00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אִסְתְּרָא בְּלָגֵינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" - אהבה , מחשבות , מולטימדיה , אנימציה , קולנוע , יצירות

ברוכים הבאים!

המבע הקולנועי - מיזנסצינה: הפריים

14/04/2013
 
סדרת הרשומות הבאות תעסוקנה במיזנסצינה ("העמדה על הבמה", בצרפתית). הכוונה לארגון האלמנטים הוויזואליים של הצגת תאטרון על הבמה. ההעמדה היא בשלושה מימדים: עומק רוחב וגובה. ההעמדה הקולנועית הינה תערובת של ההעמדה התיאטרלית בשילוב עם ההעמדה באומנות הציור – שכן לאחר הצילום מכלול זה הופך לתמונה דו מימדית המוצגת על מישור התחום במסגרת.

 

הפריים

עולם הסרט תחום ע"י פריים הבד באולם הקולנוע החשוך שעליו הסרט מוקרן. בניגוד לציור או צילום סטילס, בסרטים הקומפוזיציה הממוסגרת אינה אוטונומית ואינה עומדת בפני עצמה. כמו בתאטרון, הסרט הוא אומנות בזמן ולא רק במרחב. הקומפוזיציות נשברות ומוגדרות מחדש...החומר נמצא בזרימה מתמדת. פריים בודד הינו רגע מוקפא שלא נועד להיות מוצא מהקשרו בזמן ובתנועה. לצורכי ביקורת נוהגים לנתח את הפריים הבודד, אך יש להתחשב בהקשר הדרמטי.

(קומפוזיציה - מיקום-יחד ... com-position).

הפריים הינו בסיס הקומפוזיציה, אך שלא כמו הצייר( או צלם הסטילס), בקולנוע אין מתאימים את הפריים לקומפוזיציה (אין מתאימים את משטח הציור/הקנבס לקומפוזיציה) אלא להפך – מתאימים את הקומפוזיציה לפריים, אשר גודלו קבוע לאורך כל הסרט. היחס בין רוחבו לגובהו נקרא בשם יחס האספקט / Aspect Ratio. ישנם מסכים בגדלי אספקט שונים.

רוב הסרטים מוקרנים ביחסי אספקט של 1.85 ל-1 (סטנדרטי) ו-2.35 ל-1 (רחב). לעיתים מקצצים את שוליהם של סרטים שצולמו ביחס אספקט רחב ליחס אספקט צר יותר, דבר אשר פוגע בסרט ויוצר אבסורדים שונים. שחקן יכול להגיב למשהו שקוצץ ואין אנו יודעים מה הוא. כאשר מקצצים ליחס אספקט של 1.33 ל-1 (שנהוג בטלויזיה... או לפחות בטלווזיה שאינה בעלת מסך רחב) מתקבלת קומפוזיציה עלובה עוד יותר.  

(פתרונות נוספים מעבר לקיצוץ התמונה הרחבה יכולים להיות ""Pan & Scan – מצלמת הטלויזיה סורקת את התמונה הרחבה ונעה מצד לצד כמו פינג פונג.

עריכה מחדש – חיתוך והצגה של חלק מהתמונה הרחבה. אם יש למשל 2 אנשים בתמונה הרחבה חותכים ומראים בתמונה א` איש אחד ועוברים לתמונה ב` אל האיש השני (חלקה השני של התמונה הרחבה). החסרון בכך שהבמאי התכוון שנראה את הדמויות זו לצד זו.

אופציה נוספת הינה "Letterboxing" – כוללים את כל התמונה הרחבה ומוותרים על החלק העליון והתחתון של מסך הטלוויזיה...נשארים 2 פסים שחורים, אחד למעלה ואחד למטה).

 

יחס האספקט

(למידע נוסף).

 

כאמור, צייר המצייר גורד שחקים לדוגמא יבחר במצע/קנבס אנכי. תמונת סטילס פנורמית תהיה רחבה בממדיה. בקולנוע יחס האספקט של המסגרת קבוע – דבר אשר מאתגר את היוצרים.

פתרון אפשרי לעניין זה הינו ה"מיסוך" (Masking). למשל – כדי להעביר תחושת גובה ניתן להסתיר את שני צידי הפריים במעין מסיכות שחורות שמקשרות למעשה את אותם חלקים שחורים עם החושך שבאולם הקולנוע – מה שמשאיר לנו "כאילו" פריים אנכי. כדי ליצור אפקט של מסך רחב ניתן למסך למשל את חלקו התחתון של הפריים... צורת מיסוך נוספת למשל הינה הקשתית (iris) שהינה מסכה עגולה שפותחת או סוגרת על מושא הצילום (אפקטיבי לשם התמקדות באוביקט).

המסגרת/הפריים הינו אמצעי מבודד המאפשר להעניק תשומת לב אל פיסה מהמציאות אשר רלוונטית אומנותית לסרט.

הפריים הקולנועי יכול לתפקד כמטפורה למצבים של סגירות. יש במאים המנצלים אותו לצורכי מציצנות (פריים המשול לחלון שדרכו הצופים "מציצים").

 

איזורים שונים בפריים יכולים לרמוז לרעיונות סימבוליים שונים (דוגמא לכך שהצורה היא התוכן).

אינסטינקטיבית מרכז הפריים נתפס כמוקד העניין. מצפים שיסודות ויזואליים מרכזיים ימוקמו במרכז.

בגלל ציפיה זו עצמים במרכז נוטים להיות לא דרמטיים ויזואלית. המרכז מועדף כשהנושא המצולם מעניין לכשעצמו. ריאליסטים מעדיפים את המרכז משום שמסגור כזה מושך הכי פחות תשומת לב לעצמו ונותן לצופה להתרכז בנושא ולא ביסודות הויזואליים/בצורה (אם כי גם פורמליסטים משתמשים במרכז בשוטים רגילים לצורכי אקספוזיציה).

האזור שליד הקצה העליון בפריים מתקשר סימלית לכוח, סמכות, הוד, שאיפה. מי שממוקם שם שולט בכל היסודות בפריים שמתחתיו. אם ממקמים דמות שלילית שם הצופה יכול לראות בה איום וסכנה (נכון רק אם דמות זו גדולה או שווה בגודלה לדמויות האחרות).

מצד שני זה יכול להיות פשוט המקום הטבעי למושא הצילום ואין כל כוונות סמליות במיקום הנ"ל. למשל בצילום Medium Shot הגיוני שהראש יהיה קרוב לחלק העליון. כוחה של המיזנסצינה בעיקר בLong Shot  או בExtreme Long Shot. בשוטים קרובים יותר יש פחות מרחב תמרון ליוצר.

האזור שליד הקצה התחתון בפריים מרמז על משמעויות סמליות הפוכות – כניעה, פגיעות, חוסר אונים. כאשר מופיעות 2 דמויות או יותר, זו הקרובה יותר לתחתית המסך נשלטת לרוב ע"י האחרות.

שולי הפריים מימין ומשמאל מרמזים סמלית על חוסר חשיבות או לחילופין על "אלמוניות" .

ישנם מקרים בהם היוצר ממקם את היסודות הויזואלים החשובים דווקא מחוץ לפריים. בעיקר כאשר הדמות קשורה לאפלה, מיסתורין או מוות. טכניקה יעילה שכן אנו מפחדים ממה שאין אנו רואים. (ניתן למשל למקם את הדמות מחוץ לפריים כאשר רק הצל נופל אל תוך הפריים... או למשל כאשר ניתן רק לשמוע את אותה דמות אפלה).

לסיום – ישנם עוד 2 אזורים שניתן להשתמש בהם בצורה סמלית – החלל שמאחורי הסט - למשל כאשר אין מראים לנו את הנעשה מאחורי דלת סגורה – דבר אשר מעורר סקרנות ויוצר אפקט מטריד. והחלל שלפני המצלמה – כאשר למשל רק יד האוחזת אקדח נכנסת לפריים, דבר אשר שוב יוצר אפקט מטריד (דוגמא מ"הנץ ממלטה" ניתן לראות בתמונת הרשומה הראשית).

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

RSS
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Noam S אלא אם צויין אחרת