00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

נייר ועוד

יום יפן (במיקור חוץ)

02/03/2013

לכבוד חופשת פורים רציתי לעשות משהו מיוחד עם הילדים הגדולים, אז נסענו לחיפה, שם נפגשנו עם אמא שלי, והלכנו למוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית. כדי להשלים את האווירה אכלנו במסעדה יפנית שנמצאת בקצה הרחוב. כך עשינו לנו יום יפן, שונה קצת מיום יפן הקודם, שבו טרחנו בעצמנו על הפעילות האמנותית ועל האוכל.

במוזיאון טיקוטין מוצגות בימים אלה שתי תערוכות - האחת על ציורים וגילופים של אותיות (קליגרפיה וקוקוג`י), והשניה של גילופים בשנהב (נטסקה ואוקימונו). 

הקליגפיה (הכתיבה התמה) והקוקוג`י (סימניות מגולפות על לוחות עץ) הן אמנויות עתיקות שהגיעו מסין ליפן ולקוריאה. שתיהן מבוססות על סימניות הכתב הסיניות, שהתפתחו מציורים שמבוססים על משמעות המילה אותה הם מתארים. הקליגרפיה והציור הן אומנויות קרובות - האומנים משתמשים באותם כלים, מכחול, דיו ונייר, ומשיחות המכחול, שמהן מתקבלות סימניות או ענפי במבוק, למשל, דומות גם הן, ואפשר לנסות להבין על פי הציור מה כתוב. 

יודה גיושו, אם וילדים, קוקוג`י על דיקט, 2011

גילוף סימניות כתב על לוחות אבן או עץ התפתח בסין למטרות שונות, כמו דפוס או שלטים לבתי עסק. מכיוון שרוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב, בשלטים אלה לא השתמשו במלים, אלא בציורים, שמהם התפתחו אחר כך סימניות הכתב. כיום הקוקוג`י היא אמנות, וזמן רב מוקדש לסקיצות הראשוניות שנעשות במכחול ודיו, לבחירת העץ, לגילוף (גילוף שקע או גילוף בלט, תלוי מה האמן רוצה להדגיש) ולצביעה. בגילוף משמרים האמנים את סימני המכחול, כך שהעבודה הסופית נראית מצויירת לא פחות משהיא נראית מפוסלת. בתערוכה מוצגות 60 עבודות של אמני קליגרפיה וקוקוג`י בני זמננו מיפן (ואחת מישראל, שמשלבת אותיות בעברית).

 

הקימונו, הבגד היפני המסורתי, אותו לבשו גברים ונשים, הוא גלימה ללא שרוולים, הקשורה באבנט רחב. מכיוון שאין בקימונו כיסים, נשאו הלובשים אותו נרתיקים הקשורים בשרוך שהושחל מתחת לחגורה. כדי שהנרתיק לא יפול, נהגו לקשור בקצה השני של השרוך חפץ קטן שימנע את החלקתו, כמו פיסת שורש או חתיכת במבוק. עם השנים התפתח נוהג לגלף את האביזר הקטן משנהב או מעץ, בדמויות מיתולוגיות, דמויות מחיי היומיום או בעלי חיים. 

גבר, ילד ותמנון, שנהב ושיבוץ אלמוג שחור

בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, עם פתיחת יפן למערב, הופסק הנוהג של לבישת קימונו, ועימו נעלמו גם הנטסקה כאביזר שימושי. הם הפכו לקישוט אמנותי, עם דרישה גדולה מהמערב, וחלק מהייצור הועבר לסין. פסלונים ששימשו רק לראווה, נקראו אוקימונו, ואפשר להבדילם מהנטסקה בכך שאין בהם חורים להשחלת חוטים. 

לוכד תמנונים, שנהב ושיבוץ אלמוגים שחורים, תוצרת סין(?)

הפסלונים קטנים מאוד, קוטרם כ- 5 ס"מ (אם כי יש קטנים יותר וגדולים יותר). הם מגולפים בדייקנות רבה ויוצרים סצינה ריאליסטית מלאת הומור וחיוניות. האוסף המוצג במוזיאון הוא אוסף משפחת טויסטר שנתרם לפני מספר חודשים, והוא מרשים בגודלו ובמגוון של היצירות בו. סיפור יפה על אוסף נטסקה שניצל מהנאצים והגיע בחזרה ליפן אפשר לקרוא בספר "הארנבת עם עיני הענבר" שכתב אדמונד דה-ואל.

גבר עם סל של ירקות, שנהב, תוצרת סין(?)

האסתטיקה היפנית לא נגמרת בחפצים: 

 

מנות במסעדת ג`פניקה, שד` הנשיא 122, חיפה

 

התערוכה תוצג עד 2.6.13. עוד עליה אפשר לקרוא כאן

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

אתם על המפה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עלמה7 אלא אם צויין אחרת