33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מרמלדה

סיפור על אהבה וחושך, עמוס עוז

סיפור על אהבה וחושך, עמוס עוז

זו תהיה ביקורת קצת מוזרה

אבל,

עם 593 עמ` בתקופה שבה הפייסבוק נוגס נתח עיקרי בשעות הערב שלי

אני אציין שאני רק בעמ` 162 אך מתמוגגת מכל עמוד ועמוד.

אני לא יכולה לחכות לסיום הספר כי זה כנראה יקח לי עוד הרבה מאד זמן

(אלא אם כן לא אגלוש בחודש הקרוב, מה שלא מסתמן כרגע..)

אז החלטתי בכל זאת לכתוב רשומה על הספר, ממה אני נהנית עד כה.

אל השפה בכלל לא אתייחס, כי זה כל כך נדוש לומר שהוא כותב נפלא.

עמוס עוז כותב את סיפור חייו, את קורות משפחתו האצילית,

הוא חוזר אחורה לסבא ולסבתא, לדודו פרופ` יוסף קלוזנר

לאביו ואימו, כאילו הוא מעלעל באלבום המשפחתי ומתאר כל תמונה ותמונה

מוסיף מה שלא נמצא בה ומעמיק מה שיש בה.

הוא כותב על אהבתו הראשונה, כל כך מרגש, אהבת ילד קטן למורתו הנערצת -

המשוררת זלדה, שכנראה היא הראשונה שהעריכה את כתיבתו וכיוונה אותו,

הוא כותב על המשורר המופלא והדוקטור טשרנחובסקי, שישב על ברכיו כילד,

וגם אחרי שישים שנה עדיין זוכר את ריחו...

על ביקורי ההורים יחד עימו (בן יחיד) אצל ה-סופר האדון עגנון

(שבינו לבין שכנו - הפרופ` קלוזנר-  לא היתה אהבה מרובה...)

בפרק ה` ו-ו` הוא מתעכב בעניין הארספואטי וכותב כך:

 

"אז בכל זאת מה אוטוביוגרפי בסיפורים שלי, ומה בדיוני?

הכל אוטוביוגרפי: אם אכתוב פעם סיפור על פרשת אהבים בין אמא תרזה לאבא אבן, זה בוודאי יהיה סיפור אוטוביוגרפי -

אף כי לא יהיה זה וידוי. כל סיפור שכתבתי הוא אוטוביוגרפי, שום סיפור אינו וידוי. הקורא הרע מבקש תמיד לדעת,

ולדעת תכף ומיד, "מה קרה באמת". מה הסיפור שמאחורי הסיפור, מה הקטע, מי נגד מי, מי בעצם זיין את מי.

"פרופסור נבוקוב", שאלה פעם מראיינת אחת בשידור חי בטלוויזיה האמריקאית, "פרופסור נבוקוב, אמור נא לנו בבקשה,

are you really so hooked on little girls?                  

גם אני זוכה מפעם לפעם לכך שמראיינים להוטים ישאלו אותי, בשם "זכות הציבור לדעת", האם אשתי שימשה דגם לדמות

חנה שב"מיכאל שלי"? האם המטבח אצלי מלוכלך כמו המטבח של פימה ב"המצב השלישי"? ולפעמים הם מבקשים ממני:

אולי תוכל לספר לנו מי זאת באמת הבחורה הצעירה ב"אותו הים"? או אולי גם לך אישית היה במקרה איזה בן שקצת נעלם לך

במזרח הרחוק? ומה עומד במציאות מאחורי הסטוץ שבין יואל לבין השכנה, אנמארי, ב"לדעת אישה"? ואולי תסכים בבקשה להגיד

לנו, במילים שלך, על מה בעצם הרומן "מנוחה נכונה"?

ומה, בעצם, מבקשים המראיינים המתנשפים האלה מנבוקוב וממני? מה רוצה הקורא הרע, הלא הוא הקורא העצל, הקורא

הסוציולוגי, והקורא הרכלן-המציצן?

במקרה הרע, מצוידים בזוג אזיקי פלסטיק, הם באים אלי לקחת ממני את המסר שלי, חי או מת "שורה תחתונה" הם רוצים. את

"מה רצה המשורר לומר" הם באו לקחת. שרק אסגיר לידיהם "במילים שלי" את המסר החתרני, או את מוסר ההשכל, את

הנדל"ן הפוליטי, את "השקפת העולם". במקום רומן, התואיל בטובך לתת להם משהו קצת יותר קונקרטי, משהו עם זוג

רגליים על הקרקע, משהו שאפשר להחזיק ביד כמו "הכיבוש משחית" או "שעון החול של הפער החברתי מתקתק" או "האהבה

מנצחת", או "האליטות רקובות", או "המיעוטים מקופחים". בקצרה: הגש להם, ארוזות בשקי-פלסטיק של גוויות, את הפרות

הקדושות ששחטת בשבילם בספרך האחרון. תודה."

והוא ממשיך בעמוד הבא:

"מי שמחפש את לב הסיפור במרחב שבין היצירה לבין מי שכותב אותה - טועה: כדאי מאד לחפש לא בדה שבין הכתוב לבין

הכותב אלא דווקא בשדה שבין הכתוב לבין הקורא." וזה ממשיך עד העמוד הבא שם אומר:-

"במקום לנסות לשרבב לשם את ראש הסופר, כפי שעושה הקורא הבנלי, אולי כדאי לך לנסות לשרבב בפתח את ראשך שלך,

ולראות מה יקרה."

גם בפרק ו` עמוס עוז מתייחס לעובדות המאיימות על האמת. ולכן, כעצתו של עמוס עוז, אני לא ממש מתעסקת במה

היה או לא היה. אני פשוט נהנית.

אני חושבת שזו, למרות הקלישאה במילה - חגיגה. לקרוא את הסיפור הזה זו חגיגה לכל קורא שאוהב ספרות יפה,

שאוהב את עמוס עוז...

 

אני מניחה שאם הרשומה היתה נכתבת לאחר סיום הקריאה, עוד הייתי מצטטת כמה פעמים לפחות,

כמו שאני אוהבת לעשות כמעט בכל ספר שאני קוראת, איזה משפט או איזו פסקה שגורמת לי להתרגש.

אצל עמוס עוז זה כל פסקה שנייה...

אז אולי אחזור לרשומה זו עם ציטוטים מאוחרים, ואולי לא,

מה שבטוח

אני לא אעזוב את הספר הזה עד שאסיים לקרוא את כל חמש-מאות דפיו...

סופ"ש חמים ומהנה לכולכם:-)

 

 

*

כריכה אחורית:

אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק

שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים

של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם האקדמי מצוירים כאן בהרחבה, בהומור

סלחני ולעתים גם באירוניה נשכנית. זהו מסע אמיץ, עתיר כלים ספרותיים מגאנים ומפתיעים, מסע לחישוף האירוע המכריע של הילדות:

מסע אל הרגע שאין בלתו, רגע אשר ממנו והלאה נסגרים חיי הנער השקוע בדמיונות ונפתחים חייו של האיש הכותב. זהו דיוקנו של אמן

כאיש צעיר אשר קורות המשפחה, סבלותיה ותסכוליה הופכים להיות הליבה של כתיבתו. עמוס עוז שוטח כאן את סיפור חייהם, אהבותיהם

ושיגיונותיהם של ארבעה או חמישה דורות: בני משפחת קלוזנר, כפריים מיערות ליטא ומלומדים מאודסה, בהם סבו של עמוס עוז מצד אביו,

אלכסנדר קלוזנר, רומנטיקן מושבע, לאומן נלהב, משורר ורודף נשים המוקף לעת זקנתו באהבת נשים, וסבתו, שלומית לוין, אישה אירופית

בעיני עצמה שהלוונט מעורר בה תיעוב ופחד, ואחי סבו, הפרופסור הנודע יוסף קלוזנר. אף משפחת אמו של עמוס עוז מצוירת כאן על פני

יריעה רחבה, החל באבי - סבו, אפרים מוסמן, שבהיותו בר - מצווה השיאוהו לילדה בת שתים - עשרה והוא התעקש ועמד על זכותו לממש

את ליל הכלולות מיד אחרי החופה, דרך סבו של עמוס עוז, נפתלי הרץ מוסמן, שנמסר בילדותו להיות שוליה של נסיכה רוסית ועשה חיל

וסופו שעבד לעת זקנתו כעגלון במפרץ חיפה, ועד לדורות האחרונים. בלב הספר משתרע סיפורן של שלוש אחיות, אמו של עמוס עוז ושתי

אחיותיה, כמו גם סיפור נישואיהם של הורי עוז: נישואים מוזרים, מלאי עדינות וייסורים, שהסתיימו בהתאבדותה של האם בעלת הנפש

הפיוטית ובהשתנותו של האב, למדן חריף ובקי שלא זכה להגשים את חלומותיו ושימש רוב חייו ספרן בספרייה הלאומית. לא נפקד גם מקומן

של דמויות ידועות: בעין חדה, במבט שארוגות בו שנינה וחמלה ופליאת ילד, מצייר עוז את דמויותיהם של טשרניחובסקי ועגנון, בן - גוריון

ובגין, ועמהם שלל סופרים ומתקני עולם ותימהוניים ירושלמים, כמו גם מייסדי קיבוץ חולדה: דווקא הצדדים המגוחכים והנוגעים ללב שעוז

מוצא בהם הופכים אותם לדמויות בשר ודם. וכרקע לשלל העלילות המסועפות, האפיזודות המכמירות - לב והסצנות המבדחות משמשים

חלומותיו ושאיפותיו של עמוס הילד, הספרים שאהב, הספרים שהוא עתיד לכתוב, וחיי היום - יום המוזרים, המפחידים והסהרוריים במקצת

של יהודים מבוהלים, בעלי חלומות ובעלי שיגעונות, בירושלים של תקופת המנדט, במשך ימי המצור ומלחמת העצמאות ובשנותיה הראשונות

של המדינה. כל אלה מצטרפים לסיפור עמוק, מרתק וגלוי - לב, סיפור על אהבה וחושך, סיפור אשר בו האמת הביוגרפית והאמת הנפשית

האפופה חלומות ודמיונות מתעתעות בקורא, מתגוששות, חוצות זו את זו בפליאה ילדותית ובהיקסמות גדושת המצאות. יצירה עשירה ברגעים

מפעימים שבהם נחשף בתנופה אמנותית האישי ביותר לאורם של מאורעות היסטוריים - לאומיים. כל אלה נפגשים כאן בחיתוך גורלי.

================================================================================

עדכון 6.4.13

סיימתי לקרוא את הספר ולקראת הסוף, כאשר אימו של עוז חולה הספר הופך להיות קשה. קשה מצבה של האם, קשה מצבו של הבן

עמוס. רק תמיהה אחת יש לי: עמוס עוז כעס על אימו שהתאבדה ואני לא כל כך מסכימה, לפי תיאוריו, שזו היתה התאבדות.

האם מי מכם שקרא גם חושב כך?

אימו מתוארת כמי שלקתה בנפשה, אולי דיכאון, אולי מאניה דיפרסיה. הרופאים לא יודעים לאבחן את בעיתה הנפשית ובעצם

נותנים לה רק כדורי שינה. האמא לא מאוזנת. רוב הזמן מעבירה בביתה, בלי לישון, על הכיסא, וזאת לאורך תקופה ארוכה

מאד.

 

את היומיים האחרונים של אימו בבית הדודה שלו, אחות אימו, עוז מתאר שהשאירו אותה במצב יחסית טוב, אבל הרופא שבודק אותה

נותן לה כדורי שינה חדשים וחזקים וממליץ לה לטייל בחוץ. האם פוסעת ברחבי תל-אביב בגשם, כשבביטנה רק כוס קפה.

כשהיא חוזרת היא שוב ממאנת לאכול ורק שותה קפה. היא לוקחת את כדורי השינה שלה וגם כנראה את הכדורים שנתן

הרופא הקודם. מן השינה הזו היא לא מתעוררת. הייתכן כי פשוט הלעיטה עצמה בכדורים, על קיבה ריקה וזה מה שגרם

לה למות? אני לא מוצאת פה, לעניות דעתי, סימן להתאבדות. זה קצת מזכיר לי את המשוררת דליה רביקוביץ, שבלעה

יותר מידי כדורים ונפטרה. במקרה של רביקוביץ דובר על כך שהיא התאבדה אבל זכור לי משהו סביב הדיון על כך שהיא

אולי לא התכוונה להתאבד, שאולי לא הצילו אותה בזמן. ואולי אני טועה לגבי רביקוביץ מאחר ולפי זיכרוני נסתה להתאבד בעבר

אבל

לגבי אימו של עמוס עוז, נשאר לי טעם לא טוב, כאילו יש כאן פספוס גדול. עצם זה שכלל לא קיבלה טיפול מתאים, למרות

שהאב לקח אותה לכל הרופאים. אין לי ידיעה מה היה מצב הרפואה הנפשית באותו זמן, האם היו  בשנות החמישים

פסיכיאטרים בארץ בכלל?

בת 38 היתה האם במותה.

עוד דבר שלא היה נהיר לי הוא מערכת היחסים בין האב לאם. האב טיפל בה במסירות, ולא משנה שהיה יוצא אחר כך בערבים,

לנשום קצת, לפלרטט, למרות הכל הוא נשאר עם אישה חולה מאד והיה בבית למענה. קם בכל בוקר להכין מיץ תפוז טרי לה ולבן

עמוס. מדוע האם אומרת לעמוס עוז בנה, שלא יקח דוגמא מהיחסים ביניהם? מדוע הנישואין נתפסו אצל האם כנישואין לא מוצלחים?

אולי זה חלק ממצבה הנפשי? יש שאמרו, אישה כזו יפה, מה מצאה בו בבעלה. ובכל זאת, היא בחרה להינשא לו. לפי התיאורים של

עמוס עוז הם היו מבלים ביחד, מארחים ומתארחים, ונראה כי היתה זו זוגיות טובה. מה בכל זאת לא עבד?!

זהו, נותרתי עם שאלות, עם הרגשת החמצה ופספוס לגבי האם. אגב, גם האב נפטר בהיותו בן 61, מהתקף לב. מן מזל נאחס

שכזה היה לעמוס עוז עם הוריו. לא פשוט.

==================================

 

** ציור העטיפה - פאבלו פיקסו, The Tragedy, 1903

 

עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, הוצ` כתר, מהדורה עשרים ושמונה, 2008, 593 עמ`. חתן פרס גתה לשנת 2005.

A TALE OF LOVE AND DARKNESS  -   AMOS OZ

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

נהנתי לראות
  • 2008
  • קונג פו פנדה -סרט לילדים לחופש-כל המשפוחה..
  • וולE-סרט מצוייר למבוגרים וילדים...
  • קופים בחלל- סרט מצוייר לילדים...
  • אותלו-טרגדיה מאת שקספיר-חאן
  • הכתובה-אפרים קישון-תיאטרון..
  • החותנת-תיאטרון הבימה-קומדיה מאת אנדרו..
  • נישואים-קומדיה מאת גוגול-החאן
  • המצליחים-קומדיה מאת מיכאל גורביץ' ודניאל..
  • הקמצן-מולייר-החאן
  • מלחמה על הבית-קומדיה מאת אילן..
  • הרטיטי את ליבי מאת חנוך לוין. רמי ברוך משחק..
  • 2009
  • סרט לילדים -למעלה (UP)
  • סרט לילדים-קורוליין -מפחיד, סרט אימה לילדים..
  • 2010
  • חלומות גנובים-החאן- הצגה לילדים
  • אווטאר (בבית בדי.וי.די)
  • אליס בארץ הפלאות (בבית בדי.וי.די)
  • תעלולי סקפאן-הצגה בתיאטרון החאן
  • נסיך פרס-סרט לנוער, הרבה אקשו
  • הבדלה-הצגה-כתב וביים שמואל הספרי, תיאטרון..
  • נפגעי חרדה, סאטירה מצויינת מאת מוטי..
  • גנוב על הירח, סרט אנימציה לילדים, מאד..
  • קופים בחלל 2, סרט חביב לילדים
  • ציפורלה, קטעים בשירה ריקוד ודיאלוגים, משוגע..
  • עידן הקרח 3
  • בייביז (bebes)- מקסים, תיעוד ארבעה תינוקות..
  • אלפא ואומגה-סרט מצוייר על זאבים
  • עוץ לי גוץ לי-הצגה של שלונסקי ודובי זלצר..
  • 2011
  • סרט-צעצוע של סיפור 3 -הבריחה הגדולה - מזכיר..
  • גשם של פלאפל-לילדים
  • תפוס ת'כריש-סרט מקסים!! לילדים
  • אסטרו-בוי-סרט לילדים -עם רובוטים
  • ברבור שחור
  • שירות המתנות החשאי של ארתור-סרט קריסמס..
  • איש קטן ודרקון-הצגה לילדים בחאן
  • 2012
  • אמיצה-סרט לילדים
  • 2013
  • גנוב על המיניונים (המשך גנוב על..
  • 2014
  • מחוברים לחיים - מבוסס על סיפור אמיתי...
  • שומרי הגלקסיה - בגלל קטנציק. כמה דמיון..
  • לא בלי ביתי - מזעזע ומפחיד מסקרן..
  • הקופסונים-סרט מצוייר לילדים. יפה..
  • 2015
  • לשבור את הקרח, סרט מצוייר
  • אמא שלי - נני מורטי(שחקנים: מרגריטה באי..
  • מסע של מאה צעדים(הלן מירן, רוהאן..
  • המיניונים-חמודים כתמיד
  • המילים הטובות-- סרט ישראלי מצויין
  • 2019
  • לשחות או להיות-סרט צרפתי על קבוצת גברים..
יום קסום לכולנו
אהבה, אושר, בריאות הרמוניה, שפע, פריון
מה שכתבתי ב-2009
חיבוק ממני
/>
MySpace  Graphics
/>
מה שכתבתי עד כה-2008
מבקרים פה מהעולם
Visitor Map
!
רשומות אקראיות
רשומות 2010
הרשומות הכי נצפות
רשומות 2011
רשימות 2012
נעימה מהסרט הפסנתר The Piano
 

 

 

 

 

 

----
Myspace Graphics
 
תגיות
bztalia.wix.com/books

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

 

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

להתראות ובואו שוב לבקר

 

~♥~♥~♥

 

 

 

      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טליונת1 אלא אם צויין אחרת