00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

אמא שלי

                       

אמא, מילה אחת קטנה ובה עולם ומלואו
אמא, עד סוף ימיו ישא אותה אדם בלבבו
והיא עולם ילדות רחוק והיא מבט של רוך וצחוק
והיא שיר ערש מלטף והיא יצור שרק אוהב
מילה קטנה אשר חודרת פנימה, אמא...(יוסי בכר)

כל כך הרבה סיפורים ושירים מרגשים כותבים בלי סוף על דמות האמא. גם לי יש הרבה מה לכתוב על אמא שלי. אבל משום מה דווקא עכשיו כשאני רוצה לכתוב עליה, נעתקות לי המילים. איך אפשר לתמצת חיים שלמים בפוסט קטן של בקושי 700 מילים. אני גם לא יודעת ממה להתחיל לספר עליה. אם להתחיל מסיפור ילדותה אי שם ברומניה הרחוקה, או מהיום שהיא עלתה ארצה בגיל עשר כשרק קמה המדינה. אולי יותר מתאים להתחיל מהיום שהתחתנה עם אבא שלי והקימה את התא המשפחתי שלה. או להתחיל מהיום שילדה אותי כי זה קשור בי. או שבעצם אני צריכה להתחיל רק מהיום שהתפרצה אצלה מחלת הסוכרת, כי זה היה הגורם למותה בסופו של דבר הרבה שנים מאוחר יותר. כשהלכה לעולמה היתה בסך הכל בת 59.

מכיון שאני לא באמת יודעת מאיפה להתחיל נראה לי שאתחיל מהסוף.  השבוע חל יום האזכרה שלה וזו סיבה מספיקה חשובה בשבילי להזכיר אותה כאן. אומנם חלפו מאז הרבה מאוד שנים ולפעמים אני מרגישה שאני צריכה להתאמץ כדי להיזכר בתווי הפנים, אבל הזיכרון הפנימי מסתבר הרבה יותר מוחשי. למרות שהיא לא כאן, הקשר איתה לעולם לא חדל. לאמא יש תמיד מקום חם בלב. וכשהיא לא נמצאת נשאר חלל חסר.

אחרי שאנשים מתים אומרים עליהם תמיד דברים טובים. על אמא שלי אי אפשר להגיד משהו אחר. וזה לא שאני מנסה ליפות או לעשות אותה חסודה או צדיקה. היא באמת היתה אשה מיוחדת במינה. אז נכון שעל כמעט כל אמא אומרים שהיא דואגת וחמה, אבל אצל אמא שלי החום והאהבה היו ברמות גבוהות בעוצמתן. אמא שלי היתה אשה מאוד עדינה ורגישה. אשה נעימה וטובת לב בצורה מדהימה. אוהבת את הזולת ובעלת יכולת נתינה גדולה. אמא שלי למרות שלא סיימה בית ספר, היתה בעלת תבונה וחושים בריאים ומחודדים, שידעה בדרכה שלה להעביר אל בנותיה בצורה מאוזנת את המציאות הקיימת. היא ציידה אותנו ביציאה לעולם האמיתי שבחוץ עם כלים נכונים.

אנשי חינוך דוגלים בדוגמא אישית כמודל לחינוך נכון. גם אמא שלי חשבה ככה. היא היתה דמות לדוגמא ומופת. אומנם כנשים אנחנו מעט שונות. היו לה תכונות שהלוואי והייתי זוכה בהן גם אני, אבל אני גם יודעת שהיא היתה מעריצה גדולה של חלק מהתכונות שיש לי. יחד עם זאת אמא שלי היא מודל אמיתי לדמות האמא האולטימטיבית.

אכתוב בקצרה כמה מילים על קורות החיים שלה, כדי לתת גם לכם הזדמנות להכיר אותה. אמא שלי נולדה ברומניה בשנת 1938. שנה לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה. כשהיתה בת 4 סבא שלי נלקח למחנה עבודה והיא נשארה עם אחותה יחד עם סבתא שלי. עד כמה שידוע לי ממה שסיפרה לנו, אמא שלי ואחותה המשיכו לחיות בביתם כרגיל, למרות שמסביב נלקחו יהודים למחנות וגיטאות בעקבות המלחמה. כל השנים זה נשאר פרק מסתורי בחייה. לא באמת ידענו אם היא לא זוכרת את מה שקרה כי היתה מאוד קטנה, או אולי זו הדחקה של טראומת ילדות. מה שכן היא חזרה וסיפרה לנו שהרגישה מאוד בחסרונו של אבא שלה הרבה שנים ושמאוד התגעגעה אליו. רק כשהיתה בערך בגיל 8 הוא חזר הביתה מותש וחולה מהמחנה. שנתיים אחר כך הם עלו לארץ והתיישבו בחיפה. לתקופה מסויימת גם עברו לבאר שבע, כנראה בגלל שסבא שלי הלך בעקבות אחותו שהיתה גרה שם. יותר מאוחר הם חזרו לחיפה לצמיתות.

ההורים שלי הכירו אצל חברים כשאמא שלי היתה בת 17 ושנה אחרי זה הם התחתנו. אמא סיפרה לי שסבא לא רצה שהיא תתגייס לצבא ולכן העדיף שהיא תתחתן. שנתיים אחרי זה נולדה אחותי הגדולה, שלוש שנים אחריה אני נולדתי וחמש שנים אחרי נולדה אחותי הקטנה.
כמו שקרה לרוב העולים שהגיעו לארץ בשנים הראשונות כשקמה המדינה, גם להורים שלי היו קשיי התאקלמות והישרדות. חיים של מהגרים שצריכים ללמוד ולהכיר את המנטליות, השפה והתרבות הישראלית, לצד חיי פרנסה וגידול משפחה. אמא שלי היתה עקרת בית. אשה שידעה להעריך את הנכס היקר ביותר לאדם והוא המשפחה. זה מה שהפך אותה לרעיה מסורה ולאמא אמיתית שכל עולמה הוא ביתה ושלושת בנותיה.

אמא שלי היתה אשה עם אינטואיציה חזקה מאוד והעבירה אלי את החוש הזה בגנום, אבל גם דרך החינוך שהעניקה לי במהלך כל החיים המשותפים שלנו. 
אמא שלי נמצאת והולכת איתי תמיד. אני נושאת אותה בלב, במחשבות וברגשות שלי. היא מגיעה לבקר אותי מדי פעם בחלומות שלי, מעבירה לי מסרים, ומלווה אותי במהלך החיים. אמא שלי לא היתה עשירה ולא השאירה אחריה כסף או נכסים, אבל הותירה אחריה צוואה של דרך חיים עם עולם של ערכים. אהבה, נתינה, צניעות וענווה אך בעיקר המון אופטימיות ושימחת חיים.

אז בהזדמנות זו  אני רוצה להזכיר לכם את מה שאמא שלי תמיד אמרה ושגם אני מנסה לא לשכוח. בחיים צריך לדעת להסתכל רק על הדברים הטובים..או במילים אחרות על חצי הכוס המלאה..

אמא! מבטיחה להמשיך ולקיים את הצוואה שלך. תודה לך על הכל!

אוהבת אותך תמיד

יהי זכרך ברוך!!                                                                         

                                                              

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

67 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת