1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

יום הולדת יש רק פעם בשנה (סיפור לשבת)

07/03/2013
מוטי (שם בדוי?) מאוד התרגש לקראת יום הולדתו הקרב ובא.  כל שנה הוא התרגש לקראת יום ההולדת מאז שהבין את משמעות המושג.
 
האם אפשר להאשים אותו? דורות של קרובי משפחה, גננות, מורות ונשות משאבי אנוש חזרו וסיפרו לו שיום ההולדת הוא היום המיוחד שלו – רק שלו. יום אחד בשנה מותר לו לחגוג ולשכוח את חובותיו לעולם.
מותר? אפילו חובה!
 
אבל איכשהו מוטי לא תמיד הצליח לחגוג את יום ההולדת באופן המניח את הדעת (את דעתו כמובן ולא דעת אחרים – כי זה היה היום שלו).
בילדותו, כשימי ההולדת באמת ציינו התקדמות מהותית בשלבי החיים (כמו למשל האפשרות לעלות במעלית ללא השגחת מבוגר בגיל 14) הוא קצת סבל מכך ששניים מאחיו ואחיותיו הרבים חגגו יום הולדת בהפרש של ימים בודדים ממנו.
מכיוון שכך החגיגה המשפחתית תמיד הייתה משותפת לשלושה ילדים ולא הייתה אותו יום מיוחד רק שלו.
 
ובאותם שנים חשוכות (בכל זאת מוטי היה יליד המאה שעברה – הוא אפילו הצליח להקדים בשלושה חודשים את מלחמת ששת הימים!) לא היה נהוג לערוך מסיבות המוניות לילדי הגן או הכיתה בהן ילד יום ההולדת זכה למלוא תשומת הלב.
 
(זה אולי עניין של גיל, אבל מוטי באמת לא זכר אף חגיגת יום הולדת שנערכה בגן או בבית הספר. הוא רק זכר שלכבוד בר המצווה שלו הוא חילק עוגה לילדים בכיתה).
 
כשמוטי התבגר ימי ההולדת הפכו להיות בעייתיים יותר.  בעיקר כי הם כבר לא היו בסימן "הופ הופ טרללה גדלתי בשנה" אלא יותר בסימן "טרללה הזדקנתי בשנה".
למרות זאת היו בימי ההולדת גם נקודות אור שעיקרן בת זוג שדאגה לשמח את מוטי ביום הולדתו.
 
בחלק מהשנים מוטי השתדל לקחת יום חופש ביום ההולדת, כדי שיוכל להקדיש את "היום המיוחד" לעצמו ולא לעבודה. לא תמיד זה היה אפשרי. לעיתים (תדירות מדי) היה תאריך יום ההולדת נופל על אבן  דרך חשובה בעבודה שחייבה אותו לעבוד כל היום ואפילו עד מאוחר.
הוא זכר היטב את אותו יום הולדת שבו בשעות אחר הצהריים עלה לו החום (פיזית) ובכל זאת הוא בילה את הערב בשיחת ועידה עם לקוח בקנדה במקום במיטה.
 
בשנים אחרות, למרות שלא הייתה לו סיבה טובה ללכת לעבודה, מוטי לא היה בטוח מה הוא רוצה לעשות ביום המיוחד שלו.  חופשה של יום אחד לא הספיקה לנסיעה לחו"ל ובדרך כלל אפילו לא לטיול בארץ בצפון או בדרום (במיוחד כשהיה צריך לחזור בזמן לאסוף את הילדים מהגן ואח"כ מבית הספר).
 
בשלב מסוים החליט מוטי שדי לו בציון המאורע המשמח(?) בארוחת ערב במסעדה יחד עם משפחתו המצומצמת והאוהבת.  בשנים האחרונות הוא אפילו הצליח למצוא מסעדות (יותר מאחת!) בהן כל בני המשפחה נהנו, למרות ההעדפות הקולינריות השונות מאוד שהיו לבני המשפחה השונים.
 
אבל השנה, למרות התחזית הקודרת, החליט מוטי דווקא לקחת יום חופש ולצאת לטייל עם ילדיו (שקיבלו גם יום חופש לרגל המאורע המשמח).
בערב הם ילכו למסעדה 
 
מוסר השכל: טוב שיום הולדת יש רק פעם בשנה (ולמי שנולד ב-29.2 אפילו פחות)
 
שבת שלום ומזל טוב לי!
 
והרשומה המומלצת היא – כשהדמיון עובד - מפחיד – בבלוג של gils33
 
את השיר  הבא הקדישו לי הילדים שלי:
 
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

135 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת