00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חתולה יוצרת

הרפתקאות חתולי8 בארץ הסקראפ

חתולה על פיסגת הר תבור

16/02/2013

שוב רשומה ללא יצירה... מה יהיה? הסטיה שלי מהחוקים שקבעתי לעצמי כאן בבלוג חוזרת לעיתים תכופות מדי...
אבל בכל זאת, יש קשר בין הרשומה הזו לבין הבלוג, או יותר נכון, לבין הבלוגיה כאן בתפוז.
לפני מספר שבועות הזמינה אותי עננת היקרה להצטרף, יחד עם עוד כמה חברים בלוגרים, לטיול שהיא ומשפחתה מתכננים באחת השבתות, לפסגת הר תבור. המטרה המוצהרת: לראות את פריחת הכדן הסגול.
לרגע לא היססתי ומיד נכנסתי לגוגל לראות מי הוא הכדן הזה... 

אחחח איזו שבת נהדרת זו היתה! מזג אויר נפלא, חברה נהדרת וטבע שצוחק למולינו! הראות אמנם לא היתה משהו אבל התגברנו בקלילות על המכשול הזה.

תתרווחו לכם ותתכוננו להרבה תמונות של טבע. פרחים ובעלי חיים...
 

לאחר נסיעה כייפית ומצחיקה עם איילת ומשפחתה, נפגשנו עם כולם על פסגתו של התבור. כולם קרי: עננת ומוטיאור, עינבלית והמשפחה שלה וחברה מקסימה שלה מהקיבוץ עם משפחתה שלה.
התחלנו בהצצה לכנסיה ותצפית אל הנוף היפה. אכזבה קטנה מאיכות הראות אבל אופטימיים שזה ישתפר בהמשך היום יצאנו לדרך.


התמונה כאן למעלה והשלוש הבאות צולמו ע"י איילת.

 
 


 

צועדים לכיוון תחילת המסלול,

 

ונכנסים ליער.

 

 

 

הפרח הראשון שאני רואה הוא צהוב ותמיר. עננת מגלה לי שקוראים לו עיריוני צהוב. מסיבה לא ברורה אני יודעת בודאות שאת השם הזה אזכור גם להבא.

 

והנה שום משולש. איזו פריחה יפה יש לו.


כאן, בתמונה שעננת צילמה רואים ברור יותר:

 

בהמשך עננת מראה לי את הדודאים. אבל הפעם, במקומם הפרי הכתמתם והריחני, אני פוגשת לראשונה את הפרח. שהוא בכלל סגול....
רבות נאמר והושר על הפרי הזה שנודע בשל ריחו הטוב ותכונותיו האפרודיזיאקיות... שובב...

 

 

המון פרחים יש סביבנו. עיריות נהדרות וגבוהות, כלניות, רקפות ועוד ועוד...

 

בערך בנקודה הזו של המסלול, מזהה מקגייבר (מי שלא מכיר שיבדוק כאן), שעדשת המצלמה שלי זקוקה לניקוי. חיש קל הוא שולף מעיין מברשת איפור של מצלמות, ותראו איך נראית הכלנית הבאה:

 

 

 

 

עירית:

 

רקפות:


 

 

 

 

אני מתלהבת ממשטחי הירוק וחולקת עם איילת את ההתלהבות. אנחנו מפנטזות שאנחנו בחו"ל....

 

 

זוהי הגביעונית. לא צריך להסביר למה, נכון?

 

והחיה הזו ששוכבת על הקרקע זו "עינבלית מצויה" או אולי בעצם "עינבלית נדירה", ששוכבת מתחת לפרח כדי לתפוס אותו בזוית מקצוענית....

 

אנחנו ממשיכים במסלול המעגלי שלנו, וכבר אנחנו בכיוון השני.

 

הנוף הנפרש למרגלותינו יפהפה למרות האובך...

 

כפר תבור,

 

 

 

עם זום:

 

והכפר הבדואי שיבלי,

 

פתאום אני מגלה מערה נהדרת וישר אומרת לאיילת לצלם אותה.
כמה כייף כאן!

 

זוהי זלזלת הקנוקנות, זהו הפרי שלה.
רק אלוהים (ובטח גם עננת) יודע למה קוראים לה כך...

 

תמונה מוצלחת יותר מתוך הבלוג של עננת:

 

ותראו את היפהפיה הזו:

 

השקדיה המפוארת הזו,
מישהו אמר בטיול, וסליחה שאני לא זוכרת מי זה היה, שהשקדיה נקראית כל השנה עץ שקד חוץ מאשר בט"ו בשבט, אז קוראים לה שקדיה...
כך או כך, היא יפהפיה

 

 

 

ועוד תמונות של חברים שראינו בדרך:

 

 

 

 

 

אלון התבור עדיין בשלכת... אבל הוא מתחיל כבר להתלבש...

 

וראינו גם זבוב כזה בשמיים....

 

בלוגרית מצלמת בלוגרית שמצלמת אותה...
(איילת ואני מצלמות זו את זו, רק שהיא לא מרשה להעלות לכאן את תמונתה...).

 

ראינו גם שני צמחים שצורת העלה שלהם לבבית מאד. אחד בהיר יותר, השני כהה. אחד מהם נקרא טמוס והשני קיסוסית. לא זוכרת איזה זה איזה... (יוהו, עננת? את כאן? )

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כמה תמונות שצילמה איילת במצלמתה המצ`וכללת:


 


 

 

אני מוזמנת להצטרף למעגל ההשתטות של איילת ומשפחתה.
איזה נעליים הן שלי?

 

רגע, ומה עם הכדן? הרי עבורו הגענו....

הסתבר שהוא די קטן, הכדן...
אבל הוא כ"כ סגול וכ"כ יפה וממלא משטחים שלמים....
הנה כמה תמונות שצילמו חברותי היקרות:

איילת:

 

ועננת:


 

אתם יודעים למה קוראים לכדן הסגול בשמו זה?
קיימת אגדה ידועה שאותה אביא בסוף הרשומה.

מתקרבים לסוף המסלול,

 

וממש בקצה אני אומרת לאיילת שהנה, אנחנו בכלל בסקוטלנד...
זו שומעת סקוטלנד ומיד מתמסרת... והנה התמונה...

 נכון סקוטלנד?

 

ואיך אפשר לסיים יום מוצלח שכזה בלי פיקניק הגון?
מיד נשלפות מחצלות, שמיכות, ומיני מזונות....

הפשטידה במרכז התמונה היא שלי....


חשוב:
טישטשתי את פניהם של מי שלא נתנו את אישורם לפרסום.
אם מישהו רוצה שאסיר את הטשטוש תאמרו לי וכמו כן אם מישהו רוצה שאסיר את התמונה, אנא אימרו לי!

 

מי ששמח מאד לקראתנו היו אלפי ברחשים זעירים שליוו אותנו לאורך המסלול בלי להציק, אבל ברגע שהתישבנו לאכול הם היו בטוחים שגם הם מוזמנים.....
אז אם עברתם בשבת שעברה בתבור, וראיתם קבוצה של אנשים מוזרים, בכל הגילאים, אשר מנפנפים בשיערם לכל הכיוונים, אלו היינו אנחנו , מנסים להעיף את החבר`ה האלה מעלינו...

אבל לא ניתן לקטנות להפריע לנו...

 

ואז עינבליתי קראה לי.....

מעבר לגדר האבנים היא גילתה אוצר!
תראו בעצמיכם:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנה כולנו עומדים ומתלהבים מהמראה הקסום.


 

 והכי מרגש היה לגלות איזה סטיקר יש למוטי על האוטו!

(צילום של איילת).
 

אז אתם יודעים למה קוראים לכדן הסגול בשמו זה?
הנה האגדה הידועה:

בימי העליה החמישית, אי שם בשנות השלושים של המאה הקודמת (נו, זו שכולנו נולדנו בה...), עלו לארץ הבוטנאי פריצי וידידו, שהיה גם העוזר שלו (ויש אומרים שאף יותר מכך...) הנסי. בעת שלא היו עסוקים בבנית איזה חומה או מגדל, חרשו השניים את הארץ לאורכה ולרוחבה ולמדו את מיני הצומח הלבנטיני הגדל בה. פריצי היה בודק, מודד ומחשב חישובים, ועוזרו המסור הנסי היה רושם הכל בפינקס (סגול מתחת לאות ק`. ולא אין קשר בין זה לבין המילה "סגול" שנלווית לשמו של הפרח...) הקטן והמהודר שהביא עוד מברלין.
יום אחד, בטיילם על פיסגת הר תבור, נתקלו השניים בפרח סגול וקטן, שמעולם לא ראו קודם לכן. פריצי היה נבוך. איכה יקרא הפרח? למרבה המזל, עברו במקום בדואי מהכפר הסמוך וחמורו.
"טוף", חשב פריצי במבטא ייקי, "הבדואיני פוודאי  (בוודאי) יידע איך קוראים את פרח הזה".
ניגש ושאלו.
הבדואי הנבוך חשב רגע, גרד בפדחתו, ומלמל (במבטא שאינו ייקי)...
"זה? הברח הזה ? אנא ערף.... ברח קדן....."
מיד רשם הנסי העוזר המסור שלפרח הקטן הזה קוראים פרח הקדן. עם הזמן השתבש הכתיב לכדן.
וסגול למה?
אה, כי הוא סגול.

את האגדה המפורסמת הזו המצאתי בזה הרגע ומכיון שהשעה היא כבר אחרי שתיים בלילה אני מקווה כי תסלחו לי על התחרפנותי הקלה....:P

 

 

מקווה שנהניתם מתהתמונות.
אני שוב מודה לעננת ומוטי שיזמו והזמינו ולאיילת ומשפחתה הנהדרת שלקחו, הצחיקו ופינקו, לעינבליתי, ולמירה מחניתה ומשפחותיהם, היה כייף גדול איתכם.
אני מקווה שיהיו בעתיד טיולים נוספים איתכם!

הטיול כפי שמופיע בבלוגים של החברים: עננת, מוטי, איילת ועינבלית.

סופשבוע נעים,

 

 

 

ה` באדר תשע"ג

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

60 תגובות

visitors
אורחים החל מ1.5.13
Free counters!
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חתולי8 אלא אם צויין אחרת