00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

האם בני אדם באמת יכולים להשתנות לטובה מבחינה נפשית- כתבה ראשונה בסדרה

מוקדש לזכריני עץ השדה

א. מקורות הסיפוק והמשמעות בחיינו

כולנו רוצים להיות מאושרים ולחיות חיים שיש בהם משמעות, ולא חיים סתמיים המתגלגלים מאליהם: יום רודף יום: עבודה- תחזוקת בית- גידול ילדים- אינטרנט וטלוויזיה- לישון- אולי סקס. אותם שכבר ירד מעליהם עול הילדים שבגרו ועזבו את הבית נותר להם בעיקר עבודה- זוגיות (אם עדיין קיימת)- אינטרנט וטלוויזיה. יש גם מפגשי חברים פה ושם, סרט, שם סופשבוע, קצת חו"ל או יותר מזה, ואם יש נכדים לפעמים גם זה מקור לנחת. כשהכל מתנהל כהלכתו אין זה רע בכלל, כמובן כשיש תשתית כלכלית סבירה כי בהיעדר כסף לאהבה קשה לפרוח, כי מתווכחים ורבים על כל שקל. אמרו חז"ל: " אם אין קמח אין תורה" וכל אותו משקל אם אין קמח אין אהבה או כפתגם: "כשאין כסף האהבה פורחת דרך החלון". יוצא מכך שההיבט הנפשי, המנטאלי נשען קודם כל ובראשונה על סיפוק הצרכים הבסיסיים (מי שמכיר פירמידת הצרכים של הפסיכולוג האמריקאי אברהם מאסלו). טוב, אז נחזור לשאלה מה יעשה אותנו מאושרים וכיצד להעניק משמעות שיש בה טעם, אז ראשית חכמה- כסף סביר כבר אמרנו ועוד קודם לכך בריאות גופנית "העיקר הבריאות" אנו מאחלים ואומרים אחד לשני מדי יום ואכן שימוש בריאותי משבש ומשבית את התפקוד, גורם נזק פיזי ונפשי ומביא להכבדה על הנמצאים לידינו. קשה ליהנות מהחיים כשהבריאות לקויה והגוף דואב ומוגבל. במקרים אלו מתכווצת הנפש וסף התסכול הוא נמוך: או התנתקות ואדישות מן הזולת או הסתגרות בעצמי, ו/ או התפרצויות כעס ועצבנות. לחולה אין כוח פיזי ונפשי לעולם, כלומר הבסיס לכל קיומנו הוא גשמיות תקינה: קיום כלכלי סביר וגוף בריא. אז מה הלאה? פרויד הוא מניחי היסוד לפסיכולוגיה המודרנית בת זמננו, לפני כמאה ועשרים שנים טען שהדרישה לחיים בעלי משמעות היא היכולת לעבוד ולאהוב. כך הגדיר גם בריאות נפשית.

לעבודה משמעויות רבות, על פניו זהו התנאי להבטחת הגשמיות הבסיסית החיונית, פרנסה, אך לא פחות מכך קבלת סיפוק מתהליך העבודה: ליצור תפוקה, להיות יעילים ולחוש עצמנו תורמים כאנשים פעילים בעולם. אנשים משקיעים חלק ניכר מחייהם בעבודתם וחשוב ביותר שיחוו תהליך זה לאיכות חשיבתם, ליצירתיותם, לרמת תפקודם, ליכולתם להיות בקשר ידידותי, מקצועי עם הסובבים אותם, ליהנות מחברת אחרים, ביכולתם לעמוד במחויבות ואחריות, לראות את התועלת שבתפקודם וכמובן ברמות היותר גבוהות לממש ולהגשים את כישוריהם. איש, איש ורמתו. סביבת העבודה מיועדת גם לקבלת תגמול רגשי של שייכות וקבלת הערכה וכבוד לאופן התפקוד, הצלחה מקצועית וכלכלית היא תשתית חשובה לסיפוק אישי, במובן זה אין הבדל, לעניות דעתי, בין הנגר, נהג האוטובוס, הקופאית בסופרמרקט, המורה, איש ההייטק, עורך הדין, המהנדס, הפיזיקאי או הרופא, כל אחד מהם מבטא בעבודתו את יכולותיו ובא במגע עם בני אדם. לכל אחד מהם אפשרות לשאוב סיפוק מעשייתו, תפוקתו ומיחסיו הבינאישיים במרחב העבודה. אני מכירה עורכי דין מתוסכלים וממורמרים, פרופסור צעיר לפיזיקה חסר עניין בעבודת המעבדה ובעבודת הסטודנטים והוא מפנטז על החלפת מקצוע ולעומתו נהג אוטובוס מלא חדווה מעבודתו אליה עשה הסבה מהוראה ונגר המוצא סיפוק רב מעבודתו. אין זה המקצוע שהוא מעניין ומאתגר לכשעצמו אלא החיבור שבין האדם ובין המקצוע בו הוא עוסק. כמובן ככל שהאדם מרוצה יותר בפנימיותו הרי גם תעסוקתו תהיה בעלת טעם טוב עבורו ושוב זה גלגל הביצה והתרנגולת, האחד גורר את השני וכך הלאה בסיבוביותו.

ההיבט השני שמנה פרויד הוא היכולת לאהוב. הדרישה הקיומית הבסיסית של כל אדם היא לאהוב ולהיות נאהב: להיות מחובר ושייך, לא להיות בודד. בדידות היא אין כל תחלואי הנפש ומצוקותיה. בקשר לא מספק שיש בו ריקנות אדם חש בדידות.

פרויד התכוון לאהבה זוגית ולמיניות זורמת ותקינה בתוך אהבה זו הן במובן הסיפוק המיני והן בקבלת המגע הכלל גופני. כמובן שכיום אנחנו מבינים שהיריעה רחבה הרבה יותר, היכולת לאהוב את הילדים, חרף העובדה שהם צורכי אנרגיה וכסף, לא תמיד מכירים תודה, לא תמיד מתגמלים בהתנהגותם, לא תמיד "מוצלחים" כפי שציפינו מהם, כלומר היכולת לאהוב עם כמה שפחות תנאים מקדמיים ודרישות ולאהוב את הילדים כפי שהם, עם יכולת ליהנות מהם ולשאוב מהם סיפוק. אהבתו של האדם האוהב היא זו הממלאת את נפשו בשמחה ואושר. כמובן שבני אדם בהחלט זקוקים לקבל אהבה תמורת אהבתם.

כאשר תחום העבודה משובש והאדם חש היעדר תגמול נאות של הערכה, עניין, כבוד או כסף הוא ישלם על כך מחיר רגשי של התשה, מרמור, תחושת אין מוצא, תפלות ואף דכדוך. הוא ירגיש שהוא עובד כרובוט אנושי רק בכדי להפיק פרנסה. עבודה משובשת בתגמולה יוצרת בני אדם ממורמרים.

לא כל שכן ואולי הרבה יותר מכך יוצרים שיבושים בתחום האהבה והיחסים כאב, אכזבה, ייאוש ומרמור. בזוגיות משובשת מתאפיינים היחסים בנתק, שתיקות, אי הסכמות, התפרצויות כעס אלימות, היעדר הבנות, הבנה וחוסר כבוד הדדי. כל אחד מבני הזוג נשאר בודד, כועס וטעון עוינות והאשמה כלפי בן זוגו. חוסר התאמה בתשוקה המינית יוצרת אף היא משקעי חוסר נחת, מתח ותסכול על צרכים מיניים שלא קיבלו מענה הולם. לא כל שכן כאשר תחום האינטימיות חסר וכשהוא חסר לחלוטין, אדם ללא בן זוג או ללא בן זוג וללא ילדים הדבר עשוי להוות מקור לבעייתיות. יש המצליחים למלא את החסר הזוגי והמשפחתי בהשתייכותם בסביבה חברתית בה הם מקובלים ואהובים. אחרים ירגישו שהחברות אינה ממלאה את החלל של האינטימיות ויתרחקו גם ממנה.

ארבעת התנאים הבסיסיים לחוויית סיפוק ונחת מהחיים:

  1. מציאת מרחב עבודה/ לימודים מתאים.
  2. הימצאות בזוגיות המספקת אינטימיות רגשית ופיזית.
  3. קיומו של קשר הורי או בעבר (כאשר מדובר במבוגר) או בהווה המספק צרכי אנוש בסיסיים של הכלה, קבלה, אהבה, פרגון, רכות ומגע.
  4. חיי חברה תקינים.

וכמובן על בריאות גופנית וכסף אין צורך להזכיר.

 

קשה ליצור אושר ומשמעות יש מאין בהיעדר כל התנאים או חלקם המשמעותי.

  1. להיות בודד וחסר תעסוקה זה מצב של סבל נפשי רב.
  2. להיות במרחב התעסוקה והמשפחה אך לחוות אותם כבלתי נאותים יוליך לחוויית סבל נפשי.

כאשר שני תנאים אלה איבדו את יכולתם להעניק את הסיפוק המצופה או שהם מעניקים אותו באופן ירוד יתקיים סבל נפשי. אנשים בלתי מסופקים חשים דכדוך במינונים שונים העשויים להתבטא בחוסר עניין, התלהבות, הסתגרות מן הזולת, קוצר רוח וחוסר סבלנות לביצוע תפקודים שונים וכלפי הזולת. כן עשוי הדבר להתבטא בדאגנות יתר ובתסמינים שונים ומגוונים: אכילת יתר, תת אכילה, קשיי שינה, קשיי עיכול, כאבי ראש, לחץ דם גבוה, סכרת מבוגרים, השמנה, דפיקות לב מואצות, מועקה בבית החזה ובבטן, כאבי גב, כאבי בטן, ליקויים בתפקוד המיני, מחלות עור שונות, היחלשות מערכת החיסון, מחלות אוטואימוניות בהן הגוף תוקף את עצמו ורשימת התחלואים הגופניים כוללת כמעט את מירב המחלות. הדאגה והחרדה עלולים להתבטא בהערות עולבות ופולשניות כלפי הסביבה, ביקורתיות יתר, הכבדה בדאגה לשלום הקרובים, התקשרויות דחופות, מעורבות יתר ובכלל דאגות מוגזמות בשטחי חיים שונים. כאשר ראיית העולם הינה פסימית ודאגנית.

יש הטוענים שאדם הרוצה למצוא משמעות לחייו חייב להימצא במעגליות מתמדת: ליצור מקורות חדשים של ידע, הנאה וקשרים חברתיים, ללמוד לפתח הנאות חדשות כמו מוזיקה, סרטים, אמנות, סרטים ועוד. ספורט, טיולים, בישול, חוגי יצירה לסוגיהם השונים מנגרות ועד צפרות, מריקוד סלוני ועד נפחות, המפעיל בו כוחות וכישורים שעד אז לא באו לידי ביטוי. תנוחה מנטאלית של חוסר פעילות מנטאלית ופיזית כאשר מרכז חיי הפנאי הוא סביב הטלוויזיה באופן בלתי מובחן או פנאי פירושו שינה, מידת שביעות הרצון היא פחותה. יחד עם זאת תוך צפייה בטלוויזיה אפשר לפתח תחומי עניין מעניינים: ספורט, בישול, גיאוגרפיה, מסעות ועוד, כמובן שגם תוך כדי חיפוש באינטרנט כך שגם מן הכורסא אפשר להיות פעיל מבחינה מנטאלית ולהרחיב תחומי ידע וסקרנות. כמובן אין כל פסול בלשאוב הנאה מתכניות המיועדות לבידור באמצעי התקשורת, בילוי, הרפיה והנאה "וראש נקי" ממחשבות הוא בהחלט חלק משמעותי בחיים, אך יש גם להקפיד שלצידן פעילות אקטיבית, מנטאלית ופיזית שאנו יוזמים אותה. שאלת היוזמה היא שם המשחק, שוטטות חסרת מטרה באינטרנט או זפזופ טלוויזיוני משאירים את האדם במצב של בהייה והיעדר פנימיות גם בשאר תחומי החיים, אם כך העיקרון הקובע הוא המינון. מעט מהבידור התקשורתי מעניק שחרור והרפיה, הרבה מזה הופך את האדם לעצל פיזית ומחשבתית או בקיצור בטטה של הכורסא.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת