00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

"גלגולים קודמים" המשנים התנהגות בתזמון גיל ספציפי

אחת העמדות היותר מקוממות כל בר דעת רציונאלי היא האמונה בדבר גלגול נשמות. כבר התייחסתי לכך בכתבות קודמות בנושא. אני לפחות, כאשר פגשתי לראשונה את שני מוריי מהולנד, בהרצאת מבוא, התקוממתי, התנגדתי, תקפתי כמו שאני יועדת לעשות שהדברים נראים בלתי סבירים. כדי לא להיכנס לויכוח הרוחני האם יש או אין גלגול נשמות (בוודאות, מרביתנו איננו זוכרים זאת במודע. לגבי העדה הדרוזית יש לקרוא על כך בנפרד מאחר וזו עדה המקדשת את רעיון הגלגולים המיידיים ויש על כך שפע של מחקרים) אני מעדיפה לכנות זאת תסריטים "תת מודעים", שאיש אינו יודע כיצד הגיעו למוחנו, ובעיתוי מסוים הם מקרינים השפעה עלינו ומשנים את מהלך הדברים. השבוע ארע בטיפול מקרה מאוד מדהים, שניתן לכנותו "עלייה של גלגול קודם", להלן סיפור המקרה: המטופלת הייתה במצב שכיבה והיא התבקשה "להיכנס בדמיון" לסצנת עבר בחייה אודותיה דיברה ולחוות אותה כמו שחקן החווה את הסצנה. בואו נכיר תחילה את יעל- אישה צעירה בת 30, נשואה באושר רב ואהבה אשר פנתה לטיפול ממספר סיבות:

  1. להיפטר מכיווץ שרירי הנרתיק הבלתי רצוני- וגיניזמוס ממנו היא סובלת המונע חדירה לנרתיק. היא נשואה כבר שלוש שנים, נמצאת עם בעלה שש שנים ומעולם לא הצליחו לקיים חדירה. הוגיניסימוס נחשבת בעיניי בעיה קלה מאוד מבחינת הטיפול והתחלנו טיפול סקסולוגי בסיסי לתופעה זו.
  2. הבעיה השנייה בה ביקשה לדון היא השינוי בדפוסי התנהגותה האישיים אותה עברה בהיותה בת 12 ללא כל סיבה מובנת וגלויה. כיום יעל היא אישה יפה, חכמה ונעימה ביותר, בעלת מקצוע אקדמאי טיפולי ממנו היא שואבת סיפוק רב. עד גיל 11/12 הייתה מלאת חיים, חברותית, ילדה שמחה, פופולארית, מלכת הכיתה, תלמידה מצטיינת וכמובן בת אהובה במשפחתה. בת יחידה נוסף לשני בנים כך שחוותה עצמה כנסיכה אמיתית וכך גם נהגו כלפיה.

בתחילת גיל ההתבגרות- בערך מגיל 12 החלה עוסקת בשאלת המוות והשואה (הסבתא, האם של אימה, אשר התגוררה בבית המשפחה היא ניצולת אושוויץ). מצב רוחה החל להיות חרדתי ודיכאוני, החלה מתרחקת מאנשים, מתבודדת, חוששת ממצבים חדשים ובקצרה הפכה מהפך אישיותי הנמשך מאז גיל 12 ועד היום בהיותה בת 30.

נישואיה המאושרים לא שינו את חוויית עצמה, והיא מעדיפה להסתגר בבית עם בעלה מאשר לצאת ולפגוש אנשים. חרף העובדה שבעלה משמש עבורה מקור לביטחון, לחום ולתמיכה היא נשארה מאוד חרדתית. השבוע כאשר שכבה על הספה סיפרה את סיפורה הקשה של סבתא שלה, החיה כאמור עדיין עם המשפחה אשר בהיותה (הסבתא) בגיל 12 מיינה את בגדי הנרצחים באושוויץ יחד עם אחותה. תוך כדי המיון נתקלו שתי האחיות בבגדי אימן ואחותן התינוקת ומכאן הבינו השתיים שהם נרצחו. מזעזע ואין מילים. לפתע אומרת יעל: "אני חווה את עצמי כאילו אני האחות של הסבתא אשר ממיינת איתה יחד את הבגדים", ביקשתי ממנה להיכנס לסצנה בדמיון ולהיות אותה האחות הממיינת את בגדי הנרצחים. המעבר שחוותה יעל לדמות אחרת (אחות הסבתא שלה במציאות) היה מיידי, היא החלה בוכה ללא הרף, התקשתה לנשום, בטנה התקשתה וכל פלג גופה התחתון הפך משותק. היא ראה עצמה ממיינת ומוצאת את בגדי האם ואחותה התינוקת ואז ראתה עומד בפתח חדר מיון הבגדים איש SS. מכאן ואילך הלך מצבה הפיזי בחדר הטיפול והחמיר והיא הייתה על סף עילפון. היא תיארה כיצד איש ה- SSתופס אותה בכוח ובאכזריות, גורר אותה לצריף ואונס אותה. לאחר מכן היא חוותה סדרה של מעשי אונס על ידי מספר חבריו בזה אחר זה. כל זמן התיאור היא מיררה בבכי עמוק והתקשתה לנשום, בכל מהלך התיאור חוותה את הנרתיק שלה מכווץ מאוד (סיבה ראשונה להגעתה לטיפול היה וגיניסימוס- כיווץ שרירי הנרתיק) והיא חשה זרמים חזקים בתוכו ופעימות. יעל חוותה בפגישה זו סיוט וסבל פיזי עז בתוך חדר הטיפול ועל מנת לסייע לה להירגע ביקשתי ממנה רשות להביא אותה לזמן מותה באותו הגלגול (מאחר ותסריטי הדמיון מכונים גלגול עבר, הרי שכל גלגול עבר חייב להסתיים במוות, שהרי בעקרון אלו הם חיים קודמים, טרום הולדתנו הנוכחית, כלומר קודם לחיינו הנוכחיים בהווה עלינו למות בכל הגלגולים הקודמים). באותו תהליך טרום מותה מספרת יעל שלאחר סצנת האונס גררה עצמה ברחבי אושוויץ אל הגדר עד שנורתה בגבה ומתה בהיותה בת 12 (זוכרים את השינוי האישיותי שעברה בהיותה בת 12 בחייה הנוכחיים ואת תסמונת הוגיניסמוס שלה?).

היא קמה מהסצנה נסערת ונרגשת. היא טענה שחוותה בגופה ממש, בחדר הטיפול, חוויית אונס באותו הליך דמיוני שכינינו אותו "גלגול קודם" והביעה דעתה שזו ככל הנראה הסיבה והמקור לוגיניסימוס שלה. כעבור יומיים מתקשרת יעל ומספרת שמרחיב הנרתיק איתו ניסתה להתמודד משך חודש שלם ואותו התקשתה להחדיר לנרתיק כי השרירי היה מאוד מכווץ פשוט החליק פנימה בקלי קלות, מכאן ואילך השימוש במאמני הנרתיק. הפך להיות קל, פשוט ו"רץ" במהירות. עניין הצלחת הטיפול בוגיניסימוס נתפס בעיניי כשולי לחלוטין, גם בלי סיפור גלגול ניתן לסיים בהצלחה טיפול בוגיניסימוס. השאלה שהחלטנו להתרכז בה הייתה להוציא את סיפור אחות הסבתא הנורא מתוך הווייתה. סיפור איתו הזדהתה באופן לא מודע מאז גיל 12 ואשר מבלי להיות מודעת ולהבין "הסתובב" בדמיונה האישי, הלא מודע ושינה לחלוטין את מצב רוחה והתנהגותה החברתית. בקיצור: סיפור הסבתא של יעל הוא לצערנו סיפור מציאותי, עובדת חיים, הקטע המוזר הוא כי תסריט זה של אחות הסבתא פעל בתוך יעל מזה 18 שנים בלי שתבין זאת כלל. אין לי שמץ של מושג האם באמת בגלגול קודם, אם אכן קיים דבר כזה, הייתה באושוויץ ומתה שם, מה שכן ידוע לי שבראשה של יעל הסתובב סיפור דמיון מסוג זה המסביר הן את השינוי האישיותי שלה והן את הוגיניסימוס ממנו סבלה. ברמה הפסיכולוגית ברור שיש כאן הזדהות עם סיפור הסבתא שלה אך היקף העצמה וההשפעה על גופה ונפשה אינם ניתנים להסבר רק על ידי הסבר של הזדהות פסיכולוגית בלבד, ללא ספק פועל כאן גורם נוסף ולפיכך אנחנו מדברים על טריגר בגיל מסוים להפעלת סיפור דמיון תת מודע. סיפור זה מכונה בפינו עלייה של גלגול חיים קודם.

 

דוגמא אחרת מדהימה התרחשה לפני מספר שנים אצל מטופלת אחרת שסבלה מוסטבוליטיס והחלימה ממנו במהלך טיפולי אשר התמקד בעיקר בשימוש בתהליכים של גלגולי חיים קודמים. במציאות הייתה בחורה זו שקטה מאוד וממעטת לדבר ולהתבטא, כאשר התחלנו את עבודת הגלגולים חל שינוי עמוק בהתבטאויותיה. דיבורה היה עשיר מבע ורב עלילה כך שבעזרת תוכנם העשיר של הגלגולים התקדמנו מאוד בריפוי הוסטבוליטיס. בשפה פשוטה נאמר זאת: קל היה יותר לדבר עם המטופלת בעזרת הדמיון התת מודע שלה מאשר לדבר איתה בצורה ישירה ומודעת. במצב הישיבה הרגיל כמעט ולא היה לה מה להגיד. ערב אחד היא מגיעה לפגישתנו שלא כמתוכנן, יחד עם בן זוגה, בן הזוג היה נבוך ואובד עצות ולפיכך בחר לבוא גם הוא לפגישה. אותו ערב חל יום הולדתה ה-25 של המטופלת, מדי שנה הקפידה מאוד על חגיגה כהלכה של ימי הולדתה, בן זוגה העתיק ידע זאת היטב והזמין לפיכך לשניהם באותו הערב מקום במסעדה מפוארת. אותו הבוקר הייתה המטופלת עצבנית מאוד, מתוחה, כעוסה וטענה בכל תוקף שאין היא רוצה לחגוג בשום צורה את יום הולדתה. התנהגותה הייתה בלתי מובנת בעליל ויוצאת דופן עבורה בהשוואה לכל השנים שחלפו. אותה פגישה ביקשתי מבן הזוג לצאת מהחדר ומאחר ושתינו היינו מורגלות בטיפול בגלגולים ביקשתי ממנה לשכב על הספה ומיד להתחיל בסיפור גלגול. להלן הסיפור שהעלתה: היא סיפרה על נערה צוענייה במאה ה-19 במזרח אירופה, הוריה נרצחים בהיותה נערה והיא נודדת בין חוות איכרים, עובדת בעבודות כפיים מזדמנות או ישנה באסמים. יום אחד היה זה קיץ, הגיעה לחווה כפרית ובצימאונה העמוק הגיעה לבאר המים לשאוב ממנה בעזרת הדלי, לא ברור מדוע אך תוך כדי הפעילות נפלה לבאר ומתה. בתהליך היציאה של הנשמה מהגוף, עם המוות, ועלייתה לתדר הנשמות (חלק מההליך הטיפולי השגרתי) פגשה את נשמות הוריה. כאשר התבוננה על גווייתה הצפה בבאר פרצה לפתע בצעקה: "זה היה בדיוק ביום הולדתי ה- 25". עם תום ההליך הטיפולי נכנס בן זוגה לחדר והמטופלת פנתה אליו בחיוך ואמרה: אשמח לחגוג הערב את יום הולדתי ה- 25. בחיים הנוכחיים אני חיה, קיימת ובריאה ביום הולדתי ה-25 ושום רע לא צפוי לי. הזוג השמח יצא למסעדה.

 

תאמרו, שהדבר נשמע פלא או קסם, אולי נס או לחילופין נשמע כרמאות, שרלטנות ומקסם שווא, אולי תאמרו שהכל שקר, לא היה ולא נברא דבר וחצי דבר, זכותכם להעריך זאת כרצונכם. הדבר היחיד שאני יודעת הוא שהדבר התרחש מול עיניי והייתי מופתעת לחלוטין ממהירות השחזור של הלא מודע הפנימי אודות יום הולדת 25 ומן המהירות בה הוא שוחרר מהמערכת הנפשית של המטופלת.

 

בכתבה זו הבאנו שתי מטופלות, כל אחת עם אירוע שפרץ והשפיע על התנהגות היומיום בגיל ספציפי, לא קודם ולא אחר כך. התזמון בו גורם ההפעלה "הריץ" את התסריט התת מודע היה גיל עברי בגלגול קודם שהיה זהה וחופף לגילן הכרונולוגי של המטופלות בחייהן הנוכחיים. כן מאמינים בגלגול, לא מאמינם בגלגול, לא נותר אלא להשתאות על מורכבות מסתרי הנפש האנושית.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת