1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

תעלומת הדיאטה הגדולה

בבוקר בו הסערה הגדולה הכתה בוורשה נוכחתי כי יש לי בעיה. כשהתלבשתי בבוקר היה לי קצת קשה ללבוש את הגטקעס, אבל המכנסיים – הם ממש לא נסגרו!
תהיתי מה קרה למכנסיים שלי – האם הם התכווצו בכביסה? ניסיתי עוד כמה זוגות עד שהצלחתי למצוא זוג אחד שעלה עליי.
אבל זה היה כבר קצת מאוחר... ודווקא היום היה לי תור לבדיקה שגרתית אצל הרופא, השכם באחת עשרה בבוקר – מה שאומר שנותרו לי רק שעתיים לארוחת בוקר מהירה.
מחוסר ברירה ויתרתי על שתיים מהחביתות, שלוש מהלחמניות, חמש מהנקניקיות וארבע מכוסות הקפה ומיהרתי לרופא.
 
הרופא, ד"ר זביגנייב היה ידיד ותיק שלי. כבר עשר שנים שאנחנו נפגשים פעם בחודש בקביעות לארוחת צהרים עשירה. ופעם בשנה אני מגיע למרפאה שלו לבדיקה שגרתית.
למרות שמיהרתי, איחרתי לפגישתנו בכמה רגעים. אולי הייתי צריך לוותר גם על כמה מהקרואוסונים.
התנצלתי וסיפרתי לד"ר זביגנייב על ההרפתקה המוזרה שלי עם המכנסיים.
 
להפתעתי ד"ר זביגנייב חשב שהוא יוכל לפתור את התעלומה. הזכרתי לו בעדינות מי הבלש בינינו, אבל הוא רק חייך וביקש ממני לעלות על המשקל.
לא הבנתי מה הקשר בין המשקל למכנסיים, אבל אני תמיד מקשיב לפקודות הרופא וגם הפעם נעתרתי לו.
לאחר השקילה ד"ר זביגנייב שאל אותי: "האם אתה יודע מה משקלך?"
עניתי לו כי ככל הזכור לי נשקלתי הרגע, אבל לצערי לא ראיתי את המשקל עצמו בגלל הכרס שקצת הסתירה.
"עלית 12 ק"ג מאז פגישתנו האחרונה!" הכריז ד"ר זביגנייב בדרמטיות.
 
"והאם יש בכך בעיה?" – שאלתי – "הרי זה רק טבעי שאנחנו גדלים כל שנה, כנאמר - `הופ הופ, טרללה, גדלתי השנה`. וחוץ מזה אני חושב שכמו יין טוב גם אני משתבח עם הזמן"
בתגובה הרצה לי ד"ר זביגנייב ארוכות על הסכנות הבריאותיות שבמשקל עודף. עם כל הכבוד שיש לי לרופא המכובד, נשמע לי מגוחך שאוכל טוב יכול לגרום לצרות כאלה.
הרי ידוע לכולם שאנשים שמנים הם בריאים יותר ומאושרים יותר מאנשים רזים (כמו המפקח למשל).
הסברתי זאת לרופא, אך לאכזבתי הוא לא השתכנע. הוא השאיל לי ספר עב כרס המאגד מסקנות של מחקרים מודרניים בנושא השמנה ומחלות לב.
 
הבטחתי לעיין בספר – ואם אשתכנע אתחיל בדיאטה קפדנית. ד"ר זביגנייב ניסה להשביע אותי לפתוח בדיאטה כל מקרה, אבל הזכרתי לו שאני בלש ותפקידי להגיע לחקר האמת. בכל מקרה איני מתכוון לנקוט בצעדים דרסטיים לפני שיהיו לי הוכחות חד משמעיות.
 
יצאתי מהורהר ממשרדו של הרופא וניגשתי למסעדה החביבה עליי לארוחת צהריים. עם המנות הראשונות פתחתי את הספר.
האמת שזה קצת פגע לי בתיאבון.  היו בספר  תיאורים גרפיים (מופרכים מן הסתם) של עורקים סתומים כתוצאה מאכילת מזונות בריאים וטעימים כגון שניצלים או לטקעס עם שמנת.
לרגע שקלתי לוותר על השניצל ולהסתפק בצלי, בדג האפוי (מאוד בריא!), בעוף המכובס ובקציצות, אבל אז הזכרתי לעצמי שיש לחקור יותר לעומק לפני שאגיע למסקנות.
וכדי לחקור לעומק אני צריך כח. וכדי שיהיה לי כח אני צריך לאכול שניצל.
 
עם הקינוחים האחרונים הבנתי מה עליי לעשות: לקבל חוות דעת נוספת.
הלכתי לתחנת המשטרה (הרופא גם המליץ על הליכה ברגל) ומיד לאחר שנכנסתי למשרדי ביקשתי מהסמל תה, עוגיות ושיקפוץ לספריה ויביא לי כמה ספרים על הקשר בין מזון לבריאות (ו/או למחלות לב).
הסמל ניסה להתחמק מהמטלה בטענה שהוא עייף ומרגיש לא טוב, אבל עודדתי אותו באומרי שהספורט יפה לבריאות וסחיבת כמה ק"ג של ספרים רק ישפרו את הרגשתו.
 
הסמל חזר בדיוק כשסיימתי את העוגיות. למען הבריאות ביקשתי ממנו שיכניס לחדר סלסלת פירות.
התחלתי לעיין בספרים ונעשה לי חושך בעיניים. עוד מחקר ועוד ספר וכולם מובילים לאותה מסקנה – שומנים מן החי ובשר אדום מזיקים לבריאות.
כמעט גמרתי אומר לקצץ בין חמישה לעשרה אחוזים מצריכת הבשר האדום, כאשר הגעתי לספר מוצלח במיוחד – The Great Cholesterol Myth.
סוף סוף קצת הגיון! מסתבר כי הסכנה הגדולה ללב נעוצה בשמנים מן הצומח!
 
כעת הכל היה ברור. החלטתי באופן חד משמעי לפתוח בדיאטה חריפה: ממחר לא אוכל ירקות ירוקים.
ד"ר זביגנייב בוודאי ישמח לשמוע.
 
 
מוסר השכל:  עדיף לאכול (טוב) כדי לחיות (טוב) ולא לחיות כדי לאכול.
 
שבת שלום!
 
 
והרשומה המומלצת היא – מי אוהב את השבת ... גשומה? – של קטנים כגדולים
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

64 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת