00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

בחלום הלילה בצאת הכוכבים: האמת, ההשתקפות, ההדרכה (כתבה שנייה בסדרה).

בחלום הלילה בצאת הכוכבים: האמת, ההשתקפות, ההדרכה (כתבה שנייה בסדרה).

ניתן לטעון כי בני האדם חיים בשלושה מימדי קיום כלומר בשלושה יקומים מקבילים:

  1. חיי הערות "במציאות".
  2. הדמיון בשעת הערות- "חלימה בהקיץ" או שקיעה בדמיון.
  3. חלומות הלילה בעת השינה.

 

1. חיי הערות- חיי הערות, כלומר פעילות מוחנו בתדר ביתא, מכונים על ידינו מציאות אובייקטיבית. ידוע לכל כי לכל אדם המציאות שלו, התפיסה הינה סלקטיבית, התפיסה מושפעת מציפיות ומאמונות אודות המתרחש, לא כל שכן סובייקטיבי הוא עיבוד הנתונים ומתן המשמעות להם. יחד עם זאת למזלנו הטוב חלקים ניכרים של מציאות זו, בעולמנו הפיזי, מקובלת על כולם "כמציאות של אמת". דוגמא: העובדה שעכשיו יום, באמת שכן, תהיה מקובלת על כולם בחלק זה (בקווי האורך הדומים לנו) של כדור הארץ, העובדה שקר בחורף וחם בקיץ כנ"ל. להלן שולחן, זהו הינו כיסא, הנה איש מרכיב משקפיים, הנה הגיע אוטובוס לתחנה והנה סופסוף קיוסק לקנות בו משהו לאכול. כל אלו עניינים גשמיים של המציאות מעבר להבדלי טעם וריח והעדפות אישיות קיים קונצנזוס סביר למדי מה כוללת המציאות הפיזית הנפשית ואלו תהליכים בולטים פיזיים, חברתיים ותרבותיים מתרחשים בתוכה. מרבית בני האדם תופסים חלקים ניכרים של המציאות הפיזית וכן המציאות החברתית הפשטנית בצורה גלויה ומוסכמת על כולם והדבר מכונה "שיפוט מציאות תקין". עקרון זה של בוחן מציאות הינו עיקרון מרכזי בקביעת בריאותו הנפשית של האדם. המציאות הגשמית, הפיזית, המוסכמת מעניקה לנו תחושה של חיים, של נוכחות וקיום, של רציונאליות ושל עיגון. כאשר אלו מתערערים, לדוגמא בהיות האדם תחת אש בשדה קרב או שהם מתערערים בשל חוסר איזון ביוכימי או לחצים סביבתיים אינטנסיביים מוצא האדם, את עצמו, במחלקה הסגורה, עד להשבת איזונו על כנו. במציאות הערות עלינו להיות מטרתיים, יעילים, הישגיים, מתפקדים, מקבלי החלטות וביצועיסטים. עולם העשייה והתפקוד בתוך המרחב התרבותי והחברתי דורש מאיתנו להסתגל לנסיבות בצורה המיטבית ולפעול על פי נורמות חוקיות, חברתיות, תרבותיות ורגשיות מקובלות. ברגע שהגדרנו את מושג הנורמטיביות הגדרנו רובד של ספקטרום סטטיסטי וזה אומר ספקטרום של ממוצע, דוגמא: מספר הילדים של משפחה בישראל הוא 3.2 מאחר ואין מושג של 0.2 ילד במציאות הרי הנורמה היא קונספט וירטואלי במידה רבה. הקונספט הנורמטיבי, היבש לעיתים הוא מסרס, לעיתים הוא משתלט ובטח ובטח שאין הוא מפנה די מקום לכל רבדי הרגש המותרים והאסורים ואינו מפנה מקום לביטוי מלוא העומק הנפשי. רצוי שגם מלוא העומק הנפשי לא תמיד יבוא לידי ביטוי אלא רק משהו שטוח יחסית אם מדברים על תפקודיות ועל נורמטיביות סבירה: כי צריך לפעול תוך כדי עשייה, לא שאין אנו מרגישים לחלוטין אך אנו מנסים לדחוק הצידה על מנת להתמקד במשימה. אלא אם כן זהו פרץ צחוק או פרץ כעס או חלילה פרץ צער עמוק. כתוצאה מהצורך להיות בעשייה ולנוע קדימה כל זמן הערות הרי טבעה של מציאות הערות שהיא מטשטשת ומערערת משמעויות ורגשות מסוימים (יש בזה הרבה טעם. ממילא אי אפשר הכל בבת אחת שאלמלא כן מוחנו היה בהצפה של גירויים ויאבד כיוון), לחיות במציאות דורש השטחה רגשית אחרת לא נשרוד.

2. הליך הדמיון בערות- הזיות בהקיץ.

בני אדם שונים זה מזה, כבכל דבר, בהיקף חיי הדמיון שלהם. ילדים הם בעלי דמיון עשיר במיוחד יחסית למבוגרים, (הדבר הינו בין היתר תולדה של תדר גלי המוח של הילדים השונה מזה של המבוגרים במהלך שעות הערות) אך חלילה שלא נטעה: כל בני האדם שקועים בדמיונות, דוגמא: התכנון העתידי אודות הטיול למונגוליה, הלבוש שאלבש בעוד שבוע למסיבה או סגנון הבית שאני עומדת לבנות. כל אלו הם למעשה דמיונות תחת הכותרת של תכנון. כמובן שיש גם דמיונות מסוג אחר של פיצוי, נחמה ובניית עולם טוב יותר עבור עצמנו כגון דמיון אודות מצבים אידיאליים, התרחשויות מופלאות, אהבות אין-קץ-להן, רומנטיקה ואידיאליזציה, הצלחה מטאורית, תגלית מדעית אולטימטיבית וכמובן דמיון אודות מקומות וזמנים אחרים. באחד מסרטיו אומר השחקן אלן בייטס הכלוא בסרט במחלקה הסגורה את המשפט: "את הטיולים היפים ביותר עושים דרך החלון". אם נתבונן על מציאות עולם העשייה כסוג של "מחלקה סגורה" מסוג זה או אחר הרי אין ספק שרק בעולם הדמיון האידיאלי הטיולים הם היפים, הבוהקים, הצבעוניים והמרגשים ביותר. הרבה אנשים אומרים שהם מתרגשים וחווים ביתר אינטנסיביות והתרגשות את הטיול העתידי בזמן התכנון יותר מזמן המימוש. כך או כך אם נחשוב על כך אין בעולמנו שום חפץ או תהליך שקודם לכן לא היה בדמיונו של מישהו. כל מציאותנו הגשמית הינה מימוש של פירות הדמיון. אדיסון דמיין על הולכת אנרגיית החשמל בתיל קטן ויצר נורה מאירה. גרהם בל דמיין על שח רחוק ויצר את הטלפון. ז`ול ורן דמיין בספריו אודות צוללות, חלליות, תעופת אויר (איזה הוזה בדיוני הוא היה...). ביל גייטס על תוכנת בסיס להפעלת המחשבים הראשונים ויצא לו windows ואילו סטיב ג`ובס דמיין וחלם אודות סלולר אינטרנטי וכך נולד האייפון. צוקרמן דמיין רשת חברתית בעלת פנים בה כולם משוחחים עם כולם ומאז הפייסבוק הוא ציר חיינו.

כל תולדות האנושות הן פרי הדמיון בהקיץ! אין כל אפשרות אחרת. גם תולדות הרוע, המלחמות, השמד והטרור תחילתם בהגותו של אי מי בכתיבת ספר זה או אחר או במהלכים של דמיון זדוני.

ניתן לומר בוודאות כי שורשי המציאות מקורם בדמיון! או נאמר לחילופין כי הדמיון הוא ערש התרבות. בלעדיו לא תחול התפתחות תרבותית, מדעית, טכנולוגית, חברתית. כלום.

3. חלומות הלילה בעת השינה

בעת השינה כאשר החלק המודע משחרר אחיזתו בסובב (שנת האגו) פועלים בתוכנו הרבדים היותר עמוקים של עצמנו: דחף החיים שומר שנמשיך לחיות והנפש יוצאת אז מלחץ העשייה, הנורמות, ההכחשה או ההדחקה במידה זו אחרת. במהלך שנת הלילה הנפש חופשייה יותר בתנועתה (חל שינוי בגלי המוח מגלי ערות ביתא לגלי שינה אלפא טטה ולעיתים אפילו דלתא). במצב שינה הנפש לא חייבת להיות ביצועית ורציונאלית ובכך מאפשרת לה לנוע בין כל הזמנים (עבר, הווה, עתיד) בין כל רבדי הפרשנות השונים ובין תדרי המוח השונים. נאמר כי לגבי התורה "אין מוקדם ומאוחר בתורה" כלומר כל פרשה או כל פרק בכל מיקום שהוא על פי רצף הסידור העריכתי/ הכרונולוגי מקרין ומוצא את ביטויו בפרקים ופרשיות אחרות ולא בהכרח צריך לייחס את משמעותו לזמן הופעתו העריכתי/ הכרונולוגי.  הדבר תקף כמובן גם לגבי החלומות המשתמשים בכל זמני העבר והעתיד כאילו היו נוכחים בהווה, גם אם התרחשו לפני עשרות רבות של שנים גם אם לא התרחשו כלל וזה סיפור דמיון שאימצנו בתוקף אמונה פנימית ופרשנות מסוג זה או אחר. חשוב לציין כי התת מודע פועל תמיד אך ורק בזמן הווה, זו מטרתו ולפיכך הוא גורף לזמן ההווה של החלום את כל הזמנים יחדיו.

קיימים פתרונות מדעיים אשר הגיעו ליוצריהם במהלך הלילה באופן סימבולי או מוחשי לדוגמא פתרון החלום של מנדל אודות טבלת סידור היסודות הכימיים.

 

החלום הוא למעשה צינור בין החולם לבין פנימיות נפשו. ברור שעמוק בתוך הנפש מצויה "האמת" שלנו, האותנטיות שאינה צריכה לשאת חן בעיניי איש והחופשייה להתבטא כרצונה לפיכך החלום הוא הדרך לחשוף רבדים אלו במהלך הלילה. החלום משתמש בסמלים שונים והסוואות שונות כגון משלים, סיפורים מופרכים ודרכים שונות ומשונות להסתרת התוכן הרגשי העמוק שהוא רוצה להביע לעיתים כדי לא ליצור לאדם טראומה רגשית חזקה מדי. כאמור החלום משוחרר ממגבלות ציר הזמן וההיגיון ובתור שכאלו הוא אף עשוי לעוות את האמת הרגשית הידועה לנו. ניתן לטעון כי הרגשות אותם חווינו בזמן אמת היו רדודים ושטחיים ועומק משמעותם וריבוי השלכותיהם נפרשים בפנינו רק במהלך החלום. כתוצאה מכך במהלך החלום אירועים הופכים אינטנסיביים יותר, דרמטיים, טעוני רגשות, צבעוניים ובקצרה גדולים הרבה מהחיים עצמם. בלילה נפשנו אומרת לנו שהחוויה הסובייקטיבית העמוקה שלנו אודות אירוע או מהלך עניינים מסוים היא הרבה יותר מורכבת, מרובדת וטעונה מאשר אפשרנו לעצמנו לחוש במודע. עומס הרבדים הרגשיים שלא אפשרנו לעצמנו להרגיש במציאות הערות מעוגן בתת מודע המנטאלי והרגשי וכמו כן מצוי בכל תא ותא בגוף ממש. יש איברים שהם יותר ספוגים ברגשות מאירוע זה או אחר, משמעות הדבר שהגוף זוכר כל מה שאנחנו רוצים לשכוח ומכאן שיטות הטיפול הפסיכולוגיות/ אנרגטיות של גוף נפש: יחד עם העמקה בתכני הנפש ורגשותיה מגיב אז הגוף באופנים שונים וכתוצאה מכך חל פורקן או "ניקוי" גם ברמת הגוף ונוצרת החלמה גופנית. חשוב להדגיש כי החלום אינו "אמיתי" יותר מאשר המציאות, לאמת פנים רבות: או לשיטתנו מרובת מימדים ובהיקף של 360 מעלות מכל זווית התבוננות חווים אחרת את הדברים. "האמת של החלום" היא עוד היבט של רגש ואמת שלא העזנו לגעת בו קודם לכן. במובן זה מהווה חלום הלילה מראה משקפת לאמת הפנימית: לעיתים כואב יותר, מפחיד יותר ומטלטל מאשר הרשנו לעצמנו לחוות. לצורך הדוגמא ניתן להתייחס לסיוטי הלילה של הלומי הקרב אשר מצליחים איכשהו לתפקד בחיי היומיום אך נפשם אינה מניחה להם בלילות ומחזירה אותם לגיהינום הרגשי. לעיתים מוסיף החלום עוד רובד של אימה ושל אשמה.

 

החלום אינו רק צינור לפנימיות הנפש ולרבדי אמת שנסתרים מאיתנו בהמולת הערנות, הוא עשוי גם להיות מחובר לרמת תודעה, הבנה, ידע גבוה יותר מאשר המודע ובכך כוונתנו החיבור אל העל מודע שהוא ידע אוניברסאלי והיכרות עם היבטים שלא פגשנו בהם במציאות הנחווית של חיינו (דוגמא: כל טיולי הלילה שלי למרוקו ולארצות המזרח הרחוק שהתקיימו שנים, לפרטי פרטים, מבלי שהייתי שם מעולם). חלום המחובר לתדרי העל מודע משמש כמובן להדרכה עצמית. התנ"ך שלנו הכיר כמובן בעובדה ידועה זו ואין כמו חלומותיו הסמליים של יוסף איש החלומות, בן יעקב אבינו, אשר היוו בו בזמן חלומות של תיאור המציאות הרגשית הלא מודעת שהייתה נוכחת באותו הזמן בינו לבין אחיו ובו בזמן הכילו תכנים של נבואה עתידית. כלומר אותם סמלים שימשו גם להבנת המתרחש בהווה ברמת התת מודע וגם לניבוי העתיד, או קריאת העתיד ברמת העל מודע.

ניתן אפוא לסכם כי החלום גם משקף לנו מראה של אמת פנימית וגם מדריך אותנו אודות הדרך שראוי לנו לנקוט קדימה כלפי העתיד.

 

חשוב להדגיש אין החלום עולה על המציאות ברמת הערך שלו ואין המציאות עולה על כל חלום. חיינו הם מיקס של שלושה יקומים מקבילים, כל יקום מורכב מהיבטים של רגש, הבנה, חוויה והאמת של אותו יקום. עלינו לדעת לנווט בין יקומים אלו ולדעת מתי לתת את המינון והמידתיות הנכונה לכל יקום. חלילה לנו מלטעון כי יש אמת אחת שהיא עדיפה על השאר, עלינו להתבונן בהשתקפויות המגיעות אלינו משלושת העולמים בהם אנו מתקיימים ולהשכיל לעשות בהן שימוש נכון ומידתי בחיינו.

 

בהתייחסותנו לפירוש החלום עלינו לדעת לנווט בזהירות ובעדינות בתוך התוכן והעלילה ולדעת שיש להם שני פירושים אם לא הרבה יותר מכך: חלקם של תפיסת העצמי וחלקם של הדרכה כלפי העתיד.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת