22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

שופינג וכיופים בעיר הגדולה ניו יורק

14/03/2013

מנהטן של ניו יורק, היתה העיר החו"לית הראשונה שביקרתי בימי חיי. הגעתי אליה חיילת משוחררת צעירה ונרגשת. לעולם לא אשכח את הרגע בו יצאתי מתחנת הגראנד סנטראל ונשאתי את מבטי למעלה, ועוד למעלה, ועוד למעלה ופסגתם של גורדי השחקים לא נראה באופק. הכל ריגש אותי אז: המוניות הצהובות, דוכני המזון המהיר ברחובות, בליל השפות הטיפוסים, הפנים, הקולות, חנויות הענק עמוסות הסחורה, כל המונומנטים שראיתי בגלויות: האמפייר סטייט בילדינג, פסל החירות, טיימס סקוור, הכל היה חדש, מרגש ומפעים. מאז הביקור הראשון ההוא, כל עיר גדולה שביקרתי בה, נראתה לי "ליד". לא "הדבר האמיתי" אהבתי ערים רבות: פריז ולונדון ורומא, אבל התגעגעתי לדופק ההוא, להתאהבות הראשונה, להתפעמות המוחלטת. 

לפני כמה שנים חזרתי לניו יורק עם ילדיי. כבר לא התפעמתי כמו בפעם הראשונה, אבל נהניתי לראות אותם מתפעמים ממנה, ודרכם, התרגשתי שוב גם אני. 

כשחזרתי אליה בשנה שעברה חזרתי ממקום אחר. כבר ראיתי הרבה דברים בחו"ל ובכלל בחיים. היום קשה הרבה יותר לרגש אותי. ובכלל, הפעם לא באתי אליה ממש כתיירת, אלא כמישהי שגרה לא רחוק. 

משהו קרה לקשר שלי ושלה בשנה שעברה. זה לא היה אותו דבר. זה היה כמו לחזור אל בן זוג שזרקת לפני כמה שנים ולגלות שכלום לא השתנה, או לראות רק את החסרונות שלו. פתאום, אחד המטרופולינים הגדולים בעולם פשוט שיעמם אותי. היה לי משעמם בניו יורק. נמאס לי לבקר אתרי תיירות (כבר די ראיתי את כולם), נמאס לי לבקר מוזיאונים ענקיים, לא היתה לי סבלנות יותר לחנויות, לפיח, ללכלוך, לכך שאין אוויר ולא רואים שמים. פשוט מאסתי בעיר הזאת. 

וקצת נעצבתי אל לבי. גם בגלל שניו יורק היא העיר הגדולה היחידה ב"קרבת" (3.5 שעות נסיעה) בינגהמטון, העיר בה אנחנו חיים, וגם, כי בכל זאת, היא היתה ההתאהבות הראשונה שלי. 

עד שנפש יקרה הציעה לי להפסיק להסתכל על ניו יורק כאתר תיירות, ולהתחיל להסתכל עליה כמו עיר גדולה. פשוט להנות מהמנעמים העירוניים שהיא מציעה. "את אוהבת את תל אביב נכון"? היא אמרה "למרות שאת מכירה בה כל פינה וכל חלון ראווה. תתייחסי ככה אל ניו יורק, כמו אל תל אביב".

העצה הנפלאה הזאת, כמו שקורה הרבה פעמים בחיים, כשמישהו מציע לך זוית ראיה אחרת ופתאום כל התמונה משתנה, עזרה לי להתאהב בניו יורק מחדש. זו לא ההתאהבות הסוערת ההיא, אלא אהבה בשלה ועמוקה יותר. הפסקתי לרוץ מאתר לאתר והתחלתי להסתכל מסביב. לראות את הניו יורקים שרצים בכל בוקר או אחר צהרים בפארק או בדרך אליו. לראות את אלה שיורדים למטה עם הכלב  ב Madison square Park , את הפרופסורים והסטודנטים שבוחנים ספרים משומשים בחנות הספרים Strand , את ההורים והילדים שממהרים בבוקר לגן ולבית הספר, גינות נסתרות שלא מופיעות בשום מדריך, בתי קפה שכונתיים שחוץ מתושבי האזור איש לא שמע עליהם. 

להנות מכוס קפה טוב, עוגה מעולה, בראנץ` בסוף השבוע, אירוע תרבות. 

אז נסעתי לניו יורק השבוע. לעוד השתלמות מרתקת בתחום הטיפול המשפחתי, ולבילוי קצר בעיר שלא נחה לרגע. 

מלון מצוין: La Quinta Hotel - 32nd st

זו הפעם השניה שאני לנה במלון הזה, וגם הפעם השניה לא אכזבה. המלון ממוקם בצנטרום של הצנטרום ברחוב 32 בין השדרה החמישית לשישית. קרוב לכמה וכמה תחנות סאבוויי, ובמרחק נסיעה סביר לכל הכיוונים. כשלא ממהרים, אפשר להגיע בקלות מהמלון ברגל לרוב האתרים והאזורים המרכזיים בעיר.

תמיד מפליא אותי, איך המקום יכול להיות ממוקם ברחוב כל כך רועש, ויחד עם זאת להיות כל כך שקט מבפנים. 

זה מלון רשת, לא משהו מיוחד. אבל מכיוון שאני נאמנה לצורך למצוא מקומות לינה בניו יורק במחיר סביר (משימה בלתי אפשרית) מלונות רשת הם הטופ של הטופ מבחינתי. החדר נקי, נעים, מצויד בכל מה שצריך. צוות המלון אדיב ויעיל. ביום האחרון יש חדר אחסון למזוודה (ללא תשלום נוסף - לא מובן מאליו בניו יורק). כמו כן הלינה כוללת גם ארוחת בוקר (גם כן לא מובן מאליו בניו יורק). נדמה לי שראיתי גם אנשים לבושים בבגדי ספורט בדרכם ל gym . 

המחיר משתנה בהתאם לעונה. למי שיכול להרשות לעצמו ולהגיע לניו יורק בעונה הזאת, כמובן שהמחירים הכי זולים. מזג האוויר קר, אבל לא נורא. כשהולכים ומטיילים לא מרגישים את זה כמעט. שני לילות עכשיו עלו לי (כולל מס) 270$. בקיץ, לילה אחד לפני המס יעלה באותו מלון 300$ .... ביקוש והיצע... בשנה שעברה בפסח עלה לילה אחד במלון הזה 200$ ללילה. בכל מקרה, לרוב, מחירי הלינה במלון הזה סבירים לעומת מחירי בתי מלון אחרים בסביבה, ויש תמורה מלאה למחיר. 

אתר אינטרנט:

 http://www.lq.com/lq/properties/propertyProfile.do?propId=751

Upper west side - Pastrami queen

מכון אקרמן, המכון שבו אני עושה את רוב ההשתלמויות נמצא ברחוב 78 west . ובכל פעם בשעה 12:30 בצהרים בקרוב, יוצא קהל המשתלמים והמרצים להפסקת צהריים. האזור מלא מסעדות מכל הסוגים והמינים עד שממש קשה להחליט במה לבחור. 

אני מאד אוהבת את מסעדות הדלי הניו יורקיות. מסעדות שהקימו מהגרים יהודים ממזרח אירופה בסוף המאה ה - 19 ותחילת המאה ה-20. המסעדות האלה הפכו לחלק מסימני ההיכר של המטבח הניו יורקי. כיום, בניגוד לעבר, שאז היו המסעדות האלה מסעדות פועלים זולות, מראה המסעדה נשאר פשוט, האוכל נשאר אותו דבר, אבל המחירים לא בהכרח זולים. בכל מקרה, זה אוכל ביתי יהודי, שמזכיר לי מאד את האוכל שהיתה מכינה סבתא שלי. יתרון נוסף, למי שזה חשוב לו, הוא שהמסעדות האלה הן בבעלות יהודית ולכן כשרות. 

מבין שלל המסעדות, ממש ליד מכון אקרמן נמצאת Pastrami queen . מסעדה קטנה, שולחנות פורמייקה פשוטים, שום השקעה בעיצוב, אבל האוכל טרי, הבשר מעולה, הכל טעים וביתי. המסעדה הקטנה הזאת מלאה אנשים בשעות הצהרים, כולם נראים מקומיים. בעיני, קהל מקומי במסעדה תמיד אומר משהו על איכות המזון בה. 

הזמנתי חצי סנדוויץ. מדובר בכריך מלחם קימל טרי, עמוס ערימת בשר ענקית (שלא ניתן "לכסות" בביס אחד. עם הכריך מוגשים מלפפונים כבושים בכבישה ביתית (ממש כמו שסבתא שלי היתה עושה). ה"דיל" של הארוחה היה חצי סנדוויץ` עם קערת מרק. ממבחר המרקים הביתיים הזמנתי מרק עוף עם אטריות (ממש ממש ממש כמו של סבתא). ביום פברואר ניו יורקי קר, אין כמו מרק חם ומצויין לחמם את הגוף ואת הלב. 

הארוחה היתה מצויינת. המחיר: 15$. שתיה - אני תמיד מסתפקת במים שנמזגים בנדיבות (מנהג אמריקאי: בכל פעם שהמלצר רואה שאתה עומד לסיים את השתייה, הוא ממהר למזוג לך עוד מים). 

שירות: מהיר, יעיל וחייכן. 

אוכל:  מצוין

מחיר: בינוני

מתאים ל: ארוחת צהרים לכל המשפחה. 

כתובת: 1128 Lexington ave 

78 st.

אתר אינטרנט:

 http://www.pastramiqueen.com/

אתרי תיירות בסביבה:

1. Whitney Museum of American Arts : אני עוד לא הספקתי לבקר במוזיאון הזה, אבל אני מאד רוצה. המוזיאון מתמקד באמנות אמריקאית ואמור להיות מאד מוצלח. נמצא במרחק של כמה דקות הליכה מהמסעדה.

אתר אינטרנט:

http://whitney.org/ 

הצגה ב Off Broadway:

The Madrid

אחרי ההשתלמות המרתקת, ומסע קניות קצר בשדרה החמישית, עשיתי את דרכי לתיאטרון, לא למחזמר, אלא להצגת תיאטרון אמיתית באוף ברודווי, בכיכובה של אידי פאלקו (כרמלה מהסופראנוס, האחות ג`קי). שחקנית מאד אהובה עלי. מאד התרגשתי מהמפגש האישי איתה (ישבתי בשורה ראשונה!!!!). 

ההצגה: The Madrid , מספרת על אישה, אם לבת בתחילת שנות ה - 20 לחייה, המחליטה (האם) לעזוב את הבית, הבעל והבת, ולהתחיל בחיים עצמאיים שבהם היא מגשימה את כל חלומותיה (קצת לחזור לגיל 20 בעצמה). ההצגה מתארת את מה שקורה לבת בעקבות עזיבת האם, את מערכת היחסים ביניהן, ואת מה שההחלטה עושה לסביבה הקרובה: הבעל, האם המבוגרת של האישה והחברה הכי טובה. מדהים! משחק מעולה, מחזה מעולה, סופסופ תיאטרון מעולה בניו יורק! יש!!

http://www.playbill.com/news/article/175323-Edie-Falco-Inhabits-The-Madrid-Opening-Off-Broadway-Feb-26

הוילג` והסוהו - חדוות קניות, תרבות ואוכל

ביום שלמחרת התעוררתי לבוקר מעונן, אפור ואורבני. מנהטן התמתחה לה דרך החלון, ויום שלם של בילוי בעיר הגדולה נעמד בפני הדלת, מקשקש בזנבו, שמח ומוכן מחכה רק לי, איזה כיף!!! 

אני קמתי לי מוקדם, התקלחתי ואכלתי ארוחת בוקר וב 8:30 כבר הייתי בחוץ. אלא ש...מנהטן, תושביה, עובדיה ותייריה, לא חלמו אפילו לצאת ממיטותיהם בשעה הזאת בשבת בבוקר. הרחובות היו די ריקים מאדם. רק אני, וכמה מסכנים שהיו חייבים לצאת החוצה עם הכלב (או עם עגלת תינוק...) היינו בחוץ. 

 

לא נורא. זה היה הזמן לצעוד בנחת לכיוון הדאון טאון, לצלם כל מיני פינות ניו יורקיות אופייניות: שלט רחוב, מונית, food-cart או גינה. לעצור ליד כל מיני חלונות ראווה מעניינים ולקבל רעיונות להמשך היום, לשאוף ריחות של קפה ומאפים טריים מבתי הקפה, וליהנות מהמטרופולין הכי מטרופוליני בעולם. 

שוק האיכרים בכיכר יוניון Union square

בכיכר יוניון נערך בכל סוף שבוע שוק איכרים. השוק בנוי אוהלים אוהלים של איכרים למיניהם ומלא כל טוב: ירקות אורגניים, מיצי פירות, גבינות עזים וגבינות גורמה אחרות, מיני מאפים טריים וריחניים, צמר עזים בשלל צבעים ועוד ועוד. ממש כיף לטייל וגם לטעום. 

פרטים:

 http://www.grownyc.org/unionsquaregreenmarket

 

קולנוע אנג`ליקה - הסרט "No "

שיטוט קצר בוילג` הרדום לחלוטין, מבט על חלונות הראווה הסגורים ובתי הקפה שעדיין ריקים, גרם לי להבין שכנראה התעוררתי באמצע הלילה, ושעד 12:00 אין סיכוי שאיזו שהיא חנות תיפתח. לכן, החלטתי לנצל את הסביבה התרבותית וללכת לראות סרט איכותי. 

מי שחי פעם בארה"ב יודע, שאיך שיוצאים מהעיר הגדולה ועוברים אל הפרובינציה, הסיכוי לראות סרט איכותי הולך ויורד. בבינגהמטון יש כמעט רק סרטי אקשן, מתח, מדע בדיוני וקומדיות מטופשות. לכן ביקור בניו יורק לאנשי כפר כמונו, מחייב התעדכנות גם בתחום הקולנוע. קולנוע אנג`ליקה הוא קולנוע איכותי שכזה, הקולנוע השכונתי בוילג`. לי, הוא הזכיר קצת את בתי הקולנוע של פעם, ובעיקר את קולנוע פריז (למי שזוכר...). אני, כמה קשישים, וכמה תמהונים בסגנון לארי דיויד היינו היחידים שאיישו את הקולנוע בשעה מוקדמת זו של הבוקר.

ידעתי בדיוק איזה סרט אני רוצה לראות. הסרט "No " . זהו סרט צ`יליאני, המספר על הקמפיין שנערך בשנת 1988 כנגד המשך כהונתו של הרודן פינושה. לו היה הרודן זוכה במשאל העם, הוא היה ממשיך לענות את עמו עוד 8 שנים. העם הצ`יליאני יכול היה לבחור רק "כן" או "לא", ובתחילת המסע היה די ברור שהעם יגיד כן לפינושה. מהפחד וגם קצת מהבורות.  גיבור הסרט הוא פרסומאי צעיר ומוכשר שלוקח על כתפיו את הקמפיין (גאל גרסיה ברנאל, שחקן מקסיקני שאני מאד אוהבת, ששיחק את צ`ה גווארה בסרט "דרום אמריקה באופנוע"), וקצת על התהליך שעובר הפרסומאי עצמו במהלך מסע הבחירות (אפשר קצת לראות בדמות הזו סמל למעמד הביניים באשר הוא...). סרט מדהים, חזק, מאלה שגורמים לצופה להמשיך ולחשוב על הסרט הרבה אחרי שהוא נגמר. מומלץ בחום!

אתר קולנוע אנג`ליקה:

http://angelikafilmcenter.com/

על הסרט:

http://www.imdb.com/title/tt2059255/

אחרי הסרט היה ברור שמנהטן התעוררה לחיים, ואני כבר הייתי מוכנה לבראנץ`.

ביסטרו בסוהו - Balthazar

Balthazar היא אחת המסעדות המומלצות, הפופולאריות, הטובות וה...יקרות להחריד בניו יורק. האמת היא שבמשך זמן רב, למרות הסקרנות, נמנעתי להגיע לביסטרו הזה בגלל המחירים השערורייתיים. אבל הפעם, בגלל שהייתי לבד, ובגלל שמי יודע עוד כמה הזדמנויות יהיו לי, ובגלל הסקרנות, החלטתי לזרוק את כספי ולראות סוף סוף על מה המהומה?!

המסעדה כל כך אהובה על הניו יורקים, שניתן למצוא בה (לפי כל הסיפורים) מלא סלבריטיז (אני לא פגשתי אף אחד...:D). 

המסעדה מעוצבת כביסטרו צרפתי, וכך גם התפריט (שנים אני אומרת שמנהטן בעצם מחקה את תל אביב. התפריט של Balthazar דומה להפליא לתפריט של "בראסרי" בתל - אביב. מי העתיק ממי???).

האווירה, אווירה ניו יורקית. נורא כיף להסתכל. בשולחן לצדי ישבו שתי בחורות מתוקתקות כמו שרה ג`סיקה פארקר וחברותיה מסקס והעיר הגדולה. בשולחן אחר, טיפוסי סיינפלד, בשולחן נוסף, זוג גברים משולבי ידיים מדוגמים בחליפות מגוהצות. והיה גם שולחן עם אמהות וילדים קטנים, שבשבילם (כנראה) לשבת ב Balthazar המפורסמת בשבת בבוקר זה עניין שבשגרה. 

אם בראנץ` בביסטרו צרפתי, לא יודעת מה אתכם, אני הולכת על ה Eggs Bennedict . החלטה שהסתברה כהחלטה נכונה. זה היה ה Eggs Benedict הטוב ביותר שאכלתי אי פעם! התלווה לו קפה מעולה, ופרוסות לחם עבות וטריות. מעדן! את הקפה, כמו בכל בית קפה אמריקאי, ממהרים מלצרים יעילים למלא בכל פעם שהכוס קצת מתרוקנת...

המחיר לעומת זאת, היה זהה לארוחה משפחתית שלמה בכל מקום אחר....

עם זאת, החוויה והטעמים מצדיקים לדעתי להשקיע באופן חד פעמי בארוחה ב Balthazar . 

אם לא בא לכם לשלם כל כך הרבה, או שלא מתאימה לכם ארוחה מלאה בשעה זו של היום, בצמוד למסעדה נמצאת הקונדיטוריה של Balthazar שנחשבת לאחת הטובות בעיר, והריחות והמראות של העוגות הנפלאות עושים מאד חשק להיכנס ולטעום...

http://balthazarny.com/

סוהו

אזור הסוהו הוא גן עדן לחובבי (וחובבות) שופינג. נקודה. זה אזור כל כך כיפי, שאפשר לבלות בו יום שלם ולא להשתעמם לדקה. יש בו סניפים של כל רשתות האופנה הגדולות: Uniqlo, American Eagle, Yop Shop, Old Navy ועוד, אבל גם בוטיקים מקסימים של מעצבים, חנויות נעליים, אקססוריז, שמונצס, דברים לבית, ומה לא?!

אזור הסוהו משתרע בין רחוב Huston בצפון לרחוב Canal בדרום, ובין רחוב Lafayette במזרח ל 6th Ave במערב.

SoHo, New York, NY

אני חזרתי הביתה עם שקית ענקית מ Uniqlo וזוג נעלים מ Steve Maden הכל במחירים אטרקטיביים וחוויית קניה שלא מהעולם הזה!

תרבות, אוכל מעולה ושופינג, מה צריך יותר?!

כתבה על הסוהו באתר למטייל:

http://www.lametayel.co.il/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95+%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7++%D7%9B%D7%A9%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%99%D7%A7+%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D?utm_source=newsletter-lametayel&utm_medium=new_york&utm_campaign=11_4_13

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת