00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

10 דברים שמעצבנים מארחת בליל הסדר...

                         

 

                 

הכי אקטואלי ומתבקש היום זה לכתוב מהם הדברים שמעצבנים אותי כשנשיא אמריקאי מגיע לביקור...אבל את זה אשאיר לירושלמים שביניכם. אתם בטח תעשו את זה הרבה יותר טוב ממני, אחרי שנתקעתם שעות בפקקים ואפילו לחזור הביתה עם הרכב הפרטי שלכם לא התאפשר לכם...
אבל עצבים מביקור נדיר לא משתוווים לכאלה שמגיעים מההכנות לקראת ארוחת ליל סדר כל שנה, אז כנראה שעוד לא מיציתי את כל מה שמרגיז אותי בחג הטעון הזה אצלי כל כך...ואלה עיקרי הדברים:

1. רק בערב החג כשאת מסדרת את השולחן, את מגלה שחסרה לך כפית מהסט עם הפס המוזהב ואף כפית אחרת לא מתאימה לזה...ועוד יותר מרגיז שנזכרת שבבוקר היית בקניות באייס/הום סנטר.

 2. באותה מידה של אכזבה את מגלה שהשולחן מהמרפסת, שתכננת לצרף אותו לשולחן פינת האוכל הרבה יותר נמוך, וצירוף שני השולחנות גם יחד נראה כמו נדנדה בגן שעשועים יותר מאשר שולחן לחג...

 3. בסידור הכיסאות את כבר חוטפת ת`קריזה כי לא כולם באותו גובה. בזמן הארוחה את מגלה את הההשלכות כי הדוד משה שמתנשא לגובה 1.90, נראה הרבה יותר נמוך מהאחיין הקטן בן 10.

 4. את מסדרת את ההגדות על השולחן ולמרות שתכננת לקנות חדשות בשנה שעברה, את עדיין משתמשת באלו שמוכתמות ביין ומתנוסס עליהם הלוגו של חברת צים. אלו שקיבלת מהסבא שעבד שם לפני שיצא לפנסיה...

5. את מסדרת מקומות ישיבה קבועים מראש כדי למנוע בלאגן, אבל בזמן הארוחה את נזכרת שהדודה הפולניה מרחובות לא מדברת עם הדודה השנייה מגדרה. רק שזה מאוחר מדי. היא עושה לך פרצופים כל הערב...

 6. את מחכה כל השנה לשיר את "אחד מי יודע"  בפעם המי יודע...וכל פעם מחדש לשכוח מה זה אחד עשר...אם זה שבטיא או כוכביא.... 

 7. לחכות שהדוד משה, הדוס במשפחה, שמנהל את הטקס, יקבע את סדר הקריאה בהגדה. כשזה לא קורה, את מזדרזת להיות זו שמתנדבת לקרוא את "חכם מה הוא אומר", כי לא בא לך לצאת ה"רשע"....

 8.  ובאותה מידה של זריזות להגיע כמה שיותר מהר לשיר "והיא שעמדה"...כי זה השלב שבו כבר כולם עושים לך פרצופים של רעבים, מקטרים ומחכים לאוכל...

9. לקוות שהבן דוד בן ה- 8 שכל הערב מחכה לשיר את "מה נשתנה" הוא דיסלקטי, כדי שתוכלי לעשות את עצמך עוזרת לו עם הקושיות...רק שלא יגידו עלייך שאת סתם ילדותית....

 10. בזמן שכולם הגיעו לארוחה לבושים במיטב מחלצותיהם....את רצה להחליף את הטרנינג המהוה מהבוקר דקה לפני שהאורחים מגיעים. זורקת על עצמך את החולצה שקנית לפני 10 שנים ושבקושי עולה עלייך...רק כי היא לבנה....

 אז זהו חברים. אתם מוזמנים להוסיף דברים שמעצבנים גם אותכם. אני בכל אופן החלטתי שהשנה אני פחות מתעצבנת, אורזת ונוסעת להתארח בבית מלון....

 פסח שמח לכולם!!

        

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

66 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת