00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לג´ירף יש צוואר ארוך

כחול ולבן, במקרה

האמת? לא תכננתי לפרסם רשומה לרגל יום העצמאות. יש לי השבוע עוד שתי רשומות שצריכות להתפרסם, אחת לרגל האתגר החדש של "יוצאות מהקווים" ואחת לרגל האתגר החודשי שלי "סימני דרך", ארבעה פוסטים בשבוע? עוד תחשבו ששכחתי שאני אמא. וחוצמזה, לא תכננתי שום עבודה מיוחדת לרגל יום העצמאות. נכון שהמדינה חוגגת יום הולדת, אבל להכין לה כרטיס? ואת התמונות של יעלה לובשת כחול-לבן אני אצלם רק במהלך החג...

כמובן שפה מגיע ה"אבל". אבל אז, בשבת, אחרי כשלון נחרץ לשכנע את יעלה שכדאי לה לישון שנת בוקר, בח"ל המדהים שלי הציע הצעה שאיאפשר לסרב לה, גם אם את מאוד מאוד עייפה- בואי נלך לגן החיות התנ"כי. ברשומה הקודמת כבר הראיתי לכן שיעלה ישנה חלק ניכר מהזמן, אבל אנחנו מאוד מאוד נהננו, וכשהיא הייתה ערה- גם היא. תראו כמה מדהים המקום הזה:

ואז בח"ל המשיך לפנק ברעיונות טובים והציע שנמשיך לארוחת צהריים במסעדה החביבה עלינו "פונדק עין כרם". המסעדה הזו חביבה עלינו קודם כל כי היא לא כשרה, דבר נדיר בירושלים, כלומר- אפשר לאכול בה בשבת בצהריים. חוצמזה יש שם מגוון גדול מאוד של אוכל, רובו מאוד טעים, היא ידידותית לילדים. חוץ מעניין החנייה- ממש נחמד שם. יעלה סיימה בערך רבע מהמנה שלה, את השאר אני אכלתי יום אחרי. ולמה אני מלאה אתכן בפרטים הלא חשובים האלו? כי שאריות המנה של יעלה הגיעו בשקית הזו:

נכון הלוגו שלהם יפיפה? אבל זה עדיין לא העיקר, העיקר אלו שני הצדדים הצרים של השקית, שנראו ממש ככה:

כשראיתי את זה היה לי ברור שאני לא אצליח להתחמק מזה. השקית הזו חייבת להפוך לפרוייקט יום העצמאות שלי, ומיד. בחורה פרקטית שכמוני, פניתי מיד לרשימת המשימות שלי וחיפשתי למי מהן ניתן לשדך את השקית. הפור נפל על כרטיס יום ההולדת של סבתא שלי. התחלתי מכרטיס שהוא לחלוטין כחול-לבן, אבל משהו היה חסר לי, אז הגנבתי פנימה קראפט, והכל התיישב בדיוק:

כרטיס מאוד קלאסי ונקי לסבתי הקלאסית והעדינה. השתמשתי כאן באותיות החדשות של "תוצרת הארץ"- הפונט שלהן מושלם ואני מאוהבת בהן. עוד תראו אותן כאו המון. גם בחלק האחורי של הכרטיס השתמשתי בשקית:

בזמן העבודה על הכרטיס הזה גיליתי שפאנצ` הלב הכפרי האהוב עליי כל כך פשוט נעלם, הפכתי את הבית ואת האוטו ולא מצאתי. ברגע האחרון בח"ל נחלץ לעזרתי, שלף אותו בקלילות ממקום לא קשור לחלוטין והציל את הכרטיס. קצת מקרוב:

אני מאוד מחבבת את כרטיס יום העצמאות שיצא לי, ומרוצה ממיחזור השקית. הלוואי שכמתנה למדינה לכבוד יום הולדתה אני אצליח לייצר פחות זבל. כדי להשלים את המיחזור עוד הסוף השתמשתי גם בפאה הנגדית של השקית, לעטוף מתנה קטנה שחשבתי שתנתן אתמול, אבל בסוף נשארה להמתין אצלי עד סוף השבוע:

הרבה לבבות יש בפוסט הזה, איכשהו, במקרה...

אנחנו מבלים את החג בקיבוץ. באופן כללי אני מאוד אוהבת את החגים בקיבוץ, ואת יום העצמאות במיוחד. זה לא כ"כ שונה מהבמות המסורתיות בעיר, אבל הרבה יותר רגוע, צנוע, פחות עמוס וצועק. אחרי ארוחת הערב בח. האוכל (שכללה "על האש" כמובן) יצאנו לדשא לטקס שעושה מעבר מכובד מיום הזיכרון ליום העצמאות, ילדי הקיבוץ, נעריו ובוגריו הקריאו, שרו ורקדו ובסוף כמובן- מופע זיקוקים. היה גם חלק שני, עם מתקנים מתנפחים וריקודי עם, אבל אנחנו פרשנו להשכיב את יעלה. תראו כמה פטריוטית היא בכחול-לבן:

חג שמח! להתראות בקרוב...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל KarinDi אלא אם צויין אחרת