00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

מיתרי הלב / יאן-פיליפ סנדקר

                                   

 אני לא יודעת מה איתכם אבל לי יש תקופות שאני מחפשת ספר רוחני כמו אוויר לנשימה. לא שספר רגיל אחר לא משאיר אותי עם נפש מסופקת, במיוחד אם הוא טוב אבל זה לא אותו דבר ואתם בטח מבינים למה אני מתכוונת. אבל כשאני אומרת ספר רוחני אני ממש לא מתכוונת למדריך שמתפלסף יותר מדי ומתיימר לתת עצות לחיים טובים יותר, כי הרי אנחנו לא באמת חושבים שיש מישהו ביקום שמבין טוב יותר מאיתנו איך צריך לחיות..surprise. אני מדברת על ספר אמיתי שיצקו בו תוכן ועלילה אבל גם שיש בו מסרים חכמים ותובנות עמוקות. גם אם הם נשמעים קצת כמו פניני חוכמה קלישאתיים. מסרים כאלו שמלווים אותנו גם הרבה אחרי שסיימנו לקרוא אותו ושמשאיר אצלנו לא רק טעם של עוד, אלא גם חשק עז שמחדד לנו את הצורך לשינוי..

 "..."סודו של האדם המאושר הוא שאין לו למה להשוות"...(עמ` 93).

החיפוש של האדם אחרי האושר הנכסף, מביא סופרים רבים לחבר בלי סוף ספרים פילוסופיים על משמעות החיים. לא חסרים כאלו על המדף בחנויות. הספר שאני הולכת להמליץ לכם עליו הוא לא מוגדר כמדריך, ובכל זאת הצליח "מיתרי הלב" להחזיר אותי לחווית הקריאה שהיתה לי עם "הנזיר שמכר את הפרארי". וזה לא מקרי. יש להם קווים מקבילים. בשניהם הדמויות הם עורכי דין צעירים, מצליחנים ותחרותיים, שעוזבים את החיים הנוחים עקב אירוע או משבר, ומחפשים מזור ומשמעות. גם ב"מיתרי הלב" הפשטות מודגשת לצד החומרנות, והצורך לצד הדילמה עם השינוי בחיים של הדמות הראשית. אבל בספר הזה יש גם טוויסט בעלילה. הסיפור שוזר בתוכו סיפור משני נוסף, מה שיוצר מצד אחד מתח, אבל גם קצת עשוי לבלבל בהתחלה. אם תצליחו להתגבר על הבלבול הזה ולעבור את המכשול של העמודים הראשונים, אני מבטיחה לכם ש"תצללו" לתוך סיפור נפלא ומרתק, שישאיר אתכם עם חומר למחשבה לטווח ארוך ויעניק לכם חווית קריאה מהנה. הוא ספר זורם שקוראים בשקיקה ושלא הצלחתי להוריד מהיד.

"...ע"י כמה אנשים עלינו להיות נאהבים כדי להרגיש מאושרים? שניים? חמישה? עשרה? או אולי די באחד בלבד?..." (עמ` 94).

כשקיבלתי את הספר מההוצאה לא הכרתי את הסופר שכתב אותו ולא את הספר הקודם שלו "אומנות ההקשבה לפעימות הלב". מה שאומר שניגשתי אליו טאבולה ראסה! שזה רק מראה שלא נדרש ידע קודם ובטח לא משנה אם קראתם את הספר הקודם. מי שאהב את הספר הראשון שלו, בודאי יאהב גם אותו ואלה שלא הכירו, יש סיכוי גדול שירוצו לחפש אותו. כמו שקרה גם לי.
"מיתרי הלב" הוא קסם של ספר. אני לא רוצה לפרט יותר מדי כדי לא לגלות לכם, אבל יש בו הכל מכל ובכל זאת מצליח להישאר קליל. יש בו את כל מה שיש לנו בחיים ומה שאנחנו מחפשים גם בספרים. אהבה, מלחמה, יחסים, חיפוש עצמי, התמודדות, מיסתורין ולא מעט דילמות מוסריות קשות, שלא מאפיינות בדרך כלל סוג כזה של ספרות.

"לעיתים אנחנו נאלצים לחפש את הרחוק כדי למצוא את הקירבה..."(עמ` 343).

ב"מיתרי הלב" מגיעה הדמות הראשית לבורמה. מקום נידח שמבחינתי בכל אופן אין מצב שיהיה אי פעם ברשימת היעדים שלי לנסיעה לחופשה. לכן זה כבר מרתק אותי.
ספר טוב הוא כזה שהסופר מצליח להביא לקורא את המקום שבו מתחוללת העלילה, בצורה הכי מדוייקת שאפשר וזה מה שהסופר הצליח לעשות. עם תיאורים אותנטיים ומדוייקים וכשרון יוצא דופן במיוחד, התאפשר לי לשוטט בשווקים של בורמה, להריח את הריחות ולהכיר את המנהגים והתרבות של הבורמזים. וכל זה כשאני יושבת בבית על הספה בסלון. למפונקת כמוני לטייל באזורים האלו בלי הג'יפה והזוהמה וכל שאר תנאי המחייה, שהיו גורמים לי לנוס מהמקום כמה שיותר מהר, זו ממש חווית קריאה סטרילית ומושלמת!
אחד הדברים שגם הצליח להדהים אותי בספר הזה, שהמחבר כותב את הסיפור מזוית נשית. תגידו לי, גבר שמצליח להתחבר לראש של אשה בצורה כל כך מדוייקת, הוא לא גאון? אני אישית מעריצה יכולת מופלאה ופנומינלית כזו, שאפילו לשחקן הכי מוכשר ומקצועי עשוייה להיות קשה. קל וחומר לסופר. לכן בעיניי הוא אומן אמיתי.

"יש זכרונות שאי אפשר להימלט מהם. אנחנו לוקחים אותם איתנו, בין שנרצה ובין לא. ואין זה משנה לאיזה מרחק אנחנו נוסעים"...(עמ` 339).

נכון שבגיל חמישים אנחנו מרגישים לפעמים שאף אחד לא יכול לחדש לנו כלום. שאנחנו לא זקוקים לעצות וצברנו מספיק תובנות כדי ללמד גם אחרים. אבל יש משפטים חכמים שגם בגיל מבוגר הם נשמעים לנו כאילו שמענו אותם בפעם הראשונה. וכשזה קורה הם נצרבים לנו יותר עמוק בתודעה. מצידי, תקראו לזה סוג של הארה אם תרצו. ולא, אני לא מתכוונת שאחרי הספר הזה ישר יעלה בכם הצורך לעשות שינוי דרמטי בחיים. לארוז מזוודה צ'יק צאק, לעזוב את העבודה, הבית והמשפחה ולברוח לסוף העולם. אני מתכוונת לשינוי קטן ומזערי שאנחנו משתוקקים בתוכנו לעשות אבל נלחמים עם עצמנו. משהו שפתאום מכוון לנו איזה מיתר עדין עמוק בתוכנו. משהו שמעניק לנו צליל חדש בחיים. שיוסיף לנו עונג. שיעשה אותנו קצת יותר מסופקים.
"מיתרי הלב" הוא ספר שידגיש לכם שוב מה באמת חשוב בחיים, ואולי לקחת החלטה לבצע את השינוי שאתם כל כך מייחלים אליו, אבל גם נורא פוחדים ממנו..

"יש לנו הכח להשתנות, אנחנו לא נידונים להישאר מי שאנחנו, בזאת איש מלבדנו לא יוכל לעזור לנו..." (עמ` 189)

מומלץ בחום רב, רוצו לקרוא!!

 

* הערת סיום:

במסגרת מועדון הקוראים המשפיעים התקיים השבוע מפגש סופרים עם הסופר יאן-פיליפ סנדקר. הוא הצליח להעביר באנגלית רהוטה וברורה (גם לעילגת כמוני...) על קצה המזלג את הדרך שעשה בחיים להגשמת החלום שהיה לו כבר מגיל 13 להיות סופר, וכן את חווויתיו האישיות מהמסע לבורמה והמפגש שלו עם הדמויות שעליהם כתב בספר. ההכרות איתו והמידע הזה מחזקים את ההמלצה שלי על הספר כשיודעים שמאחורי הסיפור קיימים אנשים אמיתיים.  

 

 

 


 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

36 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת