00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כלבה זקנה לומדת טריקים חדשים

שרביט 2013 בלה לה לנד

 


קיבלתי שני שרביטים של 2013, אחד מרודפת מכנסיים והשני ממוטיאור. בצעירותי יצא לי לאחוז בשני שרביטים יחדיו, וגם אז זה לא היה קל. בגילי היום גם שרביט אחד יכול להיות יותר מדי.
אם מישהו מעביר לך שרביט, הוא מאמין בך. כדי לא לבייש את המעביר, אתה רוצה לכתוב קרוב לרמתו. אין לי שום סיכוי להתעלות לרמה של שני השרביטנים הללו, שהם כותבים מחוננים. רודפת כתבה בין השאר על משפחה שהצליחה לאמץ ראש ברוקולי מסין, וכעת מחכה לאימוצו של בן הזקונים, הכרוב צאנג-סו מסין. אנו מזדהים מאד עם המשפחה שנרדפת על ידי עובדות סוציאליות חטטניות, וצריכה להוכיח שאין היא מתכוונת לעשות מהילדים קוצקש-קפוסטה בנוסח הונגרי. מוטיאור תיאר בין השאר את יום הולדתו הארבעים וששה. תיאור מסעיר כזה ליומולדת מעולם לא נכתב עד כה, לא רק בארץ אלא בספרות העולמית.אני לא אעשה ספוילר, קיראו בעצמכם. אני לפחות, בכיתי בדמעות חמות.ולעיתים פרצתי בצחוק. (בגלל המניה-דיפרסיה).
האמת שניסיתי. חשבתי וחשבתי עוד. בהיתי בתקרה. לעתים התקרה מדברת אליי. בעיקר אם אני לא על תרופות. חשבתי לכתוב על חייזרים ולהקדיש את הרשומה לידידי החכם פנומן 72. בא לי להיכבש על ידי אנשי המאדים. אבל הרעיון לשהות בצנצנת אחת גדולה עם שמיר שום ומים, ובעיקר לעמוד בשמש לא נראה לי נעים.

ואודה על האמת, מה שמפריע לי להתרכז בשרביט היא התכנית "חי בלה לה לנד". אני מכורה לה. בחצי השבוע, שהיא אינה משודרת, אני סובלת מעוויתות וכאבים בכל הגוף. לפעמים קשה לי לנשום. אין, אין על התכנית. למשל, באחד הפרקים ליאת המכונפת סיפרה לשיר לוי שבפורים היא חיפשה את אחת מבנותיה למרי אנטואנט. שיר שאל מי זו מרי אנטואנט, וליאת הסבירה לו "זו אשה שחיה ממזמן מזמן, עוד לפני קום המדינה". אני רוצה להגיד לכם שזה גורם לכם לחשוב. אני לפחות מאד הצטערתי שמרי אנטואנט לא נולדה אחרי קום המדינה, שאז היתה כנראה עולה לארץ בספינה "טרנסילבניה" ובאה אלינו לשער-עליה ואוכלת איתנו גבינה לבנה וסרדינים ממסטינג משותף. ואולי משכנעת את נשות המעברה ללבוש קרינולינה. אתם יכולים לשאול בצדק מה מונע בעדי לכתוב כל יום על התכנית. אז אל תיתממו לי: אתם עצמכם רמזתם בעדינות שזו אינה תכנית ראויה (“מי יכול לצפות בזבל הזה?”). יתכן שהייתי מתגברת על הבוז שלכם. אבל כבוד הצאצאים שלי חשוב לי. הרי הם לא יירשו ממני שקלים רבים (הכסף שלי סגור בדולרים), אבל חשוב לי שהם יתגאו באימם.
צעיר בניי יונתן, שמתגורר בארה"ב, הגיע לביקור יחד עם כרמית, כלתי משוש עיניי. תוך שיחה על איש נלוז אחד, אמרתי ליונתן שמה שהכי גרוע זה שהנלוז "עף על עצמו". הבן שלי פער את עיניו ושאל "ממתי את מדברת בשפה של ערסים?”
עניתי "למה שפה של ערסים?, זה סלנג חדש, אני בכלל לא מסתובבת בחוץ, אז ברור ששמעתי את זה בטלביזיה". כך ניסיתי לתת לגיטימציה למשפט הנחמד הזה. “איפה" כך יונתן "בלה לה לנד?” חשבתי קצת "נו, יכול להיות שכן". יונתן אומר "זה הורס לך את השפה!”
"מה פתאום הורס?! באמ`שלי, אני שומרת על השפה. בז`בילי שפה זה חשוב. שתיכם, אתה ואחיך יודעים שציפתי ממכם לדבר נכון, ולא נתנתי לכם לדבר עם שגיאות. מאמי, אם אתה חושב שתבוא פה פעם בשנה ואני יעשה לך גביסה ויבשל לך חריימה ויפנק אותך, ואתה לא תיתן לי כבוד, תחשוב שוב. מצידי, אתה יכול לקום כרגע וללכת הבית.”


אני מעבירה את השרביט ל
התנין
עננת
עינבלית
חתולי 8
יהודית שמר (איפה את אהובה?)
ותודה מיוחדת לנועה רודפת המכנסיים ולמוטיאור היקרים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

81 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המיזנטרופית אלא אם צויין אחרת