00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כותבת לברוח / בורחת לכתוב

פינת ליטוף יצירות

אנחנו עדיין חיים

07/04/2013

בזמנו כתבתי רשומה , עם מידע שכתוב עליה באינטרנט ,למרות שאסתר היא קרובת משפחה שלי ,

היא אחות של סבתא שלי ז"ל , סבתא טוסקה- אימא של אימא שלי , בעצם היא דודה אסתר של אימא שלי.

עכשיו יש בידי פרטים יותר מדוייקים על חייה!

דבר ראשון היא כתבה ספר על מה שקרה לה כעדות חיה לפשעי השואה..שלצערי הוא מעולם לא תורגם לעברית

 Wir leben trotzdem= אנחנו עדיין חיים (או אנחנו חיים למרות זאת) 


תרגמתי רק שתי פסקאות,מהכריכה האחורית בגוגל תרגומים...אין לי שמץ מושג , לא מבינה גרמנית בכלל...לא קל בעליל...

אבל העתקתי קטע ואחרי זה שידרגתי במילים שלי את התרגום להבנתי הפשוטה...

 Esther Bejarano – Mitbegründerin und Vorsitzende des Auschwitz-Komitees  Musikerin und unermüdliche Zeitzeugin der

NS-Verbrechen legt den Erfahrungsschatz ihres 80jährigen lebens dieser Biographie vor.

41948, diese fünf Ziffern warden der 18jährigen jüdin 1943 Auschwitz in den

Arm geritzt. Von da an ist sie nicht mehr eine junge Frau namnes Esther Loewy, sondern nur noch eine Nummer.


 אסתר בז`רנו - מייסדת והנשיאה של ועדת אושוויץ הבינלאומית , עדת ראייה של פשעי נאצים

ומוסיקאית בלתי נלאית, שהציגה את ניסיון החיים שלה בגיל 80

 זו ביוגרפיה:

של אישה יהודייה בת 18 שהסוהר באושוויץ 1943

 חרת על ידה ,את חמש הספרות אלה 41948

ומאותו רגע היא כבר לא אישה צעירה בשם  אסתר לוי, אלא רק מספר!

 

זה קטע שתרגמה בשבילנו מרגלית דודה שלי (אחות אמי) מהספר ואני קצת שיניתי ועיבדתי את הניסוח .

תחנה מס 1 של אסתר הייתה ב- גרינגסהוף (קיבוץ בוכנוולד,  רק  כ-100 מתוכם

הצליחו להגיע באמת לארץ , אסתר לא הייתה ביניהם)   זה היה מחנה נוער ליהודים שרצו

לעלות לפלסטינה , שם הם למדו חקלאות, מחנה זה הוקם ע"י הסוכנות היהודית.

( (Jewish Agency

בהתחלה נתנו הנאצים לנוער היהודי ללכת לתחנות האלה, החשבון שלהם היה קר

ופשוט , הם חשבו שאם היהודים ילכו מעצמם , הם לא יצטרכו לבזבז זמן

ואנרגיה מיותרים במאמצים לחסל אותם.

ב1942 סגרו הנאצים את המחנות האלה והביאו את הנוער לעבודות פרך לכל מיני

מקומות. כמובן ללא תשלום, המקומות האלה נוהלו ע"י צבא הSS-.

במקום הזה עבדה אסתר מ7:00 בבוקר עד הערב .

את אסתר שלחו לחנות פרחים (Fürstenwald e) .שם הייתה צריכה להכין זרי

פרחים , לנקות ולעשות את עבודות המשרד, בחנות זו הבעלים התנהגו אליה די

יפה ואפילו היא התחברה עם אחיינית שלהם שהייתה בערך בגילה .

(לצערי היא לא כתבה את גילה המדויק..משערת שזה היה בגיל 14  {צביה}).

אסתר הייתה צריכה להיכנס רק דרך הדלת האחורית של החנות ,שם היה חדר קטן

וממנו יכלה לרדת למחסן. 

יום אחד רצה האחיינית והחברה של אסתר במהירות וקראה לבעל המקום להתחבא

מהר במרתף מפני שהגסטפו  מגיעים .

שתיהן שמו במהירות על דלת המרתף שהייתה ברצפת החדר  ארגז ענק וישבו

ושיחקו על הארגז, וכך הצילו בעצם אדם שהיה במחתרת נגד הנאצים.

 

(מצטערת שזה עקום ...סרקתי מהספר...)

ממש בתחילת המלחמה ההורים מרגריטה ורודלוף לוי נספו בשואה בקבר אחים

והילדים טוסקה הבכורה שהגיעה לארץ ממש בתחילת מלחמת העולם השנייה,

גרדי שברח לאמריקה ,  רות שנרצחה על גבול הולנד בנסיון לברוח, 

ואסתר  הקטנה שניגנה בשביל לחיות  באושוויץ.


ההורים של סבתא טוסקה ואחותה אסתר-

אותם סחבו מהבית ב- ברסלאו,עם עוד 1000 יהודים לקובנו (Kowno-Litau)

ב-25.11.1941 . הם הגיעו לשם וכמה ימים לאחר מכן רצחו את כולם בקבר

משותף, מרגריטה ורודולף לוי היו במותם באותו זמן בני 43 ו47.

אסתר הגיעה ב- 20.4.1943 לאושוויץ עם עוד בערך 1000 גברים נשים וילדים,

אחרי הסלקציה קיבלו 299 גברים את המספרים 117602- 116754,  

158 נשים קיבלו את המספרים 42027 -41870,  

543 בני אדם שנשארו נשלחו לתאי הגזים.

אסתר קבלה את המספר 41948.

"וזהו , היינו רק עוד מספרים בלי שמות" אומרת אסתר.

אחרי עניין המספרים העבירו את אסתר למחנה אושוויץ -בירקנאו (Birknau).

לאסתר היה מזל מכיוון שקיבלה בלוק ביחד עם חברותיה שהגיעו איתה.

הבלוק הזה היה קודם אורווה של סוסים .

ביתן 26 באושוויץ- בירקנהאו( כפיר הצטלם שם במסע שלו בפולין)

"ישנו על הקרשים בלי קש ובלי שמיכות, היה מאוד קר,אפילו לסוסים היה יותר

טוב שם" אומרת אסתר.

אסתר הייתה צריכה ללכת למקומות הרחצה שהיו רחוקים מאוד מהבלוק,

כמובן שלא היה להן זמן וחשק ללכת להתרחץ במים הקרים.

באפריל עדיין היה קר מאוד.

"קפאנו מקור, לפעמים לא הרשו לנו להתרחץ ימים שלמים.בתי שימוש היו

מחרידים, גם כשעשינו את הצרכים שלנו שמרו אנשי הSS-

והיו נוכחים במקום"  אומרת אסתר

אסתר אומרת שבערך 40-50 נשים עשו את צרכיהן ביחד. וגם שם הציקו להם אנשי

ה-SS, בלי סוף.

יום אחד חיפשה המנצחת של התזמורת באושוויץ מוזיקאים חדשים, שמה היה

תצ`אי קובסקיה , אסתר הלכה עם עוד שתי בנות מהבלוק שלה שהיו מוזיקאיות

למבחן. לאסתר נתנו אקורדיון.למרות שהיא בכלל לא ידעה לנגן באקורדיון ,

תפסה אומץ ולקחה את האקורדיון , היא ידעה לנגן בפסנתר טוב מאוד , 

כך שביד אחת יכלה לנגן כמה מנגינות ושלגרים מהזמן ההוא.וכאילו איזה פלא

קרה שהיא מצאה להם גם את הבסים המתאימים.

המנצחת לקחה אותה לתזמורת.הם התאמנו 3 שבועות ואז יצאו לנגן לאסירים

שיצאו לעבודת הפרך.

מאחר ואסתר הייתה בתזמורת, קיבלה אסתר בלוק יותר טוב שהיה רק לחברי

התזמורת. היו להם שם מיטות ,לכל אחת לבד, כרית ושמיכה, אפילו מצעים.

היה שם גם ארון עם בגדים ,נעליים , ואפילו סבון ודברי קוסמטיקה.

הנאצים רצו שבתזמורת יראו הנשים טוב,בכדי לעודד את האסירים כאילו הם

הולכים רק למקלחת .

כמובן ידעו חברי התזמורת שהאסירים הולכים למות.

מבחינה פסיכולוגית הנגינה הזאת הייתה נוראית , הם היו צריכות לנגן

מנגינות עליזות ולדעת שבני אדם הולכים למות.

אסתר הצליחה לקנות לה סוודר, תמורת לחם שקיבלה לכל השבוע.

 

כאן אני חוזרת לזמננו...את הקטע הזה תרגמה דודה שלי מרגלית (אחות של אמי)

ובשלב מסוים נשברה ולא יכלה לתרגם יותר...כנראה לא פיזית ולא נפשית...

אמרה שאולי בעתיד...אבל בינתיים זה לא קרה ואני יכולה להבין...

עם סיום המלחמה והשחרור מאושוויץ שמו  אותה לעבוד שעות ארוכות  במפעל סימנס ללא תשלום.

 

וב1945 היא הצליחה סוף סוף להגיע לארץ 

 

 אחותה היחידה שנשארה בחיים הייתה כבר בפלסטינה, היא סבתא טוסקה שהגיעה לארץ עם סבא הנס כבר

לפני מלחמת העולם השנייה . 

אמי רות נולדה ביולי 1941 בארץ,  ומרגלית (אחות אמי וזאת שתרגמה)  נולדה גם בארץ  בספטמבר 1947 .

האחות השלישית רות - נסיון בריחה שלא הצליח

מלבד זאת ידוע לי גם שרות האחות השלישית שלהם (על שמה  נקראת אמי,  ומרגלית נקראת  על שם הסבתא

מרגריטה) נרצחה על גבול הולנד כשניסתה לברוח מגרמניה.

 

מאז שמה לה אסתר מטרה להרצות ולשיר נגד גזענות ואנטישמיות  דווקא בגרמניה 

לכל איש יש שם.

אסתר לוי (בז`רנו שמה מנישואין) ניצולת שואה- תיבדל לחיים ארוכים, היום היא בת 86.

 

מרגריטה  ורודולף לוי  ובתם רות  -נספו בשואה - יהי זכרם ברוך!

 

 

הערה- תיקונים ע"י מידע נוסף מאמי 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

52 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תזזאטית אלא אם צויין אחרת