1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

סיכום שנת 2013

שמחתי לקבל מטל את שרביט סיכום 2013.
 
האמת שכבר שנים רציתי לסכם את שנת 2013 שחלפה לה (במהירות רבה אני חייב לציין!) אבל איכשהו זה לא יצא  לי.
טוב שקיבלתי מוטיבציה.
 
למרבה הפלא, כשהתיישבתי מול הדף הריק (דף WORD כמובן) לא עלו לי שום רעיונות. כאילו 2013 לא הייתה מעולם.
מעולם לא הרגשתי ככה... הכיצד ייתכן ששנה שלמה חלפה עליי בלי להשאיר שום זיכרון? אני בטוח שיש סיבה מצוינת לכך, אבל לא הצלחתי לחשוב עליה.
 
בכל אופן, לקחתי לוח שנה ועברתי על חודשי השנה כדי לנסות להיזכר באירועים הגדולים.
בינואר היו כמובן הבחירות. איך שכחתי אותן? אולי בגלל שכלום לא השתנה במדינה לאחר הבחירות.
עוד אירוע חשוב ש(לא) קרה בינואר היה סוף העולם – היו שחזו אותו ל-13.1, אבל הנה אנחנו עוד כאן.
 
פברואר עבר בלי אירועים מיוחדים. כולם עסקו במשא ומתן הקואליציוני ובהרכבת הממשלה (לראשונה ממשלה המונה למעלה מ-50 שרים וסגני שרים ונכנסה לספר השיאים של גיניס!)
 
במרץ התרחש אירוע חשוב מאוד. אולי לא בקנה מידה עולמי, ואולי לא לאומי, אבל מנקודת מבטי האישית היה זה אירוע חד פעמי שלא היה כמוהו בעבר ולא יהיה כמוהו בעתיד: חגגתי את יום הולדתי ה-46. אני יודע שאנשים רבים בעולם עושים זאת כל יום, אבל רובם המוחלט הוא לא אני.
את חגיגות יום ההולדת שלא יישכח התחלתי בארוחת בוקר קלה, המשכתי בנסיעה לעבודה, ארוחת צהרים, חזרה הביתה וארוחת ערב.
אכן היה זה יום שלא יישכח.
 
לקראת סוף מרץ קרה משהו חשוב אפילו יותר (אני יודע שזה בלתי יאומן, אבל זו אמת לאמיתה): בליל הסדר, כשפתחנו את הדלת לאליהו הנביא – הוא לא הגיע!
חשבנו שאולי הוא התעכב בבית אחר, או שהשתכר מכל כוסות היין שהוגשו לו ונעצר ע"י המשטרה עד שיתפכח, אבל מעיון באתרי האינטרנט למחרת הסתבר כי אליהו הנביא לא הגיע לאף בית בישראל! אפס בתים זו תוצאת שיא שעדיין לא נודעה כמוה.
אזרחים מודאגים פנו למשטרה בבקשת עזרה בחיפושים אחר הנביא, אבל המשטרה סירבה לרשום את התלונה ללא כתובת מגורים, קרובי משפחה והיכן נראה לאחרונה ("על רכב אש, עולה בסערה השמיימה" לא התקבל על דעת היומנאי).
 
ימי ספירת העומר עברו די בשלווה. מזג האוויר הלך והתחמם ובשלב מסוים לקראת סוף מאי נרשם בארץ חמסין שאפילו זקני צפת לא זכרו כמוהו – 32 מעלות בצל!
החזאים התחרו בתיאורים מחממי לב של גל החום והממשלה יצאה בקמפיין הקורא לחיסכון במים (יחד עם העלאת מחירי המים ב-175%, העלאת המע"מ ב-3% ולאיזון הורדת העלייה לארץ ב-10%)
הדלקת המדורות הרבות בל"ג בעומר לא תרמה לקירור האווירה.
 
חג השבועות הביא איתו הקלה מסוימת כאשר אנשים רבים נרטבו היטב (אבל לאחר מכן רתחו מזעם  כשקיבלו את חשבון המים).
 
לקראת סוף יוני פרץ ללא אזהרה מוקדמת החופש הגדול בחטיבות הביניים ובתיכונים. עשרות אלפי תלמידים בחופשה גדשו את חופי הים והקניונים.
תלמידי בתי הספר היסודיים שהתקנאו בחבריהם הגדולים מהם החליטו להצטרף לחופשה בדיוק באחד ביולי.
ההורים שלא היו ערוכים למרד הפתאומי הזה נאלצו לשלם שקלים רבים (ולעיתים אפילו מטבע זר) בכדי לאשפז את ילדיהם בקייטנות (ולעיתים אפילו בסאמר-סקול הפופולארי בחוגים מסוימים).
 
אבל, כמו שאומרים בצבא, לכל שבת יש מוצאי שבת וגם אחרי כל חופשה חוזרים ללימודים. אוגוסט טרם הסתיים והתלמידים מצאו את עצמם שוב בבתי הספר ובגנים.
בחלק גדול ממוסדות הלימוד חל בלבול מסוים כשהתלמידים מצאו ששמות הכיתות שלהם שונו. "שנה שלמה הייתי ב-ד`4 והשנה פתאום אני ב-ה`4? אי אפשר לסמוך על אף אחד!" – מחה תלמיד נזעם.
 
כדי להקל על ההלם פתחו המורים בשביתה גדולה של יום אחד שלאחריה הסכימו לחזור ללימודים תמורת תוספת שכר של 1.732% משכרם של הרופאים, צמוד לשכר חברי הכנסת.
החלטה זו הסתברה כבעייתית מאוד מכיוון ששכר חברי הכנסת צמוד לשכר הממוצע במשק. העלאת שכר המורים העלתה את שכר חברי הכנסת – דבר שגרר את העלאת שכר המורים – דבר שגרר את העלאת שכר חברי הכנסת וכן הלאה.
רוב אוקטובר הוקדש לפיתרון בעיה אקוטית זו שאיימה על יציבות הכלכלה הישראלית. לקראת סוף החודש נמצא הפיתרון ההולם – ההצמדה הבלתי צודקת של שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע בוטלה סוף סוף.
במקומה שכרם הוצמד לשכרם של מנכ"לים של חברות ציבוריות (בתנאי שאלה מקבלים העלאות שכר בתדירות שלא תפחת מאחת לשבועיים).
 
לאחר שנפתר המשבר, עבר עלינו נובמבר שקט מאוד. דבר לא בישר על הסערה הגדולה שעמדה לתקוף אותנו בדצמבר – סערת סיכומי השנה.
כל דצמבר עסקו כל אמצעי התקשורת – כמו גם צרכניהם – בסיכומי שנה בכל תחום אפשרי.
הדבר היחיד שהציל אותנו מהם היה תחילתה של שנת 2014 בשעה טובה.
 
אבל אז מישהו העלה רעיון לסכם את שנת 2014 כבר בתחילתה...
נא לקרוא את הרשומה מהתחלה וחוזר חלילה.
 
ואני שמח, גאה ונרגש להעביר את השרביט לחמשת הבלוגרים הבאים:
 
 

והרשומה המומלצת – העיר הלבנה עם נגיעות באדום  – בבלוג של dominolog  
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

78 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת