33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ליאתה

יום ראשון רגוע / Una domenica tranquilla

יום ראשון היה יום עמוס מבחינת נהיגה  יצאנו בבוקר מהמלון לכיוון גוביו.

גוביו זו עיר שצמודה לצלע הר אינג`ינו (Ingino), על ההר מציגים בתקופת חג המולד את העץ הכי גדול בעולם 

 

 

אל הכנסייה שבראש ההר (כנסיית San Ubaldo) ניתן לעלות ברגל או באמצעות רכבל (סלי ברזל זוגיים שהנסיעה בהם

 

נעשית בעמידה), גוביו ידועה בשם "עיר האבן" ובתמונות בהמשך תבינו מדוע.

 

ה-GPS היקר בחר בדרך S.R. 298 ואנחנו נסענו חלק מהזמן בתוך ענןאו יותר נכון בערפל שלא רואים קדימה למטר הבא.

 

החננו את הרכב בחניון הגדול של Piazza 40 martiri.


 

 

ממול החניון ממוקמת כנסיית סן פרנצ`סקו (כן, גם פה יש אחת), אחת היפות! הגענו ממש 5 דקות לפני שהמסה הסתיימה.

 

אחלה תזמון יש לנו בטיול הזה, או כמו שהאיטלקים אוהבים  slow tour!

 

 

 

מחוץ לכנסייה ראינו את הבונבונה הזו שהגיעה עם ההורים שלה לטיול בגוביו.

 

 

 

המשכנו לכיוון לשכת התיירות וראינו קבוצת מתנדבים מבוגרים שמוכרת עצי זית והכסף הולך לתרומה לנזקקים. 

 

שלא נתרום?! כמובן, חמותי קיבלה עץ זית במתנה

 

למי שמעוניין/ת לבלות יום שלם בעיר יש נקודות עניין כמו מוזיאון הקרמיקה ותיאטרו רומאנו, בתקופה החמה

 

 

אפשר לבקר ב-Parco Ranghiasci ולבצע בו הליכה כייפית תחת צלם של העצים... קיים גם כרטיס תייר

 

 

במחיר אירו כולל כניסה לנקודות עניין שונותנסיעה ברכבל ועוד. גוביו ידועה גם כ"עיר המשוגעים", אם בא לכן/ם לקבל

 

 

"תעודה רשמית" חפשו את La fontana deI Bargello ותסתובבו סביבה 3 פעמים. בהצלחה! :P אם יוצא לכן/ם לבקר בגוביו

 

בחודש מאי, ב-15 לחודש בכל שנה זהו יום הקדוש המגן של העיר, סן אובלדו, באותו יום מתקיים "מירוץ הנרות".

 

ברשומה הקודמת סיפרתי שסן פרנצ`סקו ברח לגוביו, האמונה אומרת שסן פרנצ`סקו ידע לדבר עם חיות וקיימת אגדת

 

"הזאב מגוביו". למי שלא מכיר/ה את האגדה, תרגמתי אותה בתרגום חופשי לעברית ואני מביאה אותה כאן 

 

האגדה מספרת שבזמן שפרנצ`סקו גר בגוביו בני האדם (וגם החיות) פחדו מזאבים וניסו שלא להיתקל בהם.  פרנצ`סקו הצטער

 

מאוד על הפחד האנושי והחליט ללכת ולחפש אחר הזאב במעונו, הוא עשה זאת ללא נשק. שם הגיח הזאב מול 

 

פרנצ`סקו והתחושה במפגש הייתה מאיימת, אך פרנצ`סקו עצר את הזאב והגיש לו את ידו ואמר לו "אח זאב, אתה גנב

 

ורוצח, מעורר בהלה באדמה הזו, אני אעשה שלום בינך ובין האנשים, הרוע ייסלח, האנשים יתנו לך תמיד אוכל ולעולם לא

 

תהיה שוב רעב". לאחר שיחתו של פרנצ`סקו עם הזאב, שבה השלווה לאדמת גוביו ולא פחדו יותר מהזאבים. 

 

***

 

ונחזור למציאות!  מול משרד התיירות ב-Via deIIa Repubblica ראינו את בר Jolly (במספר 4), החלטנו לשתות

 

קפוצ`ינו  ולדגום פרלין שוקולד ורדים  היה מעולה ומפתיע! (בחלק העליון השמאלי של התמונה)

 

 

 

 

אחרי טעינת המצברים העברנו הילוך לזינוק בעלייה. בגוביו יש 2 מעליות שמקצרות את הטיפוס למעלה,

 

השתמשנו רק בראשונה וממנה יצאנו בפיאצה של Palazzo dei consoli (בתמונה למטה).

 

 


הסתובבנו וראינו את הבר של דון מתאולמי שלא מכיר/ה, דון מתאו זוהי סדרת טלוויזיה איטלקית הקיימת מסוף שנות ה-90,

 

הכוכב הראשי בה הוא טרנס היל השרמנטי 

 

 

העלילה מתרחשת ברובה בגוביו למרות שהיו יציאות לצילומים באתרים אחרים. הודות לויקיפדיה הבנתי שבתחילת אפריל

 

(צילום העונה התשיעית של דון מתאו) עוברים לצלם בספולטועדיין באומבריהמצרפת לכן/ם קישור לפרק שנקרא

 

דומניקה טרנקווילה, בעברית – יום ראשון רגוע (זה המדובר מתחיל מהדקה ה-50:34) צפייה מהנה 

 

המשכנו בעלייה עד לדואומו של גוביו, שממוקם במבנה מרשים, הוא עשיר בציורים של ציירים בני גוביו וגם של ציירים מחוץ. 

 

 

 

 

המשכנו בזינוק בעלייה עד שהגענו לחומה.

 

 

 

המשכנו לשוטט מעט ולצלם

 

 

וגם רואים את כנסיית סן פרנצ`סקו מלמעלה...

 

 

החלטנו לרדת לכיוון הרכב לקראת ארוחת הצהריים. הגענו לרחוב הראשי ושמנו לב שחנות המוצרים המקומיים פתוחה,

 

נכנסנו להציץ ויצאנו עם שקית קטנה של פסטה מסוג סטרנגוצי בתוספת טרטופו וגראפה טרטופו לגיסי היקר 

 

 

 

כשעברנו ליד בר Jolly ראינו שיש להם תפריט אוכל ונכנסנו שוב. בזמן שהמתנתי הגיעה אליי הבונבונית, ילדה 

 

שנראתה בת פחות משלוש אחזה ברצועתה בזמן שאביה וחבריו פטפטו על דרינק  אני והבונבונית ממש התחברנו.

 

או שככה היה נדמה לי, כיוון שעד שרציתי לצלם אותה  היא הסיטה מבטה :P


 

 

החבר`ה בבר היו ממש מהירים בהבאת המשקאות (כוס יין לבן ומיץ תפוזי דם סחוטרי במקום)

 

 

 

הם גם היו ממש נחמדים והסכימו לערוך שינויים ב"טורטה אל טסטו" (לא נהוג באיטליה לבקש שינויים במנות, וגם אם

 

תבקשו סביר להניח שתקבלו "לא" כתשובה). לאוכל לקח זמן להגיע... וכשהוא הגיע היה טעים וטריהיה שווה את ההמתנה.

 

 

במקום יש WIFI חינם  בהחלט לא ברור מאליו באיטליה. בתמונה למטה ארוחת הצהריים שלנו – 2 "טורטה אל טסטו"

 

(פיתה גדולה שחותכים למשולשים, באמצע שמים מליות שונות והופ יש מנה מקומיתיחד עם סלט גדול (+ 2 לחמניות הבית).

 


 

אחרי הארוחה יצאנו לקינוח בצורת גלידה מהגלידריה שממול  שמתהדרת בשם "La gelateria".

 

אני לא זוכרת איזה טעם לקחנו חוץ מפיסטוק, אבל היה טעים 

 

 

 

החלטנו שאי אפשר להיות באומבריה (או באסיסי לצורך העניין) מבלי לבקר אצל סן פרנצ`סקו הקדוש המגן של כל איטליה!

 

 

 

 

אז קפצנו  לאסיסי כדי לבקר ב-Basilica di San Francesco! – שהיא בעצם 2 כנסיות ונחשבת הכנסייה הכי

 

גדולה של אסיסי (שוב על פי המכרה היקרה שלנו שהיא מדריכת טיולים מוסמכת לאומבריה). בזו העליונה יש תמשיחים

 

(affresco, בעברית תמשיח) של ג`וטו המתארים סצינות מחייו של סן פרנצ`סקו. ממתחם הכנסייה העליונה יש מדרגות

 

לכיוון הכנסייה התחתונה בה גם נמצא קברו של סן פרנצ`סקו. הפעם בחרנו להחנות את הרכב בחניון שנמצא מתחת לכנסייה,

 

חניון Giovanni Paolo II, בחניון התת קרקעי, למי שבא עם מיניבוס אפשר להחנות תחת כיפת השמיים.

 

 

 

 

ביקרנו בכנסייה התחתונה ואז בכנסייה העליונה – במתחם הכניסה לכנסייה העליונה נגלה המבט הבא - שלום עכשיו!

 

 

 

 

לקח לנו בסך הכל שעה וחזרנו לרכב על מנת לצאת לכיוון פרוג`ה 

 

 

 

 

פרוג`ה פרוג`ה, עיר ומסביבה חומה! בפרוג`ה העיר אפשר לבלות שבוע שלם, ואפילו חודש לא יהיה הגזמה לדעתי.

 

יש כל כך הרבה דברים לבקר ופינות לחקור, כל פורטה (דלת) והמסלול המיוחד שלה. כנסיות, מוזיאונים, רחובות, שווקים,

 

חנויות ופינות נעימות. לא משעמם בפרוג`ה וכמובן שבמהלך השנה יש בה פעילויות ופסטיבלים. למי מכן/ם שקורא/ת באיטלקית,

 

יש ירחון שנקרא Viva Perugia ובו מפורטים כל מה שאורחים ומקומיים צריכים לדעת במחיר של אירו אחד! ניתן לרכישה

 

ברחבי העיר. ערכתי גם מחקר קטן מול קהילונת יהודית או כאלו שאמורים לייצג אותה, הם היו מאוד נחמדים אבל לא

 

יצא לי להיפגש איתם ולבדוק את אורח חיי הקהילה שלהם כפי שרציתי. מי יודע(ת), אולי בפעם הבאה... אחזור לביקור שלנו

 

חנינו בחנייה על הכביש ב- Via Marconi (באותו יום ראשון החנייה בו הייתה בחינם) והמשכנו ברגל לכיוון המדרגות

 

הנעות של Rocca Paolina, בסוף לקחנו שמאלה ישר למרכז העתיק של העיר לכיוון Corso Vannucci.

 

 

 

 

מדובר ברחוב הראשי של העיר העתיקה. הלכנו בו ברגל עד שהגענו ל-Piazza 4 Novembre בה ממוקמת

 

Fontana Maggiore,  המזרקה משנת 1277 מציגה דמויות מהתנ"ך, סימני מזלות, הגריפון של פרוג`ה, סיפורי דוד,

 

רומולו ורמו ועוד... בחלק העליון  שנראה ככוס עשויית ברונזה, יש שלוש נימפות המחזיקות באמפורה (מעין כלי) ממנה

 

יוצאים המים. סביב לכיכר ניצב הבניין Palazzo dei Priori (האבות המייסדים) עם משרדי העירייה והגלריה הלאומית של

 

אומבריה Galleria Nazionale deII`Umbria, נכנסנו לכנסיית סן לורנזו וחזרנו לכיוון הרכב דרך Corso Vanucci

 

שבמספר 32 שלו נמצאת Pasticceria Sandri 

 

 

 

 

בחרנו לשבת בה לשני קפוצ`ינו וארבע עוגיות חמאה. על סוג העוגיות האלו המציאו את המשפט "כולן אותו טעם" :P

 

רק אחרי שקנינו מארז עוגיות לחברים שאליהם הוזמנו לארוחת ערב אומברית (כי בפולניה התימנית מלמדים שאסור לבוא

 

בידיים ריקות!) הברמנים/עובדים שיחררו חצי חיוך. הנוהל כאן "ברור" לא יודע מה אתה רוצה? הלאה ללקוח הבא! ממש

 

הזכיר לי את החנות של פייר ארמה בפריז :P אחרי שהעובדים נפתחו מולנו עם חצי חיוך היה נעים יותר. 

 

הסבתוש שיושבת על הקופה הייתה עם מבט חביב לאורך כל הזמן.

 

אז אולי צעירים שלא אוהבים לקוחות המפריעים להם ב"לא לעבוד" זה עניין כלל איטלקי? 

 

מה כוללת ארוחת ערב אומברית? לא צילמתי אז תצטרכו לדמיין קרוסטטות – פרוסות לחם מחוממות בתנור עם ממרחים שונים:

 

שמן זית ושום, פסטו, טרטופו וגם קרוסטטות עם גבינהיחד איתן הוגש גם מעין לחם גבינה מיוחד לאיזור, שם הלחם בתרגום

 

לעברית הוא "עוגת פסחא עם גבינה" - מדובר ב"עוגה" מלוחה שמעורבות בה גבינות מסוג פקורינו ופרמג`אנו רג`אנו ומכינים

 

אותה בתקופת הפסחא. יש לי את המתכון ל"עוגה" הזו בספר בישול שרכשתי, מי יודע אולי תיהנו בקרוב מהמתכון

 

היו גם תפוחי אדמה בתנור, גבינות, סלט ירקות עשיר והרבה יין מעולה שזרם וזרם וזרם...!  

 

בעיקרון בארוחה מוגשת גם מנות של  אך כיוון שידעו שאנחנו לא אוכלים כיבדו אותנו ולא הכינו.

 

 

 

 

ברשומה הבאה – מקבלים את השבוע בטודי ואורבייטו וחוזרים הבייתה!

 

 


 
* התמונה אחת לפני האחרונה צולמה בגוביו, התמונה האחרונה צולמה בפרוג`ה *

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

23 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תותי-בת אלא אם צויין אחרת