44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הגן המרחף בין העולמות...

אוגון: זה העשיר בכשפים ולחשים...

"תפוח אדמה מתוק עם עלים ירוקים

ידע ואחזקה של יותר מידי לחשים וכשפים יכול לשכר...

אם יש לך כשפים ולחשים חזקים ואתה אינך כנה,

חוסר כנותך יותיר את כשפיך וקמיעותיך חסרי כוח,

כנות ורצון טוב עובדים טוב יותר מקמיעות ולחשים-

נחזה עבור אוני אלאנק אשו, (מלך)

שהוא חייב לעקוב אחרי עצת אורקל איפה והתערבויות האלים."

פעם אחת בחיי ממלכת היורובה העתיקה, לוחם רב עוצמה חצה את דרכו של מלך צנוע. המלך היה אלאנק אשו, והלוחם היה בלאוגון. איפה מספר שבלאוגון היה לוחם מצויין שמעולם לא הפסיד במלחמה. לא משנה כמה רבי עוצמה היו אויביו בלאוגון תמיד השמידם. כחלק מהדימוי האופייני לאוגון ולהולכים בדרכו, בלאוגון היה עשיר בכשפים מכל סוג וצורה- ובאותה תקופה אלו היו חלק מקובל ומוכר בלחימה בעולם. באותה תקופה לוחמים רבי עוצמה קיבלו כבוד והערכה על כל מלחמה שבה זכו וקיבלו את אהבת העם, וזה היה גם נכון בממלכה של אלאנק אשו.

המלך אלאנק אשו התרשם מאוד על ידי קריאת תיעוד נצחונותיו של בלאוגון, ובנוסף הוא גם מצא את ההגנה של בלאוגון על ישוביו חסרת רבב, ולפיכך הוא החליט לתת כבוד לבלאוגון- הוא יהיה צ`יף מלחמה של ממלכת היורבה תואר הנקרא Oye בשפת היורובה. אלאנק נפגש עם מועצת הזקנים והמנהיגים הרוחניים וסיפר להם על כוונותיו. המועצה והזקנים הראו רצון טוב לקראת כוונותיו של המלך אלאנק אשו, והסכימו שבלאוגון יהיה המנהיג הצבאי העליו של כל הכפרים והמחנות תחת אלאנק אשו.

בעקבות החלטות אלה בלאוגון זומן לארמון עבור החדשות הטובות. כשהוא הגיע לארמון זקני הממלכה סיפרו לו על החלטתם ושאלו אם הוא מקבל את הפרס. בלאוגון הודה למלך אלאנק אשו ולמועצה עבור זיהוי ערכו. הוא אמר שהוא מקבל את הכבוד בכל ליבו ומהותו. לאחר שכל ההתלהבות מההודעה המלכותית נרגעה, המלך אלאנוק אשו אמר לבלאוגון שיש סעיף קטן שמוצמד למתנה שהוא מקבל ושיש לשקול אותו:  לבלאוגון נאמר כי כל אלו שתחת שליטתו הצבאית צריכים להיות מוגנים לנצח ממלחמה תחת ידו של בלאוגון, ושבלאוגון חייב תמיד להגן עליהם מפני נזק ואיום חיצוני. בלאוגון הרגיע את המלך ומועצת הזקנים שהממלכה תמיד תהיה מוגנת ממלחמה תחת ידו. אחרי ההסכמה המשותפת, אלאנק אשו החליט לחתום את ההסכם עם טקס אימולה (Imule), שהכיל חולדה מקודשת, דג מקודש, פלפלי גינאה, אגוזי קולה, אלכוהול ודברים מוקדשים אחרים. הם עורבבו יחד והונחו על האדמה. חתכים נעשו על ידיו של בלאוגון ושל הנציגים של המלך אלאנק אשו. מספר טיפות דם מהחתכים נפלו על רכיבי האימולה. לאחר קידוש כלי האימולה, שבועה נעשתה מול אימא אדמה. לאחר המילים, בלאוגון ונציגי המלך אכלו מעט מן האימולה- כדי שהשבועה תשב בתוכם. התוכן המאגי של השבועה היה שאימא אדמה תלך נגד (תהרוג) את מי ששבר או בגד בשבועה שבין בלאוגון ואנשי המלך אלאנק אשו. בסוף האימולה נקבע יום לטקס קבלת השליטה הצבאית של בלאוגון.

טקס קבלת הסמכות היה מרהיב- להקות מוסיקה שונות עלו על הבמה כדי לספק את טעמי הקהל המורחב: אנשים חשובים מכל רחבי הממלכות באו להראות כבוד לבלאוגון, יינות מזנים שונים הוצעו והמזון היה בשפע. זמרים שונים גם שרו שירי הלל על נצחונותיו של הגנרל המהולל וכולם בעצם היו מרוצים. הקשר בין בלאוגון לבין אלאנק אשו היה טוב במשך זמן רב, כלוחם מוצלח, בלאוגון המשיך לנצח ולהוסיף אדמה לטריטוריות שלו, ומחנות צבאיים של אויבים סירבו להילחם נגדו. האויבים העדיפו להיכנע ולא להילחם- כי כזה היה הפחד ויראת הכבוד שבלאוגון יצר בתודעתם. בלאוגון לא היה מרוצה. דבר אחד שהיה קיים בנחישות בתודעתו הוא להילחם עם המלך אלאנק אשו. כל פעם שהמחשבה עלתה בראשו הוא הסיט אותה הצידה במהירות, בצורה נסתרת הוא היה מוטרד בנוגע לטקס האימולה שנעשה בינהם. המחשבה המטרידה המשיכה לנקר במוחו עד שיום אחד הוא החליט להילחם עם המלך אלאנק אשו למרות האימולה. עם ההחלטה הזו בראשו הוא שלח מכתב לאלאנק אשו ואמר לו להתכונן למלחמה בגלל שהוא שינה את דעתו בנוגע לשבועה המקודשת שלהם.

המלך אלאנק אשו לא ידע כיצד להבין את המסר של בלאוגון. בהתחלה הוא חשב שבלאוגון צוחק על חשבונו, לפיכך הוא שלח חזרה מסר חברי המשבח את בלאוגון, עם מחמאות על גבורתו והבטחה על התמיכה המתמשכת של עמו. בלאוגון לא אהב את המחווה הזו והוא שלח מסר מלחמתי חזק בחזרה. המלך אלאנק אשו דאג מאוד כשהוא קיבל את המסר, אבל הוא חשב שבלאוגון שכח את האימולה שהם ביצעו. לפיכך הוא שלח מסר נוסף לבלאוגון הפעם, המסר הכיל מילים מטקס האימולה עצמו:

"אל תבגוד בי.

אנחנו עמדנו על האדמה ואכלנו חולדה

אנחנו עמדנו על האדמה ואכלנו דג

אנחנו עמדנו על האדמה ואכלנו פלפל גינאה

אנחנו עמדנו על האדמה ושתינו מים

אם תעמוד על האדמה ותבגוד בי-

אני משאיר את הצדק לאימא אדמה."

זעמו של בלאוגון היה איום כאשר הוא קיבל את המסר הזה- והוא לא ביזבז זמן לשלוח מסר חזרה לאלנק אשו: במסר הזה בלאוגון אמר שהוא יפגוש את המלך ואנשים באדמה נייטרלית מחוץ לארמון המלך שלושה חודשים מן היום שבו המלך קיבל את המסר. הוא אפילו התרברב שהוא רחום בכך שהוא נותן למלך שלושה חודשי התארגנות. כשאלאנק אשו קיבל את המסר הוא היה בהלם בגלל שהוא לא ציפה לבגידה שכזו במיוחד עם המציאות המיסטית שמביא עימה האימולה. כאשר הוא התנער מההלם הוא קרא לנתיניו וסיפר להם על המלחמה הצפויה עם בלאוגון. הנתינים היו בהלם והיו משותקים מפחד כי הם ידעו שאין שום סיכוי לנצח את בלאוגון. לפני וויתור מוחלט על התיקווה ושקיעה ביאוש, הם החליטו להתייעץ עם אורקל איפה בנוגע לבעיה. המלך קבע פגישה עם חוזה העתידות המקומי הבבלאו יחד עם ראש העיר כדי להיוועץ על הפתרון. חוזי העתידות דיברו עם האל, והוא ציווה שקורבן דם יינתן- כדי שתושבי העיר ינצחו במלחמה. למרות שהמלך האמין באיפה, ברמה הפרקטית זה נראה בלתי אפשרי- הוא לא הבין איך אפשר לנצח במלחמה נגד בלאוגון רב העוצמה. בהתבסס על פחדיו, המלך הציע שכולם יפגשו בשדה הקרב של בלאוגון ויכנעו לו. בדרך זו, הוא אמר בהיגיון יהיה אפשר להימנע מאובדן חיים מיותר, ובלאוגון יקח את כולם כשבויי מלחמה. עם חשש אדיר ללא ידוע, הם עזבו לשדה הקרב. כשהם הגיעו לשם הם הניפו את דגל הכניעה- עם תיקווה שזה יראה לבלאוגון שאין להם את הכוחות להילחם בו. הלוחמים התפללו להילקח בשבי.

אבל לא כך זה קרה: בלאוגון רצה ללכוד אותם בקרב, במקום זה. לפיכך הוא דיבר בחוצפה ובגסות עם המלך אלאנק אשו. בזמן שבלאוגון דיבר, איש צעיר מהצד של המלך אנאק אשו, שהיה מחוץ טווח ראיה, זרק אבן על ראשו של בלאוגון. האבן פגעה בראשו של בלאוגון ונכנסה ישירות למוחו. בלאוגון נפל מהסוס והתפתל על האדמה. בהתחלה לוחמי בלאוגון לא ידעו שהוא נפגע: טקסים מוזרים נדרשו להטלת כשפים מסויימים, וגם אם בלאוגון נפגע, זה בוודאי לא פגיעה רצינית בלוחם שכמוהו. כאשר בלאוגון נשאר זמן רב מהרגיל על האדמה, הלוחמים הבינו שהם בצרה אמיתית. לאחר הערכה קצרה של המצב התברר שבלאוגון מת. כדי להציל את חייהם שלהם, הלוחמים נטשו את גופת בלאוגון וברחו. בהתחלה המלך ראה את בלאוגון על האדמה, הוא גם חשב שהוא עושה את התרגיל הרגיל שלו, אבל כאשר הוא ראה את הלוחמים בורחים, הוא הבין שהם ניצחו את בלאוגון כמו שאיפה ניבא. אלאנק התקרב לבלאוגון, הפך אותו וגילה שגופתו כבר קרה. המלך אלאנק אשו היה יותר משמח על הנס של איפה, כל העיר שמחה וצהלה עבור נצחונם המיסטי. חוזי העתידות ברכו את אורונמילה ושרו:

 

"תפוח אדמה מתוק עם עלים ירוקים

ידע ואחזקה של יותר מידי לחשים וכשפים יכול לשכר...

אם יש לך כשפים ולחשים חזקים ואתה אינך כנה,

חוסר כנותך יותיר את כשפיך וקמיעותיך חסרי כוח,

כנות ורצון טוב עובדים טוב יותר מקמיעות ולחשים-

נחזה עבור אוני אלאנק אשו, (מלך)

שהוא חייב לעקוב אחרי עצת אורקל איפה והתערבויות האלים."

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל RainBird אלא אם צויין אחרת