66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

עד הירח ובחזרה

31/01/2013

כשיצאתי הערב להחזיר את הנסיך הביתה מהלימודים שלו, הבחנו בתופעה מוזרה בשמיים: הירח, שאמור בשלב הזה של החודש להיות במופע "חרמש מתמלא" (waxing crescent) הופיע כשהוא שוכב אופקית ונראה היה תלוי בשמיים כמו "החיוך של החתול של עליסה בארץ הפלאות" כהגדרת אור חברתו של הנסיך, שישבה איתנו באוטו. מעולם לא ראיתי את הירח בפוזה הזו ובתור חולת ירח שמרבה לצלם את הירח במופעיו השונים, הצטערתי שלא היתה איתי מצלמה.

כשמקגייבר חזר הביתה בלילה שאלתי אותו אם הוא מוכן לנסוע איתי לשטח פתוח לצלם את הירח. הוא אמר שבשמחה. נכנסנו לאוטו והתחלנו לנסוע, בחיפוש אחרי הירח. הירח לא נראה בשמיים בשום מקום. הגענו עד לפאתי בית העלמין כשלפתע עצר אותנו שומר בית העלמין החשדן, האיר עלינו בפנס ושאל מה אנחנו עושים כאן. רציתי להגיד לו שאנחנו מחפשים את הירח אבל אז חשבתי שהוא ישלח אותנו ישירות לצד השני של העיר, שם נמצאת "שלוותא". אז מילמלתי משהו לא ברור, העברתי לרוורס ונסעתי משם כשמקגייבר יושב ומגחך בשקט עליי ועל השגעונות שלי. המשכתי לתור אחרי הירח אך הוא לא נראה היה באופק. באפליקצייה האסטרונומית בפלאפון ראינו שהוא ירד נמוך מתחת לקו המשווה ולכן הוא לא נראה.

רציתי נורא להביא את התמונה המיוחדת של הירח כפי שהוא הופיע הערב, אבל לא הסתייע. `צטערת.

***

השבוע קראתי בבלוגיה על תחרות נחמדה שנקראת "עד הירח ובחזרה" שבה מתבקשים לספר על מעשה יפה ורומנטי או פסיכי ומטורף שבן הזוג עשה למעננו. כשקראתי על התחרות, חייכתי. רק סיפור אחד :P? מאיפה אפשר בכלל להתחיל?!

יש לי אינסוף סיפורים כאלה, לפעמים אני אפילו משחררת אותם כאן, בקטנה. האיש שמוכן היה לצאת איתי הלילה רק כי רציתי לתפוס זווית טובה של הירח, הוא אותו איש שהפסיק לאכול פחמימות יום אחד רק בגלל שאני הפסקתי והוא לא רצה שאהיה בזה לבד, והוא אותו איש שביום שהתלוננתי שנמאס לי מהאוטו שלי הלך לסוכנות רכב, חזר עם פרוספקט של ג`יפ חדש ואמר לי רק לבחור את הצבע, והוא אותו איש ששיכנע אותי לקנות תיבת נגינה ענקית ויקרה נורא בפראג, וסחב לי אותה כל הדרך למטוס רק בגלל שידע שאני מחפשת כזו שנים, והוא אותו איש שכשאמרתי לו בזמן חופשת הלידה שלי: "אוף, הקיר הזה של המטבח, זה שאני יושבת מולו כשאני מניקה, כל כך מעצבן אותי, שבא לי להוריד אותו!" אמר לי רק: "צאי עם התינוק לשעתיים לקניון, וכשתחזרי לא יהיה קיר" וכשחזרתי אחרי שעתיים לא היה קיר. והוא אותו איש שכשאמרתי לו: "הכי הכי בא לי לנסוע לטייל בסקוטלנד, אבל מה יהיה עם הנהיגה ההפוכה?" אמר לי רק: "תזמיני כרטיסים. אני כבר אסתדר עם הנהיגה ההפוכה", והוא אותו איש ששיכפל לעצמו את כל השירים שאני אוהבת כדי שאוכל לשמוע אותם כשאני נוסעת איתו באוטו שלו, והוא אותו איש שביום שאמרתי לו, באותה חופשת לידה: "הכי- הכי בא לי לעשות עכשיו קרחת", לקח בלי מילים את מכשיר התספורת שלו ועשה לי קרחת.

בקיצור, סיפור הירח של הערב הוא רק קצה הקרחון. כי חוץ מאשר להוריד לי פיזית את הירח הוא עשה בשבילי כבר הכל. החברים שלו תמיד מתלוננים שהוא עושה להם שירות גרוע מאד בסטנדרטים שהוא מעמיד בפניהם.

אז גם אם אני לא אזכה בפרס, בעצם כבר זכיתי   

לילה טוב.

עדכון של הלילה שאחרי:

הצלחתי!

לזה התכוונו כשאמרנו שהחיוך של החתול של עליסה תלוי בשמיים:

"הייתי מאד רוצה לשחק" אמרה עליסה "אבל עדיין לא הזמינו אותי"

"אז נתראה שם" אמר החתול והתפוגג לו אט- אט, החל בזנבו וכלה בחיוכו, שנותר לרחף באוויר זמן מה אחרי שכל השאר נעלם.

"נו! כבר ראיתי חתול בלי חיוך" חשבה עליסה, "אבל חיוך בלי חתול...!"

אתם גם רואים את החיוך?!

 חלומות פז.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

121 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת