11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג (הרשמי) של נתאי

לכבוד יום השואה - רשומת מסמכים (של סבא) מהתקופה

07/04/2013
לכבוד יום השואה - רשומת מסמכים (של סבא) מהתקופה

בחודשים האחרונים אני מתעסק בחקר השורשים שלי מצד אמא.
שני ההורים שלה הגיעו לכאן מצ`כיה (צ`כוסלובקיה בימים ההם).
חלק מהמחקר הזה עשיתי טיול שורשים בצ`כיה בקיץ האחרון שאת סיפורו אני מפרסם כאן בבלוג.

אחד הדברים המרתקים שקרו בהכנות לטיול (או יותר מדויק - בחקר השורשים) זה שראיתי שדרך המסמכים של סבא שלי ניתן לראות או ללמוד על סיפור מדהים - החל מהשלתטות הנאצים על צ`כוסלובקיה ועד העלייה שלו ארצה (הוא יצא מצ`כוסלובקיה שעוד היה אפשר לצאת).
אומנם מדובר בתקופה קצרה של כמה חודשים, אבל היא מלמדת על שינוי גדול מאוד שעבר סבא שלי בחייו.
וזה מה שהחלטתי להביא לכאן - חלק מהמסמכים שמספרים את הסיפור הזה, ולהראות חלק מחייו של סבא שלי.
בנוסף, אני מלבד הסיפור האישי של סבא שלי אני חושב שזהו גם סיפור היסטורי שמלמד קצת על אותה התקופה.


בשביל שיהיה יותר ברור בהמשך, אני רוצה לעשות קצת סדר בדברים ולהסביר על רגל אחת את ההיסטוריה של צ`כוסלובקיה (במאה שנה האחרונות), לספר נקודות שרלוונטיות לסיפור. אתחיל מסיפור קצר:
כשהייתי בטיול שורשים נפגשתי עם חברה שלי מצ`כיה בשם מרקטה סטודולובה (Marketa Stodolova).
ישבנו בבית קפה במרכז פראג והראתי לה קומץ של מסמכים שסרקתי, כל מיני תעודות ששייכות לסבא וסבתא שלי [בעיקר של סבא] וכל מיני תמונות.
דיברנו על זה קצת והיא הסבירה לי קצת על כל מסמך.
באיזשהו שלב היא הסבירה לי שסבא וסבתא שלי היו חיים במה שהם מכנים "הרפובליקה הראשונה" (The First Republic) - כלומר, צ`כוסלובקיה בין שתי מלמחות העולם (בין 1918 ל-1938) ושהם היום בצ`כיה (האזרחים) מתגעגעים מאוד לתקופה הזאת.
כי אז, באותה תקופה, צ`כוסלובקיה הייתה נחשבת לאחת מהמדינות הכי "טובות" באירופה. צ`כוסלובקיה של אז הייתה נחשבת למדינה מאוד מתקדמת, נאורה ומשכילה, מדינה ששיגשגה בתחומי האומנות וההשכלה (ואם אני לא טועה גם בתחומי הכלכלה ובעוד מספר תחומים).
התקופה הזאת מתחילה מיד אחרי התמוטטות הקיסרות האוסטרו-הנגרית ונמשכת עד עליית הנאצים ב-1938. כשהנצאים שלטו בצ`כוסלובקיה, אז היא כבר נקראה פרוטקטורט. זאת הסיבה שחלק מהמסמכים של אז היו כתובים בשפה הגרמנית (השפה הרשמית של הקיסרות האוסטרו הונגרית), זאת הייתה השפה השנייה בצ`כוסלובקיה.
לאחר השואה (ויש לציין הרבה שנים אחרי השואה, ב-1960 אם אני לא טועה), היה את השלטון הקומונסטי שניתן לומר שהרס עוד יותר את המדינה ההיא (עם "מסך הברזל" וכו`...), והיום, אחרי 1992 שבה צ`כוסלובקיה התפצלה לשתי מדינות: צ`כיה וסלובקיה, צ`כיה מצליחה יפה מאוד להתאושש ולהתקדם.
[את החלק האחרון סיפרתי כדי להסביר מה עבר של צ`כיה מאז שהנאצים עלו לשלטון ופחות או יותר היכן היא נמצאת היום].

האמת היא שהשיחה הזאת די ריגשה אותי, אמרתי לעצמי שסבא וסבתא שלי נולדו וגדלו, ככל הנראה, בתקופה הכי טובה שידעה המדינה הזאת ב-200 שנה האחרונות.
חלק מהרעיון של טיול השורשים היה לנסות להבין קצת באיזו מדינה סבא וסבתא שלי גדלו ומצד אחד מאוד שמחתי לדעת שהם גדלו במקום כל-כך טוב, אבל מצד שני זה מה שהפך את הטיול הזה לעוד יותר עצוב - הבנתי שבמובן מסוים הם גדלו במציאות נפלאה, מציאות שבה היה להם הכל - חינוך מעולה, מדינה שנמצאת במצב מצוין, משפחות טובות וכו`... אבל כל זה היה נכון עד שהנאצים עלו לשלטון ואז כל התמונה השתנתה.
היה לי ברור שצ`כיה של היום, זאת שאגיע אליה, היא לא אותה צ`כיה שבה סבא וסבתא שלי נולדו וגדלו בה.

אחד הדברים שאני זוכר מפראג זה שהלכתי שמה ואמרתי לעצמי שהמעבר הזה הוא פשוט לא ייאמן - סבא וסבתא עזבו מדינה אירופאית מתקדמת (יחסית לאז) עם תרבות מובנית וערים שבנויות להפליא והיו צריכים להגיע לכאן - ארץ חדשה שעוד בה כמעט כלום (הם עלו ב-1939) והיו צריכים לבנות הכל מחדש.

תוך כדי הסתכלות במסמכים של סבא שלי (כי בעיקר יש לנו את המסמכים שלו....) עלו לי מעט תהיות ושאלות. המסמכים הסבירו קצת על מה שקרה אז בצ`כוסלובקיה, אבל כמות השאלות נשארה עצומה...

השלטון הנאצי - הפרוטקטורט

אני הולך ברחובות פראג, קצת ע"י בית הספר שבו סבא שלי למד (שהוא אגב קיים עד היום ויצא לנו לבקר שם ולפגוש את המורה לאנגלית ואת המנהלת) ומנסה להבין מה עבר לסבא שלי בראש בימים האחרונים שם. הם הבינו, אני מתאר לעצמי, הוא והמשפחה שלו שדברים לא טובים עומדים לקרות. אחת העדויות לכך היא תעודת בית הספר של סבא שלי  מהשנה האחרונה שלו שם:


אני מנסה לחשוב על זה - אדם צעיר שהוא בעצם עוד ילד - בן 18-19, מקבל את תעודת הבגרות שלו, תעודת סיום בית הספר ומה שהוא רואה בדף השער זה את שם המדינה שהוא גדל בה מחוק ובמקומו יש שם של של שלטון זר.
אני מנסה לתאר לעצמי מה סבא שלי הרגיש שהוא קיבל את זה לידו, איך הוא או ההורים שלו הגיבו שהם ראו את שם המדינה שלהם מחוק ובמקום זה הם ראו את זה שהגרמנים כבר נמצאים שם. איך הם הגיבו לזה? מה הם חשבו?
רק אציין שסבא שלי למד בבית הספר (האקדמיה) לכלכלה ומסחר של פראג. (הייתה אז רק אחת שנחשבה למאוד טובה, כלומר לבית ספר מאוד טוב, ושם הוא למד). אויסף ואומר שלפי מה שהבנתי מהתעודות שלו ומכל מיני סיפורים עליו - הוא היה תלמיד מצטיין.

עדות נוספת באה ממקום שבמקרה עליתי עליו - רשיון הנהיגה של סבא שלי:



בהתחלה שראיתי את זה, לא הבנתי מה מיוחד ברישון הזה, היה נראה לי רישון נהיגה פשוט, עד ששמתי לב שמה שיש למעלה (הירוק זית) זאת בעצם מדבקה. כשניסיתי לברר מה היא אומרת הבנתי שזאת מדבקה שהנאצים הדביקו לו על הרישיון כדי להראות שזה כבר הפרוטקטורט:


(מה שעשיתי זה שקילפתי טיפה את המדבקה ושמתי משהו מתחת שימחיש שזאת אכן מדבקה....)

וכאשר פותחים את הרשיון זה מה שיש בפנים:


(ניתן לראות שגם בדף הזה מודבקת מדבקה שהנאצים שמו - ניתן ללחוץ על התמונה האחרונה כדי לראות אותה מוגדלת וכך לראות את המדבקה בצורה ברורה יותר).

את התקופה הזאת, שבה הנאצים השטלתו על צ`כוסלובקיה ניתן לחלק לשתיים - עד הרגע שבו היהודים היו מורשים לצאת מצ`כוסלובקיה והרגע שבו הנאצים סגרו את ה"שערים" ולא איפשרו יותר לצאת...
למזלנו, סבא שלי קיבל סרטיפיקט (תהיה תמונה בהמשך) ויצא מצ`כוסלובקיה כאשר הנאצים עוד איפשרו זאת.
הנה מעיין פספורט שסבא שלי קיבל כאשר הוא יצא מצ`כוסלובקיה:

זאת הייתה מעיין תעודת מעבר, כמו דרכון כזה שאיפשר מעבר. אני חייב להודות שאין לי הרבה מושג המזמך הזה ולכן אין לי כמעט מידע עליו. אני רק יודע שזה משהו שסבא שלי לקח איתו ברכבת.


הימים האחרונים בצ`כוסלובקיה

אלו היו הימים האחרונים של סבא שלי בצ`כוסלובקיה, שאני אומר ימים אחרונים אני מתכוון גם לכך שזאת יכולה להיות תקופה של כמה חודשים. תוך כדי התסכלות על המסמכים שלו אני מצליח להבין שבאיזשהו שלב הוא כבר ידע שהוא עולה ארצה.
הסיבה שבחרתי את הכותרת הזאת היא בגלל שמהמסכים עולה מעין תחושה של "סוף" - אני הצלחתי לראות בהם (ובעיקר במכתב שמופיע כאן למטה) מעין סימנים של סוף תקופה, סימנים שמעידים על כך שאלו הולכים להיות הימים האחרונים שלו בצ`כוסלובקיה (היות ואנחנו כבר יודעים שבהמשך הוא יעלה ארצה).
המסמך הראשון שבעיני מעיד על כך הוא הזמנה למבחן בנגינה (המכתב עצמו כתוב ברגמנית):

אני לא אתרגם את המכתב במלואו, רק אומר שזאת הזמנה למבחן בנגינה שסבא שלי עשה לקונסרבטוריון בירושלים וניתן לומר שהמבחן הזה היה המבחן שהציל את חייו, כי בזכות זה שהוא עבר אותו הוא קיבל סרטיפיקט ויכול היה לעלות ארצה.
אחד הדברים המרגשים שיש במכתב הזה זאת ההערה שכתובה למטה בכתב יד. כתוב שם: "תביא את התווים שאתה יודע לנגן הכי טוב" (או משהו דומה). כנראה שמי שכתב לו את המכתב הזה ידע שמדובר במבחן שיכול להציל את החיים שלו, וזו בדיוק הסיבה שההערה הזאת באמת מרגשת.
אני לא יכול לומר את הדבר הבאה בוודאות, אבל דבר נוסף שחשבתי עליו הוא שזה המכתב הראשון שסבא שלי קיבל שהייתה בו עברית.
אם תשימו לב, עד עכשיו בשום אחד מהמסמכים לא הייתה כתובה אף מילה בעברית (יש גם עוד מסמכים שלא העלתי, אבל תאמינו לי שגם במסמכים שקדמו חמכתב הזה לא הייתה עברית...),
אני מנסה לדמיין, מה סבא שלי חשב שהוא קיבל בפעם הראשונה בחייו מכתב שמיועד לו עם מילים שהוא לא היה מסוגל לקרוא (ואנחנו כן....) כי הוא לא ידע אז עברית.

המבחן עצמו התקיים באקדמיה למוזיקה של פרופ` קונארד וולרשטיין (Konard Wallerstein). האקדמיה עצמה הייתה ממומקמת ממש על-יד כיכר ואצלב (הכיכר המרכזית של פראג). היות ויש כתובת במכתב עצמו והיא ממש ליד הכיכר המרכזית (רחוב או שניים ליד) היה לי חשוב ביותר להיות שם:


(הבניין השני משמאל, זה שרואים לו את דלת העץ ביברור (עם השלט הכחול בקומה השנייה), זה המקום שבו באחד החדרים סבא שלי נבחן).

עמדתי שמה ובהייתי קצת בבית הזה, ניסיתי לדמיין את האווירה באותם ימים. ניסיתי להבין מה עבר לסבא שלי בראש רגע לפני שהוא דרך בכניסה לבניין, מה הוא הרגיש שקראו לו להיבחן ואיך בכלל היה נראה המבחן הזה.
הרבה השתנה מאז. היום זה בית מגורים שיש בו דירות ואני מניח שרוב הדיריים לא יודעים מה פעם היה שם. בטח אנשים שראו אותי לא הבינו מה אני עושה שם שאני מצלם בהתלהבות את הבניין הזה. אבל אני ידעתי שבבניין הזה, באחד החדרים שבו, חייו של סבא שלי ניצלו בזכות כישרון הנגינה האדיר שהיה לו.

אני מנסה להבין מה עבר לו בראש שהוא הבין שעבר את המבחן הזה, שהבין שזו, הוא הרבה יותר בטוח עכשיו - יש לו אישור עלייה שהוא רק צריך ללכת ולהוציא אותו. איך ההורים שלו הגיבו שהם הבינו שהבן הקטן שלהם הצליח לקבל אישור עליה ארצה. (היה לו עוד אח גדול - קארל, שהיה רופא).

המסמכים הבאים של סבא שלי כבר מכילים הרבה יותר עברית ואני כבר לא צריך עזרה בתרגום. אני לא יודע אלו מהמסמכים הבאים יצא ראשון, אבל אני אפתח במה שנקרא "כרטיס בריאות":


(יש גם את הצד השני אבל החלטתי לא להעלות אותו....)


כן, גם אני הייתי מופתע שראיתי את הכרטיס בריאות הזה.... (לא ידעתי שהיה צריך דבר כזה).

אגב, הסיבה שאתם רואים את השם "ישראל" - זה כי הנאצים הכריחו את כל היהודים להוסיף את זה לשמם (או יותר נכון - הגרמנים הוסיפו את השם הזה לכל הבנים היהודים). לבנות נוסף השם "שרה" אם אני זוכר נכון...
זאת עוד עדות לכך שהנצאים כבר היו שם.

האמת היא שהיה ניתן לקורא לקטע הזה "הימים האחרונים בפראג" (ששם רוב חייו של סבי התנהלו), אבל בגלל שבית הוריו היה מחוץ לפראג (הייתה תקופה, בשנים האחרונות ללימודים שלו, שהוא שכר יחד עם בן-דוד שלו חדר בפראג ושמה הוא גר) החלטתי שהכותרת תהיה מה שהיא עכשיו....

העליה ארצה

אני נמצא בנמל התעופה של פראג. עוד מעט אני עולה על הטיסה של אל-על ארצה ומתבונן בתמונה הבאה:
(ניתן ללחוץ על התמונות של הסרטיפיקט [תעודת העליה] כדי לראות את הסריקות בהגדלה...)

וחושב על הדבר הבא:
סבא וסבתא שלי עלו ל"ארץ חדשה", ארץ שהם אינם מכירים ומעולם לא היו בה, אלא רק שמעו עליה והבינו באיזשהו שלב שאין להם למה לחזור לאירופה והם צריכים לבנות שם את חיים מחדש.
אני עוד מעט טס לאותה "ארץ חדשה" שבשבילי היא היום בית.

אני מסתכל שוב פעם על הסרטיפיקט של סבא ושמח, שמח שהוא הצליח לברוח מהשלטון הנאצי ולהקים יחד עם סבתא שלי בית ומדינה, שמח שאני כבר לא צריך את זה - אני יכול להגיע למדינה הזאת ללא שום וועדה או מבחן, אני לא צריך שום סרטיפיקט או כרטיס בריאות - כי לי יש דרכון ישראלי ואני  אזרח של המדינה שסבא וסבתא שלי היו שותפים בהקמתה.

אני מצרף עוד שני עמודים מתוך הסרטיפקט, שימו לב למה שכתוב בתמונה השניה בסוף:

 

אפילו שכתוב שהוא יודע עברית, הוא לא באמת ידע. ככל הנראה הפקידים בפראג שרשמו לו את זה כי הבינו שככה יש לו יותר סיכוי לעלות ארצה...
אני מסתכל על זה ותוהה איך זה היה נראה לסבא שלי שהוא קיבל את הסרטיפיקט הזה. איך ההורים שלו הגיבו שהם ראו את זה לראשונה. האם הוא הבין את מה שהיה כתוב שם? (למשל, כי הפקידים של הסוכנות שכתבו את זה תירגמו לו והסבירו לו מה כתוב).
אני באמת תוהה איך סבא שלי ראה את תעודת העליה הזאת, הרי אני מסתכל עליה (כמו כל מי שקורא את הרשומה הזאת) ומבין ישר מה כתוב.
האם הוא ראה את זה (כשהוא קיבל את זה) כמו שאני רואה היום מסמכים בצ`כית?

הפיסקה האחרונה למטה ("אזהרה!...") מאוד ריגשה אותי. כל פעם שאני קורא אותה אני חושב על הדרך שסבא שלי עשה ארצה (וגם הדרך שסבתא עשתה).

כמובן שמה שסיפרתי כאן זה רק חלק ויש לי עוד כל מיני מסמכים וסיפורים, אבל בחרתי כמה והחלטתי לשתף.
את שאר הדברים (כולל תמונות) יהיה ניתן לראות ברשומות הבאות....

הנה תמונה של הבית של סבא שלי בכפר שבו הוא נולד - קוסובה-הורה (Kosova Hora):

הבית שלו היה הבית הצהוב הגדול שבמרכז התמונה. היום אגב זאת העייריה של הכפר ואם אני לא טועה יש גם בית ספר יסודי (של הכפר).

ולסיום, הנה תמונה אחת ממש ממש מרגשת -

סבא על האונייה בדרך לארץ!!
(הראשון מימין, עם החולצה הלבנה).

 

 

 

בתמונה הראשית: אחת התמונות הכי טובות של סבא שלי (לפי דעתי) שבעיני מסמלת המון - הוא מנגן על פסנתר כאשר אמו יושבת לידו.
(אין לי מושג היכן התמונה צולמה, אבל ככל הנראה זה היה בביתו בקוסובה הורה).
סבא היה מוזיקאי מוכשר ביותר וניתן לומר (אפילו הוא אמר את זה בעצמו) שהוא חייב את חייו למוזיקה כי היא זאת שהצילה את חייו.  

הערה טכנית: באינטרנט אקספלורר 10 (או אולי בדפדפנים אחרים, אבל בבעיה הזאת נתקלתי רק באקספלורר 10) חלק מהתמונות לא עולות. במידה וזה קורה, יש ללחוץ על הלינק לתמונה כדי לראות אותה. (ואם זה עדיין לא עוזר, אשמח אם תיידעו אותי על-כך). [או שפשוט תגלשו דרך דפדפן שהוא לא אינטרנט אקספלורר וככה לא אמורה להיות כל בעיה עם התמונות].
תודה רבה וסליחה.

 

קישורים:

מדוע התחלתי לחקור את השורשים שלי? (רשומה שמספרת את הרקע לחקר השורשים).

מידע באנגלית מויקיפדיה על צ`כוסלובקיה בין שתי מלחמות העולם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ny22 אלא אם צויין אחרת