00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרפרים - מחשבות, הגיגים, יצירה ומוזה...

מהפך

בשיעורי המתימטיקה בתיכון היינו מקבלים חלק מהנקודות גם על תשובה לא נכונה, כל עוד הדרך לפתרון היתה נכונה - מה שאומר שלפעמים גם הדרך חשובה ולא רק התוצאה. אני חסידה גדולה של הרעיון הזה כי אין משהו שמעניין אותי יותר מאשר לראות איך עושים משהו. ספרי היצירה שאני הכי אוהבת מכילים תמונות שמראות את הדרך - מה זה משנה שהכל כתוב ביפנית? פשוט נותנים לדמיון ולהגיון להכנס לפעולה ולרוב זה עובד נהדר.  כמובן שגם התוצר הסופי מעניין אותי - לא סתם אני משתדלת שלא יהיו לי פרוייקטים לא גמורים, אחרת זה פשוט מתסכל שהחדר נראה כמו בית קברות לפרוייקטים.

מי מאיתנו לא עמד מרותק למראה של פס יצור שמראה איך נכנס משהו גולמי מצד אחד ועובר שלבים ותהפוכות עד שהוא יוצא כמוצר מוגמר בצד השני? במדרחוב של נחלת בניימין יש דוכן קבוע באחד הצמתים של אומן שיוצר חיות מזכוכית בו במקום. הוא יוצר חיות מקסימות ממוטות של זכוכית צבעונית ואש - מתיך, ממיס, מחבר, מותח ובונה צורה חדשה מאין. לא משנה כמה פעמים ראיתי את זה, זה לא מפסיק לרתק אותי ובכל פעם שאני עוברת שם אני חייבת לעצור ולהתפעל מחדש.

סוג אחר של תהליך הוא לקחת משהו מוכן ולשנות אותו לגמרי - לפעמים זה כדי להפוך אותו למוצר שונה לגמרי (למשל להפוך חולצת גבר מכופתרת לשמלה לילדה, או שטיח אמבטיה לבובת מפלצת) ולפעמים זה פשוט כדי לייפות אותו לבלי היכר. מה שנקרא "מ-ה-פ-ך"! 
במסגרת הפינה "צלמי את השלבים", השתדלתי להראות את הדרך ולא רק את התוצאה, לטובת כל מי שנמצא איתי באותו ראש. הפרוייקט הפעם הוא מחברת - מחברת בכריכה קשה שמקבלים מן הסתם באיזשהו כנס פרסומי. אין לי שום בעיה שיש הדפס של לוגו על הדפים הפנימיים, אבל להסתובב עם מחברת בכתום וכחול? לא בבית ספרינו...

אני טוענת שמשטח עבודה לא יכול ולא צריך להישאר נקי ומצוחצח - אחרת זה אומר שפשוט לא עובדים עליו, או שיש שיטות טובות יותר לנקות אותו ועודף זמן פנוי יותר ממה שיש לי... זה בכל מקרה התירוץ שלי. משטח העבודה שלי שורד כבר יותר מ-4 שנים, אז כנראה שקצת לכלוך לא מפריע ליצירה.

השלב הראשון הוא השלב הכירורגי - או בלשון העם "מפרקים למחברת את הצורה". תולשים את הדפים בקבוצות (לא להשתולל או לנסות לתלוש קבוצות עבות מדי של דפים אחרת תישארו עם קרעים במרכז ולא רק בספירלה).

את הכריכה חותכים עם סכין יפנית - אין טעם לנסות לחתוך בקו ישר כי הספירלה מפריעה. פשוט מנסים לחתוך כמה שיותר קרוב לספירלה ואחר כך אפשר ליישר את החתך כשהכריכה יושבת במלואה על משטח שטוח. את הספירלה עצמה אפשר לזרוק לפח...

אחרי שלב הפירוק מתחילה המוזה לעבוד - איזה צבע מתחשק לי? מכיוון שהמחברת הזו תינתן כמתנה והמקבלת ביקשה משהו נשי (ורוד, פרחים?) הטון כבר נקבע מראש. את שתי הכריכות עטפתי בנייר ורוד עבה. השתמשתי בדבק דו-צדדי כי לא צריך לחכות שהוא יתייבש, הנייר לא נרטב ואפשר לעשות הדבקה מדוייקת ממש עד קצה הדף.

אחרי שקיפלתי את השוליים פנימה, הסתרתי את הקצוות עם מלבן של נייר פרחוני. עוד תוספת קטנה בכריכה הפנימית - מדבקה של Hand made מנתנאלה והכריכה מוכנה לקישוט. לא לשכוח לכתוב את השם...

חלק מהכיף בלבנות מחברת זה להכניס פנימה עוד משהו חוץ מהדפים הרגילים - אני אוהבת להוסיף חוצצים. את החוצצים הכנתי מנייר שקיפלתי לשניים ולאחר מכן שוב לשניים וכך נוצרו להם כיסים משני צידי החוצץ. עדיף להשתמש בנייר דו-צדדי כדי שהכיס גם הוא יהיה עם דוגמא.

לא לשכוח להוסיף לשוניות לחוצצים כדי שיהיה נוח לדפדף.

וגם לא לשכוח לחתוך את החירור של הספירלה מהדפים ולחורר אותם ואת הכריכה  מחדש.

מכיוון שרציתי שהטאבים (הלשוניות של החוצצים) יהיו בתוך המחברת ולא יבלטו החוצה, בדקתי מראש שהדפים עצמם יותר קטנים מהכריכה.

עבור הכריכה התחלתי להוציא את כל הקישוטים שלי מהצנצנות.

לפני כמה שנים הבנתי שאני לרוב עובדת לפי צבע ולא לפי סוג הקישוט ולכן יותר טבעי ונוח לי למיין את הקישוטים לפי הצבע. הפעם ניצלתי את העובדה שרוב הקישוטים היו בחוץ כדי למיין ולהעביר לסלסלה נפרדת את כל הקישוטים שלא נראה לי שאשתמש בהם אי פעם.

יש פה עניין של טעם שהשתנה וגם אופנה - מכיוון שכל פעם יש קישוטים חדשים, אני פשוט מנפה את מה שכבר לא מוצא חן בעיני וסתם יוצר אשליה של עומס. הרי אם הצנצנות מלאות זה אומר שיש לי מספיק קישוטים, לא? אם ברוב אני לא אשתמש עדיף כבר להוציא אותם משם ולתת למישהו אחר להנות מהם. הסלסלה הזו עוברת ישר לבנות שלי - נראה לי שנעשה מסיבת יצירה לחברות שלהן וניתן להן ליצור עם האוסף הזה...

מי שהכתיבה את הטון של הכריכה היתה התגית הפרחונית - הפרחים הורודים משתלבים עם הצבע של הכריכה, והמסגרת הצהובה והעלים הירוקים הגדירו לי מהם שאר הצבעים שבהם אשתמש. את לוחית המתכת הורודה חיברתי בניטים לתגיות ולא לכריכה עצמה והחתמתי בדיו חום את המונח "Take Note".

פס של וואשי טייפ ועליו שארית של נייר מנוקד צהוב הוסיפו את הצבעוניות שלהם לרקע.

שברתי את הראש כמעט חצי שעה איזה משפט ליצור מאוסף המילים הללו - לרוע המזל אלו מילים שקשורות לטיולים אבל בסוף יצא לי משהו...

הוספתי מסגרת חומה מסביב לכל מילה כדי להדגיש אותה.

סידרתי את המילים כפי שרציתי שיהיו מונחות בסוף. עם פינצטה הרמתי כל פעם מילה אחת והדבקתי אותה - ככה יכולתי לראות שלא זזתי מהסידור ומה המרחק משאר המילים. חוץ מזה, פינצטה היא אחד הכלים הכי שימושיים לי לעבודות בנייר - במיוחד במקומות שצריך להדביק דברים קטנים.

מה נותר? להכניס את כל הדפים והחוצצים לספירלה חדשה ולכרוך...

ט-ד-ד-דם! מחברת חדשה יצאה לדרך!

מה שלא ראיתם זה את מה שקרה אצלי בחדר בזמן העבודה. ככה נראה השולחן שלי אחרי שסיימתי את המחברת:

כל פעם זה נגמר באותה הצורה - אני מתחילה עם משטח נקי ולאט לאט איזור העבודה שלי הולך ומצטמצם...

10 דקות של סידור וכל הקישוטים מויינו מחדש לצנצנות שלהם - הנה הם עומדים למסדר המפקדת...

עטיפה מנייר אריזה ממוחזר, סרט בד, דוילי, פתק ופרח...

עכשיו אפשר להתפנות בשקט לפרוייקט הבא - ולבלגן  מחדש את השולחן...
מחכה לי ערב מהנה עם חברות ביריד של נתנאלה בבניימינה מחר בערב (הוא פתוח גם למחרת בבוקר), סדנא בשישי בבוקר, פסטיגל בשבת בבוקר. מה עם זמן ליצירה? שישי אחה"צ הוא זמן לא רע בכלל ליצור. הפעם אני מתכוננת לחורף ומבטיחה לצלם גם שם את השלבים (עד שימאס לי) - פרטים בפוסט הבא.


עדכון סדנאות - התפנה מקום אחד לסדנת כרית מושי מושי מחר בבוקר - כל הפרטים כאן.

לילה טוב,

קרן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

33 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ ר פ ר י ם אלא אם צויין אחרת