00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כלבה זקנה לומדת טריקים חדשים

עסקי חתולים באריזונה

 


מועד נסיעתם של יונתן ושל כרמית לארצות הברית קרב ובא. הם חיפשו בית טוב לשני החתולים שלהם סימבה וליירה. אני מיד התנדבתי לא לקבל אותם לביתי. אני עדיין מגדלת ילד בבית ,ג`וליאן, שאף אותו כפו עלי כתינוק חולה, עשיר בפרעושים. ג`וליאן הוא מאד טריטוריאלי, ולכן אני מאשימה אותו ורק אותו, כי ברור שאני מצידי חולמת לגדל עוד כמה חתולים מאז ומעולם, בעיקר שהבית כבר ממילא הרוס לגמרי. ניסו לעבוד על המצפון שלי, אבל אני עמדתי איתנה שלא לגדל את הנכדים. הם קיבלו עצות אחיתופל כמו לתת את החתולים לצער בעלי חיים, וכמה פושעים נבזים במיוחד אף המליצו להשאיר את החתולים לנפשם. יונתן הודיע לבסוף כי החתולים באים איתם לאריזונה. "משפחה לא עוזבים" הרי הם ישנים עם החתולים באותה מיטה. סימבה נדחק תמיד בין יונתן לבין כרמית ואז הוא דוחק בכרמית עד קצה המיטה. שאז הוא חוזר ליונתן, שם ראשו על צווארו של יונתן ונרדם. הוא מגרש את ליירה מהחדר, אבל אחרי שכולם נרדמים ליירה מתגנבת אף היא למיטה וישנה ליד הרגליים של הבעלים .

עכשיו צריך לסדר את טיסת החתולים בשגרירות ארה"ב. השגרירות הנ"ל הערימה קשיים רבים על יונתן וכרמית, לא היססה להזמין אותם שוב ושוב לירושלים, להביא מסמכים שונים ורובם משונים. והינה, לגבי החתולים – אין בעיות! תביאו מכתב מווטרינר שהם חוסנו נגד כלבת. לא מתעניינים בבריאות כללית או חיסונים אחרים. לא יהיה הסגר באמריקה. רבותי, האמריקנים מעדיפים בברור חתולים על יהודים, ודי לחכימא.
מתקשרים לחברה שמשכירה את הדירה: "האם אפשר להביא חתולים?” “כן בוודאי, כמה שיותר. כל בעל חיים מוסיף 50$ לשכר הדירה".

כרטיס טיסה לחתול עולה 350$. מי יתנני חתול. מצד שני, החתולים נוסעים איפשהו במטוס, בתוך כלובם, ואסור להשאיר להם מזון ושתיה. אז בכל זאת לא הייתי מתחלפת איתם (זה בעניין המזון).

אחרי אחת עשרה שעות טיסה יונתן וכרמית נוחתים בניו יורק. הם חשים להוציא את החתולים מהמטוס. הם מוצאים את שני הכלובים, אך בתוכם יש רק שני שטיחונים מפרוות חתול, עם שפמות. שני החתולים התכווצו, גבם דבק לביטנם והם לא הראו סימני חיים. כרמית אמרה "הרגנו אותם". יונתן שיקר לה שהם חיים, אבל מצידו דחף קשית שתייה לביטנו של סימבה, והיה נדמה לו שראה איזושהי תנועה. היה עליהם להמתין בשדה שבע שעות לטיסת ההמשך לטוסון, ואסור להוציא את החתולים להסתובב בשדה. הם ניסו להשקות אותם מים, אבל החתולים היו מתים מכדי לשתות או לפחות לפקוח עיניים.

ולטוסון הם טסים, עוד כשבע שעות. בטיסה זו כרמית ויונתן כבר מבכים את החתולים.
הם מגיעים לבית שיונתן שכר בביקורו הקודם כשבועיים לפני כן, ובבית יש מזון חתולים וארגז חול. אבל כאשר מניחים את הכלובים על הריצפה ופותחים את דלת הכלובים, החתולים לא יוצאים. יונתן מושך אותם החוצה ומשכיב אותם על שמיכה רכה.
סימבה וליירה ישנים מכורבלים, דבר שלא קרה מעולם, כי סימבה שונא את ליירה והיא פוחדת ממנו פחד מוות. אבל שניהם נראים במוות קליני אז לא איכפת להם. במשך עשרים וארבע שעות החתולים ישנים, פה ושם שותים מעט מים, מדי פעם מתנודדים כשיכורים לארגז החול.
לאט לאט הפרוות שוב מתמלאות בחתולים והם כבר מטיילים בבית ובוחנים את הסביבה.
יונתן שמע הרבה סיפורים על חתולים בטוסון. כל טוסוני שמכבד את עצמו מספר שהוא ראה במו עיניו איך ציפור טרף ענקית עטה על גור חתולים בחצר, הרימה אותו בטפריה בעוד החתלתול מצווח מרה.
יש לדעת כי טוסון היא עיר מדברית, הרים טרשיים סביב לה. לבתים צמודי קרקע יש שטח גינה ענקי, כולל בריכה, אבל אין צמחיה בחצר, אלא רק מספר קוצים שמאפיינים את המקום והם צמחים מוגנים. אסור לעקרם גם מהגינה שלך. ושאר החצר – אצל כל הדיירים מלאה חצץ לבן. לטעמי זה לא מאד יפה.
טומ`קה אחי קרא, כי סמוך לגבול המקסיקני יש מיני זוחלים ארסיים, נחשים, לטאות, עכבישים ועקרבים, שהכשתם פטאלית גם לאדם, לא כל שכן לחיות. וטוסון קרובה לגבול המקסיקני.
אני, שאשה חכמה אנוכי, אומרת ליונתן "כל עופות הטרף והזוחלים הארסיים נשמעים יותר כאגדה אורבנית. אין לך מה לדאוג”. שעל כן יונתן מספר לי שעיריית טוסון דורשת מכל תושב לרסס בתוך ביתו נגד הזוחלים הארסיים אחת לשנה, ומטילה קנסות כבדים על מי שמתחמק. אז ייתכן שהם יודעים משהו.

בקיצור, בטוסון חתולים לא מסתובבים בחוץ, וזאת עובדה. אבל שני הנכדים הצברים שלי סימבה וליירה היו רגילים להיות בחוץ כל היום ולהיכנס הביתה מתי שרצו דרך דלת קטנה בדלת הראשית. ואכן, ברגע שהם מאוששים הם נעמדים שניהם ליד הדלת וצווחים מרה. ואין ברירה אלא להוציאם החוצה.
הם מסתובבים בחוץ וסבתא (זו אני) דואגת להם מאד. אף סבתא לא רוצה שציפור טרף תאכל את הנכדים שלה.
יונתן יוצא החוצה וקורא להם, הם באים בריצה, כל אחד ממקום אחר. כאשר יונתן וכרמית מתחילים לעבוד – החתולים יוצאים עימם עם בוקר. משאירים להם אוכל ומים בכניסה לבית, ורק בשובם מהעבודה החתולים נכנסים איתם הביתה.

באחד הימים ליירה לא חזרה. ליירה היא חתולה נהדרת בעלת פרווה ארוכה כסופה-תכלכלה ויש לה אופי מתוק וחנפני. (ליירה מצולמת בצד שמאל של הבלוג שלי). יונתן וכרמית מסתובבים בשכונה, קוראים בשמה, אך ליירה איננה. כרמית בוכה בסקייפ "הבאנו אותה מהארץ כדי להרוג אותה באמריקה". אין לי מה להגיד גם אני מתאבלת.
אני יודעת שאתם רוצים סוף טוב, אבל ליירה לא חזרה. יונתן חושב שהוא ראה אותה פעם כשנלכדה באורות המכונית שלו, אבל היא ברחה. ייתכן שלו שמו קולרים לחתולים מישהו היה מחזיר אותה. אבל הם דחו את הפעולה.

לעומת זאת סימבה עושה חיל. הוא כבר מדבר אנגלית ומרגיש בבית. הוא יודע מתי הוריו מגיעים הביתה והוא ממתין להם ליד החניה. כמובן שהזוג יורד מהמכונית ומיד קורא "סימבה סימבה" והוא רץ אליהם בחדווה ומקבל את מנת הפינוקים שלו.

ערב אחד כאשר יונתן נכנס לחניה, מכונית נוספת מגיעה וחונה לידו. יונתן וכרמית יורדים, מזהים את סימבה וקוראים בשמו. גם לזוג השני ממתין כנראה איזה חתול או כלב, והם קוראים "אדגר אדגר”. ואז קורה הלא יאומן. כרמית ויונתן רואים במו עיניהם איך סימבה מתחזה לאדגר ורץ ישר אל הזוג השני. האשה מרימה אותו בידיה, מנשקת לו וגם הבעל מגיע ומלבב את סימבה שלנו, שמגרגר להם בכל גופו. כרמית ויונתן שותקים ומביטים בהלם ואז האשה, שרואה את הענין של הזוג בחתול, מציגה את עצמה כלוסי ואומרת, "זה חתול עזוב בשכונה. לי יש ששה חתולים בבית, הוא מצא את הבית שלנו והוא מסתכל פנימה על החתולים. הוא כל כך חמוד, אז אני כמובן מאכילה אותו. אני רוצה לאמץ אותו, אבל יש לי ויכוח עם שכנה שלי, שגם יש לה שני חתולים וגם אצלה הוא מבקר ואוכל. וגם היא רוצה אותו”.
עכשיו חוזר הקול של יונתן, והוא אומר "זה החתול שלנו סימבה”. לוסי נדהמת: ואתה מאפשר לו להסתובב בחוץ? אתה יודע שיש ציפורי טרף גדולים, ויש לטאות ארסיות! אימצת אותו בצער בעלי חיים? בעיניה כבר רואים את המלשינון. יונתן אומר לה "לא, אנחנו הבאנו את סימבה מישראל”.האשה מורידה את סימבה, ואומרת בגועל " נו, כן, ביבי.”

ואני שואלת מה לחתול שמתחזה ליתום בשם אדגר ולביבי?
אני אומרת לכם באחריות שביבי לא אשם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

67 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המיזנטרופית אלא אם צויין אחרת