00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלי חיתולים ובלי חשבון

על אדונים ומשרתים

לפני שנה וחצי עברנו לבית החדש והבאנו איתנו את שני חתולינו, את רג` עליו השלום ואת לקשמי, תבדל"א. הבית אליו עברנו הגיע עם חתול מן המוכן - ג`ינג`י גריאטרי בן 17 שהיה שייך לבעלי הבית הקודמים שפשוט השאירו אותו מאחור (באופן רשמי הם העבירו אותו לשכנים, אבל בפועל הוא נשאר בחזקת הבית אליו עברנו).

החתול הזה, שמעולם לא זכינו ללמוד את שמו נאלץ בלית ברירה להסתגל אלינו ואל חתולינו. הוא, כך למדנו, היה חתול פראי שאומץ על ידי בעלת הבית הקודמת ומעולם לא למד להשתמש בארגז החול (עובדה שלמדנו אחרי שנשאר סגור בבית מספר שעות ברצף). לחתול הקשיש הזה גם אין יותר מידי שליטה - כשהוא מבקש לצאת צריך להוציא אותו פחות או יותר מייד, אחרת הוא מוצא איזו פינה פרטית בבית ועושה לה הסבה לשירותים. אני מניחה שיש לו מזל גדול שאנחנו משפחה של אוהבי חתולים. אנחנו קוראים לו בפשטות, ג`ינג`י.

עברו שנה וחצי מאז עברנו לבית החדש. איבדנו את רג` היקר, ושלושה חודשים אחר כך אימצנו את מיקה, חתלתולה צעירה ושובבה. והנה שוב יש לנו שלושה חתולים.

בחדר השינה של אבו נטע ושלי ישנה דלת יציאה לחצר. דלת מזכוכית עם תריס. אני ישנה בצד הקרוב לאותה הדלת. (למי שתוהה על הסידור הזה, אני פשוט זוכרת את עצמי בגיל העשרה חומקת מהבית בלילות בשביל להתראות עם חברים ולא רוצה לאפשר לבנות שלי חיים קלים מידי בקטע הזה ... )

אממה, להיות קרובים לדלת יציאה הביא לי די מהר תפקיד חדש בבית והוא להיות שוערת הלילה של החתולים.

בהתחלה זה היה רק ג`ינג`י. הוא היה בא ומזיז את התריס שעל הדלת. אני כבר מתוכנתת היטב, גולשת בעיניים עצומות מהמיטה ופותחת לו. אם אני לא מהירה מספיק אז אני מספיקה להתעורר למשמע ריסוס השתן על פינת הארון. אחרי פעם-פעמיים שכאלה, אני מהירה מספיק.

בהתחלה עוד ניסינו להשאיר אותו בחוץ בתחילת הלילה, אבל הלילות פה קרים מאוד ואין לנו לב להעיר את החתול הקשיש מהשינה בה הוא מצוי 23 שעות ביממה ולהגלות אותו לקור.

מיקה גדלה להיות חתולה נמרצת ושובבה מאוד. היא היחידה מכל חתולינו שמגלה עניין רב בציד תרנגולות, ולפיכך מבלה את רוב שעות היום בבית. היא יוצאת לחצר רק בערב, לאחר שהתרנגולות הלכו לישון, וחוזרת לרוב אחרי שעתיים-שלוש של שיטוטים בשכונה. אבל התחביב העיקרי שלה הוא להציק ללקשמי.

לקשמי היא חתולה בת 11 שעברה תקיפה ע"י כלב ולא הולכת כל כך טוב מאז. היא אוהבת לשתות מים ישר מהברז בכיור האמבטיה, וכל פעם שאני עוברת שם ורואה אותה יושבת על השיש ותולה בי מבט מתחנן אני פותחת לה כדי זרזיף והיא מלקלקת בסיפוק. אני רק צריכה לזכור לסגור את הברז אחרי זמן מה.

לקשמי כבר זקנה ועייפה ואין לה כוח לשטויות של חתלתולה צעירה ולא מחונכת בכבוד לקשישים. לא עבר זמן רב מאז שהבאנו את מיקה, ולקשמי למדה מג`ינג`י להתחנן בלילה ליד הדלת שנפתח לה. בהתחלה עוד התנגדנו - אחרי הכל, החתולה שלנו יודעת להשתמש בארגז החול. אבל עם חלוף הזמן לקשמי נהיתה נואשת והיתה עומדת ליד הדלת וחובטת בתריס שוב ושוב. אי אפשר היה לישון ככה. יותר פשוט לזחול מתוך השמיכה לשניה ולפתוח גם לה את הדלת.

ההדרדרות הבאה לא אחרה לבוא - אחרי מספר פעמים שפתחתי את הדלת ללקשמי או ג`ינג`י וגיליתי לאחר מעשה שזו היתה בעצם מיקה שחמקה החוצה, הבנתי שכל שלושת חתולי אילפו אותי להיות שוערת הלילה שלהם. היום אני מבצעת את התפקיד במהירות וביעילות. זו הדרך היחידה לזכות בקצת שינה בבית הזה. ככה כל לילה אני סופרת - אחת, שתיים שלוש ... ואחרי שלוש אני יכולה סוף סוף לישון ברוגע. 

 

הבוקר אבו נטע הפתיע אותי כשחזר הביתה אחרי שהוריד את הילדות בבית הספר, במקום לנסוע ישירות לעבודה. בלי לפרט לאיפה הגענו ומה עשינו, רק אומר שברגע הקריטי פתאום מופיע לו הג`ינג`י הגריאטרי ליד אותה הדלת והוא מביט בנו בציפיה שאינה משתמעת לשתי הפנים. 

אני אניח לכם כבר לנחש מה קרה בהמשך. ולמי שמכיר אותנו טוב מן הסתם זה לא יהיה קשה במיוחד

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

30 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אום נטע אלא אם צויין אחרת