1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

סיפור חכמי המאיה לשבת שאחרי סוף העולם

21/12/2012
 
מעשה בפאקאל, קוקום, שיו, פילאס וקצ`אלקואטל שהיו מהלכים בדרך מטיקאל לקיריגואה (בגואטמלה של ימינו) ושוחחו בענייני דיומא.
היה זה יום חם של אוגוסט 850 וחכמי המאיה המזיעים נעצרו לנוח במטע קקאו.
אמר פאקאל: "אם אינני טועה – ובדרך כלל אינני טועה – היום הוא החם ביותר בארצנו מאז 600 לפני הספירה!"
שאל אותו קוקום: "איזה מין תקופה זאת `600 לפני הספירה`? באיזו ספירה מדובר?"
 
ענה לו פאקאל: "חלום חלמתי הלילה. ובחלומי נחת עיט על אדן החלון וקרא: `שיו! שיו!"
נכנס שיו לדבריו של פאקאל ושאל:"מדוע העיט קרא בשמי אם זה היה החלום שלך?"
ענה לו פאקאל (בחוסר סבלנות בולט): "לא מדובר בשמך! זה היה קולו של העיט! אפשר להמשיך בסיפור?"
השתתקו כל חכמי המאיה ורמזו לפאקאל שימשיך בסיפורו.
פאקאל (שהבין את הרמז) המשיך בסיפורו: "לפתע התנפלה עז קטנה על העיט ו..."
אמר פילאס: "חשבתי שהעיט היה על אדן החלון. כיצד הגיעה העז לשם?"
הסביר פאקאל: "זה היה אדן החלון בקומת הקרקע. בכל אופן העז טרפה את העיט ואז..."
 
שאל קצ`אלקואטל: "כיצד טרפה עז את העיט? אתה בטוח שלא התבלבלת?"
כעס פאקאל  ואמר:"זה היה חלום! אם אתם לא רוצים לשמוע אני אקפוץ מיד לפירושו: האימפריה שלנו עומדת להיהרס בעוד שנים לא רבות. ולאחר מכן יגיעו לפה אנשים מוזרים שישרפו את כתבינו וינסו להשמיד את דתנו ואת זכרנו".
 
נחרדו כל החכמים והחלו לבכות את מר גורלם. לאחר שסיימו לבכות ושתו כוס שוקולדה חמה עם הרבה צ`ילי כדי לחזק את רוחם שאל קוקום: "אבל מה לגבי הספירה שהזכרת קודם?"
ענה פאקאל: "הרשעים החיוורים שיגיעו לארצנו סופרים את השנים בצורה אחרת מאיתנו ומבחינתם השנה כעת היא 850 לספירה. ואת השנים המוקדמות יותר – מלפני תחילת הספירה – הם מונים הפוך וקוראים להן `לפני הספירה`"
שאל קוקום בפליאה: "וכל זה היה בחלום שלך?"
ענה לו פאקאל: "לא, את זה קראתי במאיהפדיה. אבל זו לא השאלה הנכונה!"
שאל שיו: "ומהי השאלה הנכונה? האם כוונתך לשאלה הגדולה של החיים, היקום וכל השאר?"
הסתכלו עליו כל החכמים בתדהמה וקראו "מה פתאום!" ארבעים ושתיים פעמים ברצף.
 
לאחר שסיימו לקרוא "מה פתאום" אמר פאקאל: "השאלה הנכונה היא – כיצד נוכל לנקום באותם אנשים אכזריים?"
הסכימו כל החכמים עם שאלתו של פאקאל וניסו להעלות רעיונות נקמה.
אמר פילאס: "אולי ניתן להם את השוקולד, אבל במקום לתבל אותו כראוי נוסיף לו סוכר ואפילו חלב פרה?"
שמחו החכמים על הרעיון המחוכם, אם כי חלקם חשבו שזהו עונש קשה מדי ועל כן ניסו להעלות רעיונות נוספים.
 
אמר קצ`אלקואטל: "אולי נדאג לכך שהם יזכרו את שמי וכך תישברנה שיניהם?"
טפחו החכמים האחרים על שכמו של קצ`אלקואטל בהערכה וחלקם תהו מדוע אמותיהם לא נתנו להם שמות שוברי שיניים שכאלה.
 
ובכל זאת ניסו הם למצוא דרכים נוספות לנקמה.
אמר פאקאל: "למרות שהרעיונות שלכם מעולים, אני חושב שהנקמה שלנו צריכה להיות קשורה לאותה ספירה שהזכרתי קודם... אולי נבלבל אותם באמצעות ספירה בבסיס 20 כך שהם יאבדו את חשבון השנים?"
 
לפתע קרא קוקום:"אאוריקה!"
הסתכלו עליו כל החכמים כאילו נפל מהפירמידה הגדולה בעיר טיקאל ונחבט בראשו 42 פעמים ושאלו: "מה אמרת?"
ענה להם קוקום: "זו הייתה מילה באחת משפות הרשעים שאת פירושה לא מצאתי. אבל לא זאת השאלה. השאלה היא – בעוד כמה זמן תחוסל התרבות שלנו?"
ענה פאקאל: "על פי החלום שלי הדעיכה תתחיל בעוד כמאה שנה".
שאל קוקום: "ומה לגבי לוח השנה שלנו? מתי הוא מסתיים?"
 
ענה לו שיו: "לוח השנה שלנו לא מסתיים... מי שמע על רעיון שכזה שלוח השנה יסתיים? הרי הרעיון בלוח שנה הוא שתמיד יש מחר!"
אמר קוקום: "בדיוק! והנה הרעיון שלי: הבה נקבע תאריך סיום ללוח השנה – הרבה אחרי שהתרבות שלנו תסתיים. ואת התאריך נקבע לפי הספירה שלהם – נניח ל-12.12.12 – והם יבהלו נורא כשהתאריך יתקרב כי הם יחשבו שזה סוף העולם!"
 
אמר פאקאל: "הרעיון ביסודו הוא טוב, אבל יש פה כמה בעיות. הראשונה היא שהתאריך 12-12-12 כבר עבר לפני כמעט 850 שנה. ושנית – איך נוכל לשכנע אנשים זרים בעתיד להאמין כי סוף העולם מגיע רק על סמך העובדה שלוח השנה שלנו נגמר? אני לא חושב שהם כאלה טפשים. הרי הם ישתלטו על העולם כולו."
 
התייעצו החכמים ביניהם והגיעו למסקנה שישלבו את שלוש הנקמות – השוקולד, השם וסוף העולם. אבל ליתר בטחון הם הוסיפו אלפיים שנה ועוד תשעה ימים (כנגד שמונת נרות החנוכה + השמש) לתאריך סוף העולם.
 
עכשיו רק נותר לראות כמה טפשים יהיו חיוורי הפנים.
 
 
מוסר השכל: יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטפשות האנושית. אני לא בטוח לגבי הראשון (אלברט אינשטיין)
 
רשומה זו תשמיד את עצמה במקרה שסוף העולם באמת יגיע מחר. במקרה שלא אז -
שבת שלום!
 
תודה לעננת על הרעיון לרשומה
 
והרשומה המומלצת – איך היה? משעמם! – בבלוג של קטנים כגדולים
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

78 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת