00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

באמריקה

אהבת חיי

05/03/2013

עמק הירדן - 1978

ההכרות הראשונה ביננו התרחשה מאחורי המגורים של המתנדבים בקיבוץ,מסתתרים בפינה חשוכה שלא להתגלות. מצמוצי שפתיים וחמימות שהרעידה אותי, ההנאה והסיפוק שראיתי בסרטים התחלפה לה בהרגשה מוזרה ובטעמים לא מוכרים שהתערבבו בפי. היא הייתה שונה מכל מה שהכרתי עד אז, קטנטונת חיוורת ומיסתורית. אני זוכר את עירפול החושים והרגשת הניצחון "אני כבר לא ילד אלא גבר". בחברה הקיבוצית של סוף שנות השבעים זה היה נהוג,

ראיתי את הבוגרים מתייחדים עימן לבד ואף בקבוצות, ראיתי את האושר שנסך על פניהם והייתי משוכנע ללא ספק שגיליתי את אחת מהנאות החיים הגדולות ביותר. הפגישות הבאות ביננו היו גם הן קצרות וחפוזות, בעומק מטע הבננות או במחסן שמאחורי האסם הגדול, והיא כדרכה , עדינה ושברירית ומושכת, כששפתינו נפגשו הייתי מרגיש סחרחורת נעימה והרגשת שכרון חושים שפושטת בכל גופי, גבר שבגברים אני! 

תל-אביב - 1982

שנים עברו ולמרות גילי הצעיר עברו עלי מאז רבות אחרות חלקן קצרות ושחומות ואחרות ארוכות וזהובות, לא הייתי מהסס להלך איתן בפומבי לחבקן  בידי, להסתבל לעוברים והשבים בעינים שאומרות ללא מילים "תראו אותי! " תסתכלו עלי גבר שבגברים." ואחרי ימים עמוסים בגלישת גלים היינו נוהגים כל החברה להתכנס מסביב למדורה על החוף, בימים שעד היה מותר,

זוגות זוגות היינו מתאחדים ויושבים עד אור הבוקר מחכים לזריחה, כבר אז רצו שמועות שישנן הרבה מחלות שמעורבות בהן, אך התאווה וההנאה השכיחו זאת מאיתנו  ואנחנו בסורנו. היו לי כמה אמריקאיות שמגען וריחן שונה לגמרי, משתוקק ליותר מאחת או שתיים ביום ובלילה חייתי ממש בטירוף אמיתי כשתחושת האהבה וההתמכרות אליהן הפכן לטבע שני בחיי.

לבנון - 1986

במשך שרותי הצבאי ממש לא היה זמן עבורן וכשהתהוללתי איתן באזרחות הרגשתי עייף וסחוט באימונים. אך עולם כמנהגו נוהג ואני לא פסקתי לחשוק בהן אפילו בצבא, ואחרי מארב או סיור שגרתי הייתי מבלה עימן באיזה אוהל מבודד ואפילו בבקרים אחרי פתיחת ציר בעמדת התצפית המרוחקת..

עברתי הרבה ישראליות משלנו, כמה אירופאיות וגם לבנונית, נהנתי מאד בעת מעשה אך כשסיימתי לא מצאתי בהן עניין נותר עם הרגשה סתומה בבטן. אבל הן תמיד סוגדות לי.. ותמיד מחכות לי בנאמנות ראויה להערצה..

לוס אנג`לס - 1990

כשהעתקתי את מגורי הרחק מעבר לים... את האחת והיחידה שלי נטשתי עבור אמריקאיות.. שרק מצצו אותי ואת כספי.. בצר לי ניסיתי לחזור אליה אבל אחרי רומן קצר של שבוע זה כבר לא הרגיש אותו דבר והחוויה השאירה לי טעם טפל בפה.. וכבר מאסתי בכולם..! מידי פעם הייתה אחת שאהבתי, אבל בבוקר כבר לא הרגשתי בנוח לראות אותן לצידי.. והתחלתי מייסר את עצמי על ההרגל ועל מר גורלי

סוף דבר

השנים חלפו ואני כבר גבר בוגר, חולשות כאלה כבר לא מקובלות בחברה של ימינו, לאחר פעמים רבת שבהם ניסיתי לחדול ונכשלתי.. הגיע היום המיוחד בו החלטתי שאני נפרד מכולן..זהו מספיק! תודה לאל שמסך העשן הוסר מעל עיניי וסוף סיף מצאתי אומץ בתוכי לזרוק אותה.. את האחרונה שלי, בלב לבי עדיין אהבתי אותה אבל הבנתי שהיא כבר לא טובה עבורי..והגענו לסוף דרכנו המשותפת... שלום ולא להתראות סיגריה...

אני בוחר בחיים 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

86 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל באמריקה אלא אם צויין אחרת