00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

באמריקה

זהות כפולה - פרק ב`

 


תקציר פרק א`

דיויד וארוסתו מישל יצאו להפלגה בת שבועיים למקסיקו ולאיים, התיכנון שלהם היה לערוך חתונה מפוארת כשבוע לאחר שובם, אבל משהו משתבש בתיכנון וכשהם מגיעים חזרה לעיר דיויד מקבל מסר ממשרד האירועים ומתברר לו שההמחאות שנתן להם חזרו כולן, הוא בודק בנייד את היתרה בבנק ומגלה לתדהמתו שבזמן שהם היו בהפלגה מישהו הצליח לרוקן להם את החשבון, דיויד יוצא לכיוון הבנק לברר מה בדיוק קרה ולאן נעלם הכסף...


 

- פרק ב` -

הגונב מגנב פטור

לוס אנג`לס - קליפורניה

הסניף של "סיטיבנק" היה ממוקם במרכז העיר, ונדרשו לדיויד כשלושים דקות של מאבק בתנועה הצפופה עד שמצא את עצמו עומד בכניסה של הבנק שואף את האויר בנשימות עמוקות, מנסה להירגע ולסדר את המחשבות שרצות לו בראש ואז נמלך בדעתו, הדף את דלתות הזכוכית ונכנס פנימה. כשהגיע אל מול האשנבים, הבחין בו מנהל הסניף וניגש לקראתו מקדם את פניו בחיוך רחב.. "בוא ניגש אלי למשרד, שם יהיה לנו שקט ונוכל לשוחח, והוביל אותו אל חדר פינתי והתישב.

"גורדון", פנה למנהל הסניף בשמו הפרטי, "מה קורה עם החשבון המשותף זה שאני ומישל פתחנו לפני הנסיעה, אתה בטח זוכר?" קולו היה על סף יאוש, "בוודאי שאני זוכר" ענה לו המנהל "וכמו שכבר אמרתי לך ביצעתי את כל הפעולות לפי ההוראות החדשות ששלחת לנו, סגרנו את החשבון העסקי והעברנו את הכסף לחשבון המשותף,

האמת שבהתחלה קצת התפלאתי, אבל לאחר שקיבלנו ממך מכתב יפוי כוח והסבר על כך שאתה מעביר את הכסף הלאה במטרה לרכוש ניירות ערך ממשלתיות, אמרתי לעצמי הבחור יודע מה הוא עושה.. ונתתי את האישור לאחד את החשבונות ולהעביר את הכספים."

דיויד הרגיש שהקירות החלו סוגרים עליו, הוא ניסה לדבר אבל שום קול לא יצא מפיו. לחשבון המשותף, שפתחו לפני הנסיעה הם העבירו מאתיים אלף דולר שהיו אמורים להספיק לחתונה ולדמי קדימה על הבית שהם רצו לקנות, ובחשבון העסקי שלו "שכבו" עוד מאה חמישים וחמש אלף, כספים מהלוואה שלקח על מנת לרכוש ציוד ממוחשב לפרוייקט ענקי שעמד להתחיל.. והיה אמור לכלכל אותם למשך החודשים הקרובים..

"על מה אתה מדבר!!! , אני לא חתמתי לך על אף מסמך.. לא אישרתי לאחד את החשבונות וגם לא התכוונתי לרכוש שום נייר ערך", קולו של דיויד הפך לצעקות שהדהדו ברחבי הבנק.. "הכל בסדר" פטר המנהל את איש הבטחון שהתקרב וסימן לו בידו להתרחק.., הוא הביט בדיויד בפליאה, הוא מעולם לא ראה אותו מתפרץ כך, במיוחד שהוא זה שדרש ואישר התכתבות באימייל. "חכה כאן" אמר ונעלם למספר דקות, כשחזר הוא החזיק בידו תיקיה עבה, הוא הניח אותה על השולחן והחל מציג בפני דיויד עותקים של כל המסמכים יפויי הכוח ותכתובות האימיילים בינהם, במבט ראשון הכל נראה "כשר" אבל במבט שני מעמיק יותר , יכל היה לראות שכל התכתובות מהשבועיים האחרונים כולל החתימות, לא היו שלו...

"התבצע פה פשע נוראי", פלט דיויד בכאבו.. "זה לא הייתי אני זה שחתם על המסמכים, וגם לא זה שהתכתב איתכם באימייל! בתקופה שאתה מדבר עליה, הייתי בחופשה במקסיקו, בהפלגה בלב ים ורחוק מאינטרנט ודואר..."

בשומעו את הדברים האלה.. עצר לרגע המנהל את השיחה, סימן לשומרים לנעול את דלתות הבנק והורה להם לקשר אותו למשטרה. ומאותו הרגע החלה המולה סביב.. פקידים מתקשרים עם בנקים אחרים, וחברות אשראי, שואלים שאלות ומנסים להבין לאן נעלם הכסף. חוקר משטרה ממחלקת ההונאה שהוזמן למקום, סיים לכתוב את הדוח הארוך שלו לאחר שתיחקר את דיויד ואת עובדי הבנק במשך שעות ארוכות.

כשהסתיים היום, לא החוקר ולא אף אחד מהפקידים החרוצים של הבנק, מצאו אפילו קצה קטן של חוט לפיתרון התעלומה, וכמו שנראה על פניו.. הכסף נעלם כולו, עד הדולר האחרון.. שלוש מאות חמישים אלף דולר, שכמו בלעה אותם האדמה... 

גורדון קינח את את אגלי הזיעה שזלגו על מצחו במטפחת משי ששלף מכיס חליפתו, "חכה רגע ,ותקשיב! אני רוצה לשלוח אותך לסטיב בלייק, חבר טוב שלי, חוקר מקצועי, בעל משרד שמתמחה בהונאות מהסוג הזה ואיתור גנבי זהות, הוא משתמש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. ואם יש מישהו שיוכל לעזור לך, זה הוא ואני ממליץ לך לגשת לדבר איתו כמה שיותר מהר, הנה המספר שלו ואני מצרף גם את המספר הישיר שלי", הוא הושיט לו כרטיס ביקור שדיויד תחב תחב לכיס חולצתו, "תרגיש חופשי להתקשר אלי בכל שעה, ואני מאמין שבסופו של דבר הכל יהיה בסדר" הוסיף..למרות שבכלל לא היה בטוח שכך באמת יסתיימו הדברים... 

דיויד הרגיש חנק וצורך לצאת החוצה לנשום אויר נקי, הוא נפרד מגורדון, ויצא מהבנק בהרגשה שחייו כמו שהוא הכיר אותם עד היום, הסתיימו ברגע זה!, הוא שלח מסר נוסף למישל בו כתב שהוא מתעכב בענייני עבודה, והחליט לנסוע להפגש עם החוקר הפרטי, לפני שהוא מוצא את הכוחות הנפשיים לחזור הביתה לחלוק איתה את כל מה שקרה לו, הוא לא היה בטוח איך מישל ואביה איש הצבא הקשוח, יגיבו לכל זה.

 

 ***

סן דייגו - קליפורניה

מכונית ההונדה האפורה הזדחלה באיטיות ברחוב החשוך, גלשה בין שתי מכוניות חונות, כיבתה את האורות ודוממה מנוע. ואפילו אם מישהו היה טורח להציץ החוצה באמצע הלילה, ספק אם היה מבחין בדמות החשוכה מבעד לחלונות הכהים של הרכב. הגבר שהתמקם בכסא האחורי הפעיל מחשב נייד קטן והיה מקיש עליו במהירות, מרים את עיניו מידי מספר שניות, מציץ החוצה. הוא היה שולח וירוסים מסוג סוס טרויאני, למחשבים אחרים, מן תוכנת ציתות שבנה ואיתה הוא היה שולף את שמות המשתמשים והסיסמאות, ופורץ באמצעותם לחשבונות הבנק של קורבנותיו. הפעולה הקצרה הזאת הערב, זיכתה אותו בשבעים וחמש אלף דולר, "כסף קטן" חייך לעצמו כשהתחבר אל הכביש המהיר מפליג הרחק משם כלא היה...

הוא מעולם לא היה צריך לחטט בפחי אשפה, או בתיבות דואר על מנת לדלות מהן מסמכים ופרטים אישיים כמו, מספר תעודת זהות, מספר אשראי ופרטים נוספים בעלי ערך המאפשרים לו להתחזות, הוא לא עבד בצורה פרימיטיבית כזאת ובז לכל מי שכן. הוא היה מקצוען, שהכין את המלכודת שלו בסבלנות ובדייקנות, כמו עכביש שמחכה שמשהו יתפס בכורים שטווה.

איש צללים שמסתובב בלילות החשוכים, רוצח ללא אקדח, שהיה ידוע בעולם התחתון של ההאקרים כפורץ מחשבים מיומן שהסתתר מאחורי הכינוי: "רובין הוד", הוא היה בוחר את המטרות שלו בקפדנות ומכה רק את חלאות האדם, אלו שהתעשרו על גבם של אחרים... לפעמים אחרי שהיה מרוקן להם את החשבונות הוא היה משאיר להם מסרים כגון: "הפשע לא משתלם" ו "זכרו את הכאב", משפטים שהיו מעלים חיוך נדיר על פניו הנאות. 

את הכסף הוא היה מעביר לחשבון ויזה בן יום ותוך שלושים דקות בדיוק הכסף הועבר משם לחשבון אחר, שיסגר גם הוא לאחר שתתבצע משם פעולת תשלום על סחורות ושירותים לחברת קש שנמצאת באיי קיימן, עם חברות בת אחרות בכל רחבי אמריקה... הלילה היה החבר הטוב ביותר שלו, בשעות בהן האנשים נמים את שנתם, ומאפשרים לו את הזמן שהוא צריך להשלים את זממו. כשיתעוררו למחרת ויבחינו בגניבה, זה כבר יהיה מאוחר מידי...

בסוף הדרך הפתלתלה, חיכתה לכסף אשת הקשר שלו, עליה סמך יותר מאשר על עצמו, ורק דאג לכך שתוכל למשוך את הכסף בצורה קלה. היא היתה אשה יפה וגאה, אבל חיי המסתור והאקלים המדברי החלו לתת בה את אותותיהם בקמטים הזעירים שביצבצו בקצוות עיניה ובמבטים החטופים שהיתה שולחת מסביבה תוך כדי הרגל. השנים האחרונות לא היו פשוטות עבורה כלל וכלל, אבל עכשיו הדברים נראים אחרת, והיא לא מתלוננת ומודה לאלוהים על שבירך אותה בשני בנים תאומים ובעל אוהב והיא העדיפה להתרכז בהם כשיצאה לדרכים לאסוף את הכסף..

ההמשך יבוא...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

59 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל באמריקה אלא אם צויין אחרת