44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מערכה שלישית

לינקולן- כן אדוני הנשיא

26/02/2013

במקור: Lincoln

במאי: סטיבן ספילברג
שחקנים: דניאל דיי לואיס, סאלי פילד, טומי לי ג`ונס
שנה: 2012
אורך: 149 דקות  
ז`אנר: דרמה היסטורית
תקציב: 65 מיליון דולר
 
אחד הנושאים המרכזיים באוסקר השנה הוא העבדות. שנים מהמועמדים לאוסקר השנה מתעסקים בתקופה שבה השחורים היו עבדים של הלבנים: `ג`נגו ללא מעצורים` של טרנטינו ו`לינקולן` של ספילברג. בעוד `ג`נגו` הוא סרט כיפי ולא רציני למדי, `לינקולן` עוטה על עצמו ארשת חשובה ורצינית.
 
מ`לינקולן` לא היו לי ציפיות. מאז טראומת `אלכסנדר` אני משתדל להימנע מסרטים היסטוריים מכול סוג וספילברג הוא במאי שאני מחבב במיוחד אבל לא כזה שאני מצפה בטירוף לכול דבר שהוא עושה. הסרטים שלו טובים ומבדרים (אני מאוד אוהב את סדרת `אינדיאנה ג`ונס`, למשל) אבל לא יותר מזה. כך שהשילוב בין ספילברג לדרמה היסטורית לא עורר בי התרגשות מסויימת.
 
אבל אז הסרט התחיל לצבור תאוצה בקופות ולקבל מועמדיות לאוסקר. מה שגרם לי להתעניין קצת יותר בסרט ובסופו של דבר לראות אותו. והי, זה דווקא סרט לא רע.
 
הסרט, למקרה שלא הסקתם את זה לבד, מתמקד באברהם לינקולן (דניאל דיי לואיס, שנחשב לאחד השחקנים הכי טובים שפעלו בהוליווד) הנשיא ה-16 של ארה"ב שבניגוד למה שאומרים, הוא לא צד ערפדים. התקופה היא תקופת מלחמת האזרחים הקשה והעקובה מדם, לינקולן מנסה להביא לסיום מלחמת האזרחים וגם לסיום העבדות של השחורים באמצעות התיקון ה-13, תיקון לחוקה האמריקאית אשר מבטלת את העבדות. לשם כך הוא צריך להיאבק עם כמה מחבריו לפוליטיקה וגם עם הקונגרס (או משהו כזה, פוליטיקה זה מבלבל).
 
גם המצב בבית משפחת לינקולן לא מזהיר במיוחד, במיוחד כאשר בנו של לינקולן (ג`וזף גורדון לוויט) רוצה להצטרף למאמץ המלחמתי, מה שמוסיף למתח של לינקולן בחייו האישים.
 
כראוי מדרמה היסטורית שמערבת פוליטיקה, `לינקולן` מכיל המון דיבורים ונאומים. אני לא אשקר, זה די משעמם לראות חלק נכבד מהזמן אנשים יושבים ומדברים בחלל די חשוך על תיקונים, פוליטיקה, מפלגות ודברים כאלה. אבל למרות שיש קטעים משעממים, יש בסרט גם צדדים טובים.
 
נתחיל מהעלילה. העלילה של הסרט מעניינת למדי. כן, אני יודע שזה קצת סותר את מה שאמרתי בפסקה הקודמת, אבל זה דווקא הגיוני. מאבקו של לינקולן לקיום התיקון ה-13 מצליח לעניין רוב הזמן וכאשר מצליחים להבין על מה לעזאזל מדברים בנואמים הללו זה עוד יותר מעניין. הסרט גרם לי חשק לבדוק קצת בויקיפדיה על הנושא, שזה כבר הישג עצום עבור הסרט. בפוליטיקה ישראלית אני לא מתעניין אז למה שאתעניין דווקא בזו האמריקאית?
 
גם המשחק של השחקנים טוב. במיוחד של דניאל דיי לואיס, שמצליח לגלם את לינקולן באופן סמכותי וחשוב והוא בהחלט נראה כמו נשיא. שאר השחקנים גם משכנעים בתפקידם.
 
ובנוסף, גם בשאר ההיבטים הסרט טוב. יש בו שוטים מרהיבים, השיחזור התקופתי בסרט מוצלח מאוד וגם יש כמה רגעים מרגשים והבלחות משעשעות.
 
אבל רק דבר קטן לפני סיום. בסרט מופיע ג`וזף גורדון לוויט כרוברט לינקולן, בנו של אברהם. אם אתם הולכים לראות את `לינקולן` בציפייה לראות את גג"ל אז אתם תתאכזבו בענק. הוא מופיע בסרט בערך ל-5 דקות ורק ב-3 מהן הוא מפגין משחק כלשהוא. ראו הוזהרתם!
 
בשורה התחתונה, `לינקולן` השאיר עליי רושם די טוב. אומנם הוא כמו שיעור היסטוריה, אבל שיעור מוצלח למדי. מסתבר שהספילברג הזה יודע לעשות סרטים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עוף בשומשום אלא אם צויין אחרת