00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

סדר פסח כהלכתו: "והגדת לבנך ביום ההוא"- כתבה שנייה בסדרה.

25/03/2013

סוף דבר- הסדר המשפחתי שלנו.

כל שנה, עם סיום סדר הפסח, לאחר הכרזת "אחד אלוהינו בשמיים ובארץ", עת השולחן מפונה מכל כבודתו, והמדיחים משמיעים את נהמתם המונוטונית הברוכה, אני נושאת עיניי לשמיים ומודה לאלוהים הטוב שעוד סדר פסח עבר בשלווה ושלום והריני פטורה ממנו לחלוטין שנה שלמה.

כידוע, עבד עברי משולח לחופשי בשנת השמיטה, בתום היובל, קיימת שמיטת התחייבויות כוללת, ורק האישה העברייה נידונה להיות שרויה בעבדות נצח לבני ביתה ואין גואל.

אם תשאלו את בני משפחתי החביבה האם לוותר על סדר פסח השנתי, הם יגיבו בחלחלה עמוקה, "לוותר על הסדר???"

 

ומה הוא הסדר עבורם?

אז עיקרו של הסדר הוא דווקא בסופו, עת הבטן מתפוצצת עד כאב מדחיסות מאכליה, עת הותרו כפתורי המכנסיים במקרה הטוב, ובמקרה היותר טוב הושלכו כליל הצידה, מתכנסים כל בני המשפחה, ביחידים או בחברותא, עומסים תקרובות מתוקות לעייפה על הצלחת, ואז מגיע טריפ הכיף הגדול: צפייה בסדרות האהובות בטלוויזיה או במחשב.

כל עיקרו של הסדר הוא כידוע להגיע לרגעי אושר שיא אלו. "הבנת ברוך?" אז על מנת להגיע לחוויית שיא זו עלינו לחוג סדר פסח שלא כהלכתו.

מהלך הסדר

אם חלילה, והדבר אירע לא אחת ולא שתיים, והועלתה הצעה מפנקת לחגוג את הסדר בבית מלון יוקרתי אוחזת חלחלה בכל בני הבית. מה??? לקרוא את ההגדה מתחילתה ועד סופה? עונש כזה לא יעלה על דעתם.

כל עיקרה של ההגדה בביתנו הוא כמובן קריאה מהירה וזריזה עד להגעה לתזמון לארוחה. בדרך משחילים כמה בדיחות או סיפורים משעשעים להפגת השעמום ולפעמים מצליחים לדלג על קטע או שניים. מתבקשת השאלה כמה עשרות שנים אפשר לחזור ולקרוא את תכני ההגדה הלא ברורים? טעמם אינם ברור לנו דיו, מתוך בורות כמובן, וכן פרט לפרקי התורה המשובצים בהם לא בהכרח ברור לנו מקבץ של שאר אמירות ההגדה.

בני הבית חונכו (וכבר מאוחר מדי לשנות זאת) לרוח חופשייה, ליברליות מחשבתית ואי קבלה כמובן מאליו של שום דבר. מסתבר שכל הזורע קוצר את פרי עמלו. יוצא אפוא שאנו יושבים לשולחן אחד אתיאיסט, אחד בודהיסט בתפיסתו הבסיסית, אחד כופר בעיקר, אני המאמינה בבורא עולם אוניברסאלי ואוהבת את לימודי הקודש היהודיים ועוד כמה נוכחים שהם חסרי עמדה ביחס לשאלות הבסיס של יהדות, דת ומסורת ישראל.

נוסף לכך משפחה שאינה חוגגת ליל סדר כמצופה, הרי זה אות קלון משפחתי המצביע על התפוררות המשפחה וניכור בניה זה מזה. כך שמוטלת עלינו בליל הסדר גם חובה אזרחית-חברתית-נורמטיבית לקיים סדר פסח כשאר ישראל.

התהליך המייסר

עד לשנים האחרונות דרכי להכנת סדר הפסח הייתה סלולה וברורה:

חרוסת- להכין ממיטב האגוזים והסילאן, לטעום כזית ואת כל השאר להשליך לפח עם תום הסדר.

מרור- כנ"ל. לקנות חזרת אדומה, לטעום כזית ולהשליך את כל המיכל לפח בתום הטקס.

צלחת הפסח- כרפס, חסה, זרוע, ביצה קשה- תעלומה קשה, על מה ולמה הם? הרי הם שרויים בצלחת הפסח ואחר כך נבלעים בפח כדרך קודמיהם.

יין של אליהו הנביא- ממלאים כוס כסף עד קצות גדותיה על מנת לשופכה לכיור לחלוטין לאחר מכן.

סידור הפרחים הנפלא- מתבוננים ומסירים מהשולחן שלא יפריע לתנועת הידיים הגורפות לצלחת.

המאכלים- ידועים ומוכרים, מרק העוף (פעם בשנה לכבוד החג) המהווה תשתית לכופתאות (מאכל התאווה), צלי הבקר לסוגיו, התוספות והסלטים (גפילטע פיש מוחרם קולקטיבית על ידי כל בני המשפחה כך שלמדתי להסתגל להיעדרו).

ערימות, ערימות של עוגות, שוקולדים ומיני ממתקים הנקנים בדרך כלל לכבוד הפסח.

אני כמובן איני טועמת, ולו כזית, אולי כופתה אחת כדוגמית. מה השתגעתי? לפוצץ לי את הבטן? לא מספיק טרחתי בימים הקודמים לחג?

בשנים האחרונות חל מהפך ייסורים במשפחתנו: חלק מהאוכלוסייה הפך לצמחוני- טבעוני, עד כאן!!!אני מוכנה נפשית לערוך סדר פסח יהודי, אשכנזי, מסורתי ואפילו ויתרתי על גפילטע פיש, אבל זהו, לא פחות וגם לא יותר. לא עולה בדעתי להתעסק עם מיני פיצ`קי מיצ`קי של צמחונות-טבעונות. הרוצה יאכל ממאכלי הפסח ושאינו רוצה זכאי למלא בטנו הטבעונית בעוגות, אורז, קטניות ואטריות כשרות או לא כשרות לפסח (כאשכנזים אנחנו מנועים מקטניות ואורז, לא נתקטנן בכך). אגב, חרוסת ומרור שניהם צמחיים למופת לדעתי, כך שאפשר לחסל אותם עם המצה. כך או כך אני ממש לא בסיפור הצמחונות. לא מתקרבת לשם.

סוף דבר וברכת שהחיינו וקיימנו והגענו ליום הזה

כפי שכבר הובן כבר מזמן ויתרתי בעוונותיי על עניין כשרות נטולת החמץ. למען האמת, מעולם לא הייתי חסידת האין חמץ. רק כילדה אהבתי מצות. כידוע אלוהים אוהב את כולם במידה שווה ואינו מתקטנן במיני חוקים ומגבלות, ואני כידוע משליכה עליו יהבי בכל עצמת הלב והאמונה. גם אם תאמרו שזו אמונה פרטית לחלוטין.

העיקר שיהיה שמח, עליז וצחוקים.

בתחילת הסדר אנו עוד מנסים לדון בענייני חכמה ופלפול השאובים מההגדה, אך עד מהרה גוועת החכמה, הבטן מקרקרת, המאכלים מגיעים בזה אחר זה לשולחן ורק קול הלעיסה, בליסה, שתייה ואנחות נחת נשמע. כל השאר כבר הרי סופר בהתחלה.

עם תום הארוחה מושקעת אנרגיית על לאסוף את המתפרקים לשירת "אחד אלוהינו" ואחר כל יאללה- הממתקים, הטלוויזיה והמחשב.

סיומת

"שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה".

זמן סיום סדר פסח כהלכתו (המשפחתית).

השתא אנחנו עבדים, בשנה הבאה בתל אביב הבנויה נהיה בני חורין.

חג שמח לכולנו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת