33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא צעירה ישנה

שיתוף עצמי קטן

רצתי לכתוב קצת על התחושות שלי בתהליך התזונתי שאנחנו עוברים . 

היום, אחרי שאנחנו 3 חודשים כבר בפליאו, אני ממש מתחילה להרגיש את השינוי.

יכולה להגיד בלב שלם שהחיטה ונזקיה מאחורי (לפחות נפשית... לגוף כבר יקח עוד זמן "החלמה").

אני ממש רואה את ההבדלים באכילה, בתחושות הפנימיות, בדרך שבה אני תופסת מזון בריא\לא בריא.

הנה דוגמא קטנה :

פעם היינו אוכלים יוגורט בשעה 11 בערך בגינה, ובשעה 13.00 גג כבר הייתי חייבת לאכול איזה סנדוויץ`, כי הייתי ממש רעבה. ואז ב-16.00 עוד משהו כי שוב הייתי רעבה, וגם ב-18.00 , וגם ב-21.00 וכו`. כל הזמן רעבה. ולא מתוך גרגרנות או משהו כזה, באמת הרגשתי רעב. 

אני מבינה היום, שזה לא "סתם" בראש שלי כל הרעב הזה.

אני לא אשמה!

זה מה שהחיטה גרמה לי לגוף. לרצות לצרוך ממנה עוד ועוד! כמו סם.

היום לעומת זאת, אני אוכלת שמנת 30% בשעה 11 בבוקר עם הבנות, ויכולה לא לאכול אח"כ אולי 4-5 שעות, מבלי להרגיש רעב כלל.

זה מדהים פשוט. 

אין לגוף שלי צורך לאכול בצורה בלתי נשלטת. 

בעברי, הרגשתי צורך לנשנש. כל הזמן להעסיק את השיניים בדברים קטנים. 

ועכשיו זה כל כך אחרת, אני ממש מרגישה את הרעב, ומספקת אותו בדרך משביעה ובריאה, שגם מחזיקה אותי לאורך זמן. 

הייתי בטוחה שאחרי 30 שנה עם הרגלי אכילה קלוקלים, מנגנון השובע והרעב שלי דפוקים ולא ניתנים לתיקון. 

ואחרי ה- 3 חודשים האחרונים, אני ממש מרגישה אחרת. 

התחושות מדהימות!

כיף 



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל צופציק קטן אלא אם צויין אחרת