44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הסקירות של גלי

המלצות וביקורות ספרים של קרולין (גלי) וילדיה!

הלהב עצמו/ג`ו אברקומבי

הלהב בעצמו - ג`ו אברקרומבי - אתר נוריתה

 

וואו, וואו, ועוד וואו!!!!! זהו ספר ראשון מטרילוגיה ואחד מספרי הפנטזיה המשובחים ביותר שקראתי לאחרונה ואני קוראת הרבה. הספר משתווה בעיני לסדרת מאלזן המשובחת, ממנה קראתי עד כה כ- 3 ספרים. בניגוד לסדרת מאלזן, העלילה כאן אינה מורכבת במיוחד (ואינה העיקר) והסופר לא נותן לקורא לשקוע בבוץ העלילה ללא רשת הצלה. הדמויות מיוחדות ונחרתות בקלות בזיכרון והמידע ניתן במינון שלא מלאה את הקורא ורק מגרה את סקרנותו. יש מספיק מידע כדי לשמור את הקורא מרותק למתרחש, אך לא יותר מדי  שישתעמם. הדמויות עצמן אמינות, מרתקות, בלתי נסבלות לפרקים, פגומות, בקיצור אנושיות. למי שנמאס מספרי הפנטזיה השגרתיים, מהנוסחה השחוקה של טוב נגד רע ולא מפחד מלהתעסק בגוונים האפורים שבחיים, מומלץ לו שיקרא ספר זה!

הסיפור עצמו מתרחש בממלכה המכונה האיחוד. מרכז הכוח הוא בעיר אדואה. המלך העומד בראש הוא יותר קישוט, מריונטה אם תרצו, שהמועצה הפנימית מושכת בחוטיו. כמו בכל ספר פנטזיה המכבד את עצמו, גם כאן יש אינקוויזיציה הבוחשת בקלחת ומעורה בנעשה. הממלכה מוקפת אויבים משתי חזיתות, אך שאננה יתר על המידה. מצפון לה, מלך הצפון, בת`וד, לוחם אכזר ורב עוז שהביס את כל אויביו בצפון, קורא תיגר על האיחוד. מדרום לה, בני השאנקה הרצחניים (המכונים שטוחי הראש), אף הם שוחרי ריב ומדון.

הספר כתוב ממספר נקודות מבט ואנו זוכים להצצה בנבכי נשמתן של הדמויות השונות. המעבר מדמות אחת לרעותה מבוצע באופן חלק וללא תפרים נראים לעין. הדמויות מורכבות מפסיפס של אירועים וזיכרונות ומה שמתגלה הוא רק קצה הקרחון. אפילו הדמויות המשניות משורטטות היטב. הסופר פורש כמניפה דמויות אנושיות על שלל הניואנסים שבהם והן הציר המניע את העלילה. נכון, אין פה ממש עלילה וניתן לומר שהדמויות צפויות במידת מה. עדיין, הדמויות מורכבות, מצליחות לשבות את לב הקורא (בחלקן), בלתי מושלמות כמו זכוכית סדוקה (ובזה חינן) וקורמות עור וגידים לעיני הקורא.

גיבורי הספר העיקריים הם:

*לוגן או תשע אצבעות כפי שהוא מכונה, ברברי קשוח אך רך לבב. ברגעי לחץ הצד האפל שלו יוצא החוצה  והוא אחוז אמוק. בעבר היה בן בריתו הנאמן ביותר  של בת`וד וכעת שינה צדדים ונהפך לאויבו המר ביותר. לוגן הינו לוחם אמיץ, המעורר חלחלה באויביו, המואס במלחמה לאחר שגילה שהנקמה אינה כה מתוקה.

* המג באיאז ושולייתו הלא היוצלח. באיאבז הוא מג ראשון בעל כוחות חזקים ביותר, שהרוגע שלו לא מופר גם ברגעים הקשים ביותר. אך ברגע שחמתו  עולה, אבוי למתנגדיו. לא הייתם רוצים אותו כאויבכם.

* קפטן ג`אזל - אציל מפונק, רדוד, יהיר ואנוכי שהתגייס לצבא במטרה לזכות בכבוד ובתהילה. הדרך למטרה  נכספת זו עוברת דרך תחרות סייף. אהבה במקום בלתי צפוי מעצבת אותו לטובה ומדמות מעצבנת ונדושה, הוא נהפך לנסבל חלקית.

*מייג`ור ווסט - קצין שעלה בסולם הדרגות בעקבות כישרונותיו ועבודה קשה. החיילים הנתונים למרותו בזים לו בשל מוצאו הנמוך. אחותו, ארדי, הגרה עימו ממררת את חייו ומקשה על מצפונו.

*פרו מאלג`ין – אישה ממוצא דרומי, שפחה לשעבר ואחת הנשים השנואות בדרום. היא לחמה דרכה אל החופש, תרתי משמע, ולא מוצאת משמעות לחייה.

* הדמות האחרונה והמרתקת מכולן היא גלוקטה, קורבן עינויים שהפך לאינקוויזיטור אכזרי אך בעל מצפון.  הוא רק בן 35, אך מתיאורו בספר (חסר חלק משיניו ונאלץ לאכול מאכלים רכים, נכה רגשית ופיזית) חשבתי בהתחלה שמדובר באדם זקן בהרבה. הוא היה אלוף סייף גאוותן ומבטיח, שנפילה בשבי אויבי האיחוד דיכאה את  שאיפותיו והביאה אותו לתובנות שיש דברים חשובים ממעמד וכוח. הוא חד כתער, מנומס, מריר, שונא את כולם ללא הבחנה ומלא פיקפוקים כרימון. בהתחלה לא חיבבתי אותו, אך בהמשך הוא הצליח להתחבב עלי.

אז מה יש לנו בספר? מרקחת של תיאורי קרבות מציאותיים ביותר, תככים, עינויים, מאבקי כוח, קלידוסקופ צבעוני של דמויות מורכבות הפורצות מעבר לתבניות הסטראוטיפיות שלהן ומצליחות לרתק את הקורא, כתיבה סוחפת, עולם אמין, הומור ההופך גם את הקטעים הקשים ביותר לקלים לעיכול ואקשן, המון אקשן. הדמויות הן העיקר פה, ציר העלילה, הן מניעות את העלילה והופכות את הספר למה שהוא: פנטזיה במיטבה! מיודענו גלוקטה נשלח למשימות בזו אחר זו ותוהה אם יצא מהן חי. גם ללוגן תהיות דומות והמנטרה שלו היא "אני עוד חי". מעולם החיים לא נראו כה טובים!

הסופר בהחלט יודע לכתוב וללכוד את הקורא ברשתו. סיימתי ספר עב כרס זה תוך יומיים. הייתי מרותקת לסיפור וחזרתי אליו בכל רגע פנוי על חשבון דברים אחרים לעיתים. קצב הסיפור טוב ובניגוד לספרים בהם לא מתרחש כלום, תמיד קורה בספר משהו. לדמויות אין זמן להתרווח וליהנות מספל תה טוב, או וויסקי במקרה זה. הספר מסתיים בקליף האנגר ומשאיר את הקורא במתח לבאות. הספר הראשון הוא אכן מעין אקספוזיציה לספרים הבאים בסדרה, כפי שצויין באחת הסקירות ברשת, אך גם הרבה מעבר. הספר מתאר את העולם בפרוטרוט, מציג את הגיבורים ומשמש קרש קפיצה לספרים הבאים בסדרה. לרוב איני ממהרת להמשיך לספרים הבאים בסדרה מחשש לאכזבה. הפעם לא יכולתי להיפרד מהדמויות והייתי חייבת לדעת מה עלה בגורלן. אי לכך ובהתאם לזאת מיהרתי להמשיך לספר השני  בטרילוגיה שטרם תורגם. כפי שבוודאי הבנתם מההמלצה, אהבתי את הספר ואני ממליצה עליו בחום!

אסיים בציטוט מהכריכה האחורית שהפעם קלע בול:

"הגיע הזמן למשהו אחר. אם אתם אוהבים את הפנטזיה שלכם מציאותית, אכזרית ועם הומור שחור ומעדיפים שהטוב והרע יהיו תלויים בנקודת המבט שלכם, כמו בעולם האמיתי, הגעתם למקום הנכון."

בשורה התחתונה: הלהב שחודר ללב!


הלהב עצמו/ג`ו אברקומבי
the blade itself / joe abercrombie
הוצאת אופוס, 2013, 544 עמ`

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלי1היחידה אלא אם צויין אחרת