן באתר חשוב ונחמד אבל לדרוש בעבור כניסה אליו 5 אירו זה מוגזם לדעתי, הפוסטרים בכניסה רק הוכיחו שאנחנו לא היחידים בקו המחשבה הזה, התקנון שמופיע בכניסה אומר "ברגע שמגיעים לחלון הראשון זו נחשבת כניסה ונדרש תשלום על הכרטיס" או "אין החזר כספי של כרטיס הכניסה". בתמונה למטה צילום של אחד החלונות... 

 

 

למי שיש יותר זמן בעיר, אטקרציה שלא הספקנו לחוות היא העיר התחתית של אורבייטו, כניסה עם הדרכה עולה 13 אירו לאדם.

 

 

אסיים בדבריו של ג`קופונה דה טודי:

 "amor amor, tramme la tua bellezza" 

 

מקווה שנהנתן/ם לטייל איתנו באומבריה, אנחנו עוד נחזור אליה!  

 

* התמונה האחרונה צולמה בביקור בטודי באותו הבוקר *

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

33 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תותי-בת אלא אם צויין אחרת