00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

ספרים רבותי, ספרים!!

                                 

הציטוט המפורסם מהמערכון של הגשש החיוור, שהייתה פעם השלישיה הכי מצחיקה בארץ, טרום עידן הסטנדאפ... מהדהד לי לפעמים בראש ומזכיר לי את האהבה שהתגבשה אצלי כבר מגיל מאוד צעיר.  

כבר כילדה נרשמתי לספריית "פבזנר" שהייתה הספרייה הכי קרובה אלי הבייתה ושם החלפתי בלי סוף ספרים. בלי סוף...זה אומר כל יום. איך שהייתי חוזרת הביתה עם הספר מהספריה, לא הייתי עוזבת אותו מהיד עד שלא הגעתי לעמוד האחרון. למחרת כבר הייתי חוזרת להחליף ספר אחר.
גם אחר כך כשהתבגרתי לא הפסיקה תאוות הקריאה לבעור בי. כבר לא הסתפקתי רק בהשאלת ספרים ישנים  והתחלתי לרכוש לעצמי מדי פעם ספרים חדשים בהתאם לגיל וליכולת. פעם היה יותר קשה לקנות ספרים. בשנים האחרונות בזכות המבצעים שמתקיימים ברשתות הגדולות, היכולת הזו משתפרת. כמו להרבה אחרים. בכלל, כל ענין המבצעים הוא נושא רגיש מאוד לאחרונה ואפשר לכתוב על זה פוסט שלם. בעיקר על המלחמה המתנהלת בין ההוצאות לאור, לבין הסופרים שטוענים כי הוזלת מחירים פוגעת בזכויותיהם באופן קשה. את דעתי האישית בנושא אכתוב בהזדמנות אחרת.

כשהפכתי להיות אמא זמן פנוי לקריאת ספר היה מצרך נדיר אצלי. גם אם היה מעט ממנו העדפתי להקדיש אותו בלהקריא ספרים לילדים לפני השינה. אבל לא רק. גם במשך היום השתדלתי לשבת איתם עם ספר ביד כדי להקנות להם הרגלי קריאה. היום אני יודעת שזה היה גם קצת כדי לתת מענה ומרגוע לעצמי...

                                    

כשהילדים גדלו התפנה לי זמן ויכולתי לחזור לאהבה הראשונה שלי. הספרים. כשנתקלתי בהודעה ב-ynet שקוראת  להצטרף לקהילת הקוראים המשפיעים של ידיעות, חשבתי שזו תהיה הזדמנות נפלאה לספק את תיאבון הקריאה שיש לי ולהעשיר את העולם הספרותי שלי. לכל אחד יש ז`אנר שהוא מתחבר אליו יותר מלאחרים והצטרפות שכזו מאפשרת להיחשף ולהיפתח גם לסגנונות שונים. כעבור כמה שבועות שמחתי לקבל מהם במייל תשובה חיובית שהתקבלתי. אז אל תתפלאו חבר`ה, אם בזמן הקרוב אציף אתכם ברשימת ספרים מומלצים, או כאלה שאפרסם סקירה עליהם, או סתם אשתף בחווית הקריאה שלי. אבל אל תדאגו! אשתדל מדי פעם גם לגוון ו"לפצות" אתכם בפוסטים בנושאים אחרים.

אתחיל בקטנה. סקירה קצרה על ספר קצר של יורם קניוק "בא בימים". ראשית גילוי נאות. לא אבוש ואודה. אני לא מקוראיו של קניוק ולא קראתי אף ספר שלו עד היום. בזמנו התחלתי לקרוא את אדם בן כלב ופרשתי כבר בהתחלה. לא הצלחתי להתחבר אליו. כמו אז גם היום. קשה לי עם הסגנון שלו. ולא רק זה, גם פיתחתי איזה אנטי כלפיו. קניוק, למרות שזכה להערכה רבה ונחשב לאחד מיקיריי הספרות העברית, הפנה עורף ליהדות ולמדינה בשנים האחרונות ושינה את הסטטוס בתעודת הזהות שלו מ"יהודי" ל"חסר דת". מה שחיזק אצלי את ההרגשה שאני לא באמת חייבת למלא את החור בהשכלת קניוק אצלי. אבל בחיים כמו בחיים, מציאות לחוד ותוכניות לחוד. קיבלתי את הספר שלו מההוצאה, והמחוייבות שלי לקהילת הקוראים דירבנה אותי בכל זאת לתת לו צ`אנס. ומי יודע...אולי לעבור חוויה מתקנת.

                                                     

תדעו לכם שזה לא פשוט לקרוא ספר בכח! ההנאה מהקריאה נפגמת עד לא קיימת בכלל...זה גורם לפהק ולדפדף כדי לראות כמה עמודים עוד נותרו עד סוף הסיפור. במקרה הזה לפחות הוא לא ארוך. אבל יחד עם זאת הרגשתי שיש לי דרייב. שאני חייבת להיות נאמנה לעצמי ולכל אלה שבחרו בי כחלק מקהילת המשפיעים. אז אם אני יודעת שמישהו מחכה שאגיב ורוצה לדעת מה אני חושבת על הספר...אדאג שהביקורת שלי תהיה הכי אמינה שאפשר. אז ככה...

"בא בימים" כמה שהוא ספר קל ודק (102 עמ` סה"כ) ככה הוא כבד בתוכן שלו. קניוק מלנכולי ומריר. לי היה קשה עם כל המרירות שעוברת לאורך כל הספר. הסיפור קצר אומנם, אבל מורכב. דורש התעמקות. עד כדי כך שבקטעים מסויימים הרגשתי צורך לקרוא את השורה פעמיים כדי להבין למה הוא מתכוון. הסגנון כתיבה של קניוק מעיק. יש הרגשה שהוא כותב כאילו במשפט אחד ארוך, ללא הפסקה, וזה נמשך עד הסוף.
הסיפור הוא על צייר שמצייר מתים ונזעק לביתה של אלמנה, על מנת לצייר את דיוקנו של בעלה המת. ההתעסקות האינטנסיבית של קניוק עם המוות, גם היא העיבה והקשתה עלי. כשאני קוראת ספר אני אוהבת לקרוא על אנשים חיים. אני יכולה להבין את הצורך של קניוק להתעסק במוות מפאת גילו, אבל אפילו הסופר אפלפלד, שכותב על השואה, לא הצליח לדכא אותי בספריו כמו שקניוק גרם לי בספר הזה. מעבר לכך, יש בספר המון תיאורים ומושגים מעולם הציור והאומנות ואני לא מבינה גדולה בתחום. ציבור שוחר האומנות בודאי יוכל למצוא בו ענין. קניוק מביא ידע נרחב בתחום הזה משנותיו הרבות בעבר כצייר.

לסיכום, הבנתם נכון. אני אישית פחות התחברתי, אבל אני מניחה שקוראיו הנאמנים של קניוק בודאי יהנו. מכיון שהספר  הוא דק כרס כמו שכבר ציינתי, הוא מתאים לדעתי לשמש כספר טיסה מעולה, או בתיק צד לסופ"ש או נסיעה קצרה. רק קחו בחשבון שהוא עלול להכניס אותכם למצב רוח דכאוני! שלא תגידו שלא הזהרתי...

קריאה מהנה!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת