00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

מקסי ואני - הצגה /ת.בית לסין

09/03/2013

                                                        

  ..."ההצלחה היא מסע, חשוב להנות מהדרך"...אני לא יודעת למי לייחס את המשפט הזה, אבל תכל`ס זה לא באמת כזה חשוב. מי שזה לא יהיה התובנה החכמה הזו אמורה להזכיר לנו שההצלחה היא לא רק עוד מטרה או יעד שאנחנו מציבים לעצמנו וכשמשיגים אותם נגמר החלום...זה קצת יותר מזה...בעצם הרבה יותר...
כולנו יודעים שלא כל האנשים באמת מונעים רק ע"י הרצון לממש יכולות, או לפרנס את עצמם בכבוד, אלא גם למימוש התאוות שלהם. לכל אלה הפכו הטייקונים להיות מקור לקנאה ומודל חיקוי. הצעירים שואפים להיות כמוהם. המטרה שלהם היא להתעשר כמה שיותר מהר ולא משנה מה המחיר!

אני לא אתייפייף. ברור שלא הייתי מתנגדת שיהיה לי "קצת" יותר ממה שיש לי היום...ובטח לא אשקר שאני לא נתקפת ברגעי קינאה כשאני פוגשת את השכנה ממול שחיה ברמת חיים מאוד גבוהה....אבל מפה עד לרדוף אחרי הכסף.... אהממ...המרחק עצום...

מסתבר שהנהירה של החברה הישראלית אחרי ממון וחומריות מייצרת חומר להצגות וסרטים טובים. כמו למשל, ההצגה "מקסי ואני" שכתב הבימאי הלל מיטלפונקט מבית היוצר של תיאטרון בית ליסין. אני מציעה לכם ללכת לראות אותה, גם כדי שלא אצטרך "לחפור" לכם יותר מדי, אבל במיוחד כי היא מצליחה להעביר את המסר הרבה יותר טוב ממני. היא ממחישה באופן מאוד מדוייק מהי כוחניות ובצע כסף.

"כולם אוהבים לשנוא עשירים אבל חולמים להיות כמוהם"...(מקסי לאלכס)

"מקסי ואני" היא הצגה קומית, מקסימה, המשקפת בצורה שנונה ומשעשעת את המוטיבציה להצליח ולהתעשר. את הדרך שעושה בחור אחד צעיר, אלכס, עם תנאי פתיחה נמוכים שמפלס את דרכו למעלה לעבר העושר...
אני חייבת להודות שלמרות שאני צופה בלא מעט הצגות במסגרת המנוי, רק בודדות משאירות אותי עם חומר למחשבה ותובנה עמוקה. ההצגה הזו היא כזו! הטקסט שזור במשפטי חוכמה שממשיכים ללוות אותך גם הרבה אחרי שהמסך יורד ומחיאות הכפיים מסתיימות...

תעשה דברים, תרוויח טוב ותהיה מאושר" – (מקסי לאלכס)

ההצגה מספרת על מקסי, טיייקון בעל אימפריית ענק ומוח מבריק. איש מחוספס ודורסני שלא בוחל בשום אמצעי כדי להתקדם ולהתעשר. אין לו שום סנטימנטים ורגשות ואם צריך אז גם לא יהסס לדרוך על גוויות...ועל אלכס, צעיר, שאפתן, שהופך להיות עוזרו האישי ומוכן לעשות הכל כדי להגשים את החלום...בעצם כמעט הכל...

                                        

במהלך המסע שאלכס עובר אנחנו מגלים את השינוי שחל בו עם כניסתו לעולם העסקים ואת השאפתנות הדורסנית שהוא מפתח. לומדים להכיר את האשה שאיתו, הסבתא שגידלה אותו וכן את הדמויות שהוא פוגש בדרך. הדיאלוגים חדים, שנונים, משעשעים ובעיקר מעוררים מחשבה, איפה עובר הגבול של מוסר וערכיות.  
מקסי לוקח תחת חסותו את אלכס הצעיר כבן טיפוחיו והוא מעביר לו שיעור בחיים כיצד להצליח להתעשר. בדרך אל העושר מגלה אלכס את המחיר שהוא צריך לשלם והמצבים החדשים בהם הוא צריך להתמודד. בהצגה הזו בשונה מאחרות, גם לדמות הסבתא של אלכס, שהיא דמות משנית, יש תפקיד לדעתי לא פחות חשוב מלדמויות הראשיות. הסבתא אשה קשת יום, אך מפוכחת ובעלת תובנות חכמות שמעבירה מסרים חשובים לנכד שלה ומכוונת בדרכה שלה את דרכו...

"או שתטרוף עם זאבים או שתתאבל עם הכבשים"...(הסבתא לאלכס)

האם בחיים אנחנו באמת צריכים לבחור בין להיות דורסניים כדי להצליח, או שנישאר מאחור חלשים ומסכנים? האם זה באמת צריך להיות כל כך קיצוני?

ליהוק משובח של שחקנים. השחקן יגאל נאור שלא הכרתי עד היום, בדמות הטייקון, ושנהנתי מאוד מהמשחק שלו. הוא שחקן כריזמטי וקומיקאי השופע בהומור שנון. הוא הצליח לגרום לי להרגיש כלפי הדמות שגילם שנאה והערכה לסירוגין ואף לרגש אותי, בין היתר גם בזכות הנגינה שלו באקורדיון של שירים ישנים ונוסטלגיים. השחקן שלומי טפיארו, המגלם את דמותו של אלכס באופן אמיתי ומשכנע בלי דרמטיות מופרזת. כל בחור/ה צעירים ואמביציוזים יוכלו להזדהות איתו. נתי קלוגר בדמותה של אשתו של אלכס, האשה שנזנחת והופכת להיות במקום השני אחרי הקריירה, שגם איתה יהיו מי שיזדהו...בעיקר נשים, אבל בזמנים של היום כשנשים מפתחות קריירה, גם גברים כמובן...והגדולה מכולם, מלכת התיאטרון, מרים זוהר בכבודה ובעצמה בדמות הסבתא.

                            

למי שמתכוון ללכת לראות את ההצגה בודאי יבחין בתפאורה המיוחדת על הבמה. אהבתי את ההשקעה והמחשבה היצירתית ומקורית בה, כמו למשל הרעיון למיקום הפגישה בין אלכס ומקסי שמתקיימת במעלית בבנין המשרדים בו שניהם עובדים. המעלית מסמלת במקרה הזה את העלייה בסולם מעלה...

להבדיל מהצגות אחרות בתיאטרון שחלקן כאמור כבדות...ההצגה הזו קלילה ומצחיקה ויכולה להתאים לצעירים ומבוגרים כאחד. אז האם כל הצגה סופה להסתיים בסוף טוב??ומהו סוף טוב במקרה הזה, האם החלום או שיברו?? האם העושר מוביל לאושר, או דווקא הורס אותו?

אני בטוחה שההצגה תשאיר אתכם עם התובנה הנכונה. לכו לראות!!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

37 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת