00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיול בעיר

העברת המידע לבלוג חדש
הרשאה לשימוש במידע
המידע והתמונות שבאתר מיועדים לשימושם של כל אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה

המידע והתמונות שבאתר נועדו להנאתם של אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה. קוראים המעוניינים בכך רשאים לשכפל את המידע ולעשות בו שימוש (לא מסחרי) כאוות נפשם.

 

כל שאני מבקש בתמורה הוא להוסיף, בצמוד לתמונה או למאמר, הפניה אל הרשומה בבלוג ממנה נלקחו הדברים, וזאת על מנת להפיץ ברבים את הידיעה על דבר קיומו.

בית הכנסת של חסידי בעלז

בצפון מערב העיר ירושלים, במרכז המתחם הגדול של חסידות בעלז, ניצב מבנה ענק הכולל את בית הכנסת המרכזי של החסידות.    

 

 

 

 

בחזית המערבית של בית הכנסת, זו הפונה לעבר רחוב דובר שלום, יש חומת אבן מעוטרת ובה קבועים מספר שערי מתכת.

 

 

 

 

שלט הקבוע על חומת האבן מציין כי "היכל בית המדרש הגדול פתוח בשבתות ובימים טובים בזמני התפילה". בנוסף ניתן לקבוע "סיורים מודרכים בימות החול בתיאום מראש בלבד".

 

 

 

 

החצר רחבת הידיים שבחזית בית הכנסת מקורה בקשתות מאורכות.

 

 

 

 

ועל הקיר החיצוני קבועה הכתובת "בעלזא, מרכז עולמי לתורה וחסידות, בנין פנחס יהודא".  

 

 

 

 

ארבע הקומות העליונות של המבנה מכילות את בית הכנסת המפואר של חסידות בעלז. גם צילום בעדשה רחבה מחלקו האחורי של האולם מתקשה להכיל את מלא גודלו של ההיכל הענק, על קומות הגלריה המשקיפות עליו. על רצפת האולם לבדה יש 1954 מקומות ישיבה, ומעבר לקיר הגבס שבצד שמאל יש 800 מקומות ישיבה נוספים. קומות הגלריה מכילות 3200 מקומות ישיבה נוספים (1200 מקומות לגברים ו-2000 מקומות לנשים). החלונות בחלקו העליון של האולם נפתחים אל הגג, שם מותקנים בזמן החגים כ-1000 מקומות ישיבה לילדים. אלפי בחורי הישיבה גודשים את המעברים בזמן תפילות החג, כך שבזמני שיא נמצאים בבית הכנסת כעשרת אלפים מתפללים בו זמנית.

 

בחלקם העליון של הקירות יש שורה ארוכה של חלונות, חלקם שקופים וחלקם אטומים (החלונות שבחזית האולם). דבר זה נועד להזכיר את החלונות שבנה שלמה המלך בבית המקדש, כפי שמתואר בספר מלכים א, פרק ו, פסוק ד: "וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטוּמִים". על פי המסורת עלו התפילות השמימה דרך החלונות האטומים שהיו בחזית בית המקדש.

 

 

 

 

במבט ממרומי במת בית הכנסת אפשר להתרשם מן הריהוט של המקום, וממבנה הקירות שנועדו להבטיח את איכות האקוסטיקה של בית הכנסת. הקירות של קומות הגלריה נטויים על מנת שיחזירו את קולו של החזן מבלי להדהד. אין ריפוד על הכיסאות, אין וילונות על הקירות ואין שטיחים על הרצפה, על מנת שהקול לא יבלע ויגיע אל כל קצוות האולם הענק. בסיסי הנברשות הגדולות התלויות על תקרת בית הכנסת מעוצבים בצורת קערה הפוכה, כך שהם פועלים כאנטנה המקרינה את קולו של בעל התפילה בכל רחבי האולם. הנברשת שמעל הבמה הונמכה על מנת להגביר את קולו של הקורא בתורה.    

 

 

 

 

רבים מן המרכיבים בבית הכנסת עוצבו על פי סודות הקבלה, ומספרם תואם עקרונות הנלמדים מתורה זו. כך לדוגמה ניתן לציין כי בכל אחת מן הנברשות יש 112 נורות, מספר המהווה בגימטרייה את סכום האותיות של שלושה שמות של האלוהים (י.ה.ו.ה.=26, א.ה.י.ה.=21, א.ד.נ.י.=65).    

 

 

המרכיב הבולט ביותר בחזית בית הכנסת הוא ארון הקודש, כשמשני צדי הבמה שלפניו מוצבות שתי מנורות מוזהבות.  

 

 

 

 

ארון הקודש, שהוכן על ידי חברת אברהם פריד מקרית גת, הוא הגדול ביותר בעולם. גובהו 12 מטרים, רוחבו 8 מטרים והוא עשוי 23 טונות של עץ אגוז ברזילאי שגולפו בעבודת יד. חסידות בעלז נוהגת להחזיק את ספרי התורה שבתוך הארון בשכיבה, וזאת על פי שיטת רבנו תם. בארון יש מקום לשבעים ספרי תורה, אם כי לרוב מוחזקים בו 12 ספרים.   

 

 

 

 

על חזית ארון הקודש מגולף כתר מוזהב, המייצג את "כתר תורה" (בשלשה כתרים נכתרו ישראל, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה זכה בו אהרן... כתר מלכות זכה בו דוד... כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל... כל מי שירצה יבא ויטול [רמב"ם, הלכות תלמוד תורה, ג, הלכה א]).  

 

 

 

 

דוכן החזן מוצב מימין לארון הקודש, על משטח הנמוך מעט מגובה הרצפה שסביבו. דבר זה נועד לסמל את הכתוב בספר תהילים, מזמור קל:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי.

 

 

 

 

על דוכן החזן מותקן שלט עשוי זהב טהור, ועליו הפסוק " שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט" [תהילים טז, פסוק ח].  

 

 

 

 

שלט זה נעשה מזהב בעקבות בקשתו המפורשת של רבי יששכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלז (סבו של האדמו"ר הנוכחי). בזמן מלחמת העולם הראשונה נכבשה העיירה בעלז על ידי הצבא הרוסי, שהפך את בית הכנסת לאורווה. כל יהודי העיירה נמלטו להונגריה, ושבו לאוקראינה רק בתום המלחמה, בשנת 1920. כאשר שיפצו את בית הכנסת והתקינו בו שלט "שיוויתי" עשוי עץ, חזה האדמו"ר כי בבית הכנסת שיקימו בעתיד בארץ ישראל יהיה השלט עשוי זהב. כשמונים שנה מאוחר יותר זכה נכדו לחנוך את שלט הזהב בבית הכנסת בירושלים.

 

בנוסף לפסוק "שיויתי" חקוקה בהיקף השלט תפילתו של שליח הציבור "יהי רצון מלפניך יי אלוהי ואלוהי אבותי שתהיה תפלתי צלולה זכה וברורה מכל ערבוביה המבטלת כונת התפילה". בתחתית השלט מצוטט עוד פסוק מספר תהילים [פרק קיט, פסוק קח] "נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי".  

 

 

 

 

בחלקו העליון של דוכן שליח הציבור מותקנת מנורה מוזהבת בת ארבעה קנים. על פי מסורת חסידות בעלז נהוג להדליק בכל יום חול שני נרות, בחול המועד נהוג להדליק שלושה נרות, וביום שבת ארבעה נרות. בחגים נהוג להדליק שמונה נרות, ולשם כך מותקנת מנורה נוספת מצדו השני של ארון הקודש.

 

 

 

 

בצדו השמאלי של ארון הקודש יש ארון זכוכית ובתוכו כיסא ודוכן לימוד עשויים עץ.  

 

 

 

 

המדובר בריהוט ששימש את רבי אהרן רוקח, האדמו"ר הקודם, אביו של האדמו"ר הנוכחי. מאז עלה לארץ ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה ועד פטירתו בשנת 1957 לא ישב האדמו"ר על שום כיסא אחר, וחסידיו נהגו לשאת עבורו את הכיסא ודוכן הלימוד לכל מקום אליו הגיע. חסידות בעלז כמעט והושמדה כליל בתקופת השואה, ורק פעילותו הנמרצת של האדמו"ר, שאיבד בשואה כמעט את כל בני משפחתו, הצליחה לשקם את החסידות ולהפוך אותה לאחת החצרות הגדולות והמצליחות ביותר. לזכר פעילותו זו נשמר הכיסא למזכרת בחזית בית הכנסת.    

 

 

 

 

מעל הכיסא מותקנת המנורה השנייה, ובה ארבעה נרות שלמים הממתינים להדלקתם בחג הקרוב.    

 

 

 

 

מבט בעדשה רחבה לעבר חלקו האחורי של האולם הענק, ולעבר קומות הגלריה המשקיפות עליו.  

 

 

 

 

 

התמונות צולמו ביום 18 בפברואר 2013.

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

הצעה לקריאה נוספת
הנצפות ביותר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משה רימר אלא אם צויין אחרת