1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

פיל-פילון אפו ארוך (סיפור לשבת)

ההיריון של אמא פילפילה היה קשה וארוך. קודם היו בחילות, אח"כ כאבי גב והיה קשה לסחוב את הבטן הגדולה.
רבים ממכריה חשבו שיש תאומים ברחמה אבל הרופא התעקש שמדובר בפילפילון אחד.
אמא פילפילה ממש ספרה את הימים עד תאריך הלידה המשוער, וכשהוא עבר ההריון כאילו נהיה קשה יותר.
 
אבל שבועיים לתוך החודש ה-23 של ההיריון החלו לפתע הצירים ולאחר לידה לא ארוכה ולא קצרה יצא לאוויר העולם פילפילון מתוק בעל אף ארוך במשקל של 132.4 ק"ג.
במבחן האפגר הוא קיבל תוצאה מושלמת ואמא הייתה מאוד גאה בו, אבל היה דבר אחד שקצת הטריד אותה: נראה היה שלמרות אפו הארוך, פילפילון לא ידע כיצד לדרוך.
רופא הפילפילונים הרגיע את אמא והסביר לה כי זה טבעי מאוד שפילפילונים יתחילו לדרוך רק כמה שעות לאחר הלידה – לפעמים אפילו רק ביום שמחרת.
הוא הדגיש שפילפילון עם אף ארוך שכזה ודאי יידע כיצד לדרוך מהר מאוד.
 
למחרת בבוקר אמא פילפילה התעוררה מלאת שמחה מהולה בתקווה (או להיפך), אך לאכזבתה הרבה פילפילון עדיין שכב לידה באותה תנוחה שבה נרדם – נראה היה שהוא עדיין לא היה רגיל ללכת.
אמא קמה בעדינות והתרחקה בשקט כמה צעדים מפילפילון.
ואז היא קראה לו בקול עדין ומתוק: "פילפילון! בוא אליי! צעד קדימה!"
 
למרבה השמחה וההתרגשות פילפילון קם ונעמד על רגליו!
אמא מחאה את אוזניה בהתרגשות אבל פילפילון לא צעד אפילו צעד אחד. הוא הביט קדימה ואחורה כאילו הוא מחפש את אמא, או את הג`ונגל, או את עצמו, אבל היה נראה שהוא לא זוכר איפה הפנים שלו ואיפה האחוריים שלו.
 
ככה הוא עמד לו ולמרות כל עידודה של  אמא לא התחיל ללכת. הוא לא הניע רגל – רק את אפו הניף כמו דגל (אתם ודאי זוכרים שהיה לו אף ארוך).
 
אמא המבוהלת התקשרה לסבתא פילה לבקשת הנחיות. סבתא פילה הרגיעה את אמא והסבירה לה שזה רק טבעי שפילפילון שרק אתמול נולד עדיין לא יידע לדרוך. זה שהוא עומד זה כבר סימן טוב וזה שיש לו אף ארוך זה סימן מצוין.
כל שצריך – לטענת סבתא – זה סבלנות. היא זוכרת שאמא פילה עוד הייתה גורה קטנה וגם היא לא ידעה כיצד לדרוך שעתיים אחרי הלידה, אבל היא הייתה פילה כל כך חמודה וכל השכנים אמרו שהם מעולם לא ראו פילונת כזאת חמודה ו...
 
סבתא המשיכה בסיפוריה זמן ארוך וכל אותו זמן פילפילון עדיין ניסה להבדיל בין פנים ובין אחור ללא הצלחה וכמובן שהוא לא צעד אפילו צעד אחד.
 
אבל הסוף היה מבהיל. מאוד מבהיל.
אני חייב לעצור פה ולבקש מחולי לב, נשים בהריון וחולים במחלות כרוניות להפסיק לקרוא.
אני רציני: למען בריאותכם הפסיקו לקרוא כעת.
תפוז אינו אחראי לנזקים שיגרמו למי שיקרא את הסוף המבהיל וכל הקורא עושה זאת על אחריותו.
ולקוראים שעומדים – מומלץ מאוד לשבת.
 
אתם יושבים? יופי.
אפשר לגשת לסוף המבהיל:
ברעש גדול, תוך הרמת ענני אבק בא הביתה אבא פיל. במשקל של שבעה טון ובגובה של כמעט ארבעה מטרים הוא הטיל אימה על כל סביבותיו.
לא פלא שפילפילון נבהל מאוד.
אבא פיל ניגש אליו ואמר – "פילפילון, מה דעתך לצעוד קצת? בשביל אבא?"
ופילפילון מיד התחיל לצעוד!
 
 
מוסר השכל: מה שלא הולך בדרכי נועם הולך בעוד יותר דרכי נועם
 
 
שבת שלום!
 
תודה למרדכי זעירא על כתיבת השיר המקורי
 
והרשומה המומלצת – מחפשת את נקודת האפס – על ציר הזמן שלי – בבלוג של עמי128
 
 

 

לבקשת הקהל, שיר צפוי יותר:

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

83 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת