00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ממתקים לנשמה

הבלוג חוגג יום הולדת: ראיון עם מבקר

היום בדיוק לפני שלוש שנים נפתח הבלוג הזה. הפוסט הראשון נקרא "הטלוויזיה מתה, יחי האינטרנט" והוא סימן את הכיוון אליו שאפתי: בלוג שמטרתו היא ליצור אלטרנטיבה תרבותית עבור הקהל הרחב שצופה בפריים טיים הטלוויזיוני. עם הזמן, עברתי לעסוק בעיקר במוזיקה עברית חדשה ברשת. ניסיתי לקדם גם מחוץ לבלוג רעיון של סקירת ערוצי יוטיוב וכתבתי שני כתבות בנושא כאן ועתה אני מפרסם לעיתים אייטמים במסגרת מדור "נעים להכיר" באתר מיוזיקפייג`. התחושה שלי היא שהבלוג שלי נכשל בהשגת המטרה המקורית שלו. למרות זאת, אני נהנה לכתוב בו וכמובן שאמשיך. לכבוד יום ההולדת של "Pretty Good" אני שמח לראיין את אחד מחבריי הטובים, עדי שכטר,שבדומה לרוב הסביבה הקרובה לי נוהג לבקר את הבלוג שלי.

שלום עדי, מה אתה חושב על הבלוג שלי?

עדי: בבלוג שלך יש יותר מידי שירים ופחות מידי נושאים מעניינים. כשאתה כן בוחר לכתוב על משהו מעניין אז הוא באמת מעניין, לא טריוואלי ולא הולך בזרם.

מה מעניין אותך?

עדי: טלוויזיה, פוליטיקה, לא הנסיון שלך לחנך את הקהל בשירים שאיש לא שמע עליהם או בניסיון למצוא את הזמר הבא. אותי אישית, מוזיקה פחות מעניינת ובטח כזאת שאני לא מכיר.

הויכוח העקרוני שלי עם עדי על המילה "מכיר" מלווה אותנו שנים ארוכות. אני טוען שהוא מטעין לתוך המילה מכיר גם את המילה "טוב" ו"מעניין".  בעיניי, אם אתה לא מכיר שיר כל מוצר תרבות אחר זה לא אומר דבר על איכותו או על רמת העניין שהוא יכול לעורר בך. 

האם מורגש הדגש שאני נותן בבלוג על היוטיוב כאלטרנטיבה לצפייה בטלוויזיה?

עדי: כן. מבחינתך העולם נמצא שם. למרות שהחשיפה הטלוויזיונית שווה יותר רייטינג. 

מי לדעתך קורא את הבלוג שלי?

עדי: חברים שלך וזמרים שכתבת עליהם.

מה אני צריך לעשות כדי לעניין את הקהל הרחב בתכנים שמועלים ביוטיוב? והאם לדעתך יש חשיבות בכך שאני משתדל לכתוב על אמנים שטרם הקדישו להם תשומת לב רצינית בתקשורת?

עדי: לדעתי, העיסוק שלך באמנים אלה מוריד מהבלוג. רק שאתה מוביל וחזק אתה יכול להתעסק בזה וגם זה במינון נמוך. אצלך זה המרכז ואנשים לא נמשכים לבלוג שלך. כשיש לך מאות קוראים אתה יכול מידי פעם להביא יציאה כזאת.

האם נחשפת למוזיקה שאהבת והמשכת להאזין לה כתוצאה מהבלוג שלי?

עדי: לא נחשפתי ולא טרחתי להאזין. בעיניי יוטיוב הוא לא מדיום טוב. מרוב עצים לא רואים את היער. הוא מתפקד כספרייה אינסופית אבל צריך ספרן טוב שיידע לכוון אותך.

אתה לא רואה בי ספרן כזה? סוג של מתווך?

עדי: אתה מפנה רק למקומות איזוטרים, לא משווה בין אמנים מוכרים לחדשים. אם נשווה אותך לספרן אתה מציג לי רק ז`אנר אחד: ספרות חדשה.

זוהי הנקודה היחידה שבה אני מסכים עם עדי. למעט סדרת הפוסטים הקצרה שלי "מסביב לפריים טיים" ועוד כמה הבלחות בודדות לא עשיתי מספיק כדי לעניין את הקהל באמצעות עיסוק  בדברים המוכרים להם והשוואתם לחומרים אותם אני מציג

תודה עדי, בהצלחה, מבטיח שאמשיך להציק לך עם פוסטים שכתבתי עליהם והופעות של אמנים שאתה לא מכיר גם בהמשך.

 

במהלך שלוש השנים האלה (והשנתיים לפניהם בבלוג הקודם) היו כמה נושאים שכמעט הקדשתי להם פוסט אבל התעצלתי  הנה כמה מהם:

יהורם גאון:  זמר אדיר בעיניי, אגדה חיה, שראיתי מספר הופעות שלו.  גם בגילו הוא נשמע מצוין ומביא הרבה אנרגיה. לפחות בפועלו בתחום המוזיקה הוא שומר על רמה גבוהה וגם על רפרטואר  שירים קבוע במשך עשרות שנים, שזה משהו ששווה להתעכב עליו

ישעיהו ליבוביץ:  הסרטונים הקצרים שלו ברשת מציגים אישיות חדה ושנונה. עמדותיו הרציונאליות על דת, פוליטיקה והשקפותיו על החיים בכלל השפיעו עליי עמוקות.

כדורגל:  צפייה בכדורגל הייתה פעם התחביב הגדול שלי. היום אני בקושי מתעניין בזה, לא מכיר שחקנים ולא יודע מה מיקום הקבוצות בטבלה. המונדיאל האחרון שצפיתי ברוב המשחקים בו היה הקש ששבר את גב הגמל שהתחיל להשבר בהדרגה מאז עליית ערוצי הכדורגל בתשלום. 

 

בונוס:

מחרתיים הבחירות. האיש שאחראי על שם הבלוג קורא לכם להצביע:

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

קוביית פרטים אישיים
התמונה שלי
11.09.1980
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שני לשועלים אלא אם צויין אחרת