33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ליאתה

פריז - חלק שלישי

אחרי שחזרנו ממש מאוחר מדיסנילנד, למחרת קמנו בקצב שלנו.

 

יצאנו לכיוון גני לוקסמבורג, שמריה דה מדיצ`י (האיטלקיה! נולדה בפירנצה... מרי בשביל הצרפתים, אשתו של אנרי הרביעי) רכשה את אדמת הארמון בו שוכן כעת הסנאט הצרפתי, איזה יפה שם!

 

 

במתחם ניתן לראות סטודנטים שמתארים בכתב את המראות, כמו מזרקת מדיצ`י בתמונה למטה

 

 

מתעכבים ליד פסל אחד או אחר, בתמונה למטה La femme aux pommes מאת Jean Terzieff

 

 

במתחם רואים גם אנשים עושים ג`וגינג, מטיילים עם תינוקות בעגלות או כפי שניתן לראות בתמונה לוקחים את הכלבלב לריצת בוקר...

 

 

הגנים יפים והכניסה אליהם בחינם, יש כסאות שניתן לשבת עליהם או ספסלים, שימו לב שאתן/ם לא מתיישבות/ים על שלולית קטנטנה בכיסא  אהבתי שיש כסאות עם משענת ישרה וגם כסאות עם משענת מעט נטויה אחורה - כמו בים רק בלי המטקות 

 

 

מהגנים המשכנו לכיוון ג`ראר מולו (המלוחים שלו בתמונה למטה)

 

 

כשבדרך עצרנו בפינת הרחוב לרכוש גלויות ולשלוח אותן בדואר להורים – אחת לאיטליה ואחת לישראל. תענוג! זו של איטליה הגיעה יומיים אחרי ולזו שנשלחה לישראל לקח כשבועיים.

אל ג`ראר מולו הגענו בשביל המקרונים - אלא מה?!  היו אצלו דברים נפלאים מגרים, מלוחים ומתוקים... אבל אנחנו הגענו בשביל המקרונים ודבקנו בביצוע המשימה!

נרשמו מקרון פיסטוק (יותר מדיי צבע מאכל ירוק שהיה אפשר לוותר עליו אבל הטעם, אוי טעים!), מקרון נוגט חביב, מקרון קוקוס (לדברי בעלי "הכי טעים שאכלתי") ומקרון שוקולד עם אגוזי לוז מעל (לדברי בעלי "זה מקרון!") תמונת המתוקים של ג`ראר, כאן למטה... 

 


ואי אפשר בלי קצת שוקולדות...

את התמונות אצל ג`ראר צילם האיטלקי שלי, רק כשהורדנו אותן למחשב ראינו שבחלק מהתמונות של השוקולדות רואים את מבקש הנדבה שיושב מחוץ לאחת הדלתות של המקום. בפריז ראינו הכי הרבה מבקשי נדבות מכל מקום אחר שבו יצא לנו לבקר עד עכשיו.

מצד אחד נכנסים למקום שבו כל מקרון מגרד את ה-2 אירו, מצד שני אדם רעב ללחם שיושב ומושיט ידו לעזרתם של העוברים ושבים.

 

 

אחרי שיצאנו מג`ראר והלכנו ברחוב אמרתי לאיטלקי שלי חכה רגע, יש לי ברשימות מקום משובח לקפה לא רחוק מכאן, אז שלפתי את הרשימות וגם את המצפן פלאס המפה וניווטתי לכיוון מאלונגו 


 

 

מאלונגו. בוטיק קפה. כשנכנסים בדלת וריח טחינת הפולים באוויר מקבל אותך בברכת שלום, זה מאלונגו, זה בוטיק קפה. יש להם קפה ממש מעולה, בגדלים שוניםלקחנו 2 לאטה קטנים – שיש להם גודל של לאטה נורמלי באיטליה. עם כל לאטה הגיעה שקד מצופה שוקולד באריזת פלסטיק קטנטנה ואישית - כמו השוקולד של ארומה... רק הרבה יותר טעים!

שמתי לב שבפריז מוכרים קפה בכוסות יותר גדולות, והוא גם יותר יקר מאשר באיטליה. שימו לב, חלק מהמקומות נותנים מחיר אחר ב"לקחת" מול "לשבת" – כמו באיטליהיש במקום כורסאות עץ נוחות מאוד, יש כסאות של בר או מול כסאות נמוכים. דרך אגב, בסניף בו ביקרנו היה רק תא שירותים אחד. 

אחרי שהתקבלה ההחלטה שלגימת הקפה גוזלת זמן יקר ושנחנו יותר מדיי  הוחלט להמשיך בהליכה לכיוון הנוטרה-דאם דה פארי...


 

המשכנו מעט מזרחה והגענו לגן קטן או אם תרצו פיאצטה הנושאת את שמו של יוחנן ה-23,  JEAN XXIII

בסוף הרשומה סרטון קצרצר שצילמתי


 

נוטרה-דאם דה פארי יפה, יפה מאוד והויטראז`ים הם משהו מיוחד! אבל אולי כיוון שאלו דברים שכבר התרגלתי אליהם (כנסיות עצומות ויפות) זה היה לי "רגיל"  המשכנו על גשר סאן לואי ופגשנו במתוק הזה, שרק נראה קטן אבל כשהוא זינק עליי הבנתי כמה הוא גדול... הוא זינק עליי והלב שלי לא הפסיק להתגעגע למתוקה שנשארה באיטליה 

 

 

אחד המקומות שהופיע ברשימת ה"לראות בפריז" שלנו - היה קיר השמות.

המשכנו בהליכה וביקרנו באנדרטת זיכרון השואה ובמוזיאון, יש שם מספר קירות עם אלפי שמות נרצחים יהודים צרפתים בתקופת השואה. המוזיאון עצמו מעניין וחדיש – יש בו פריטים אישיים שנמצאו לצד עדויות מצולמות - ניתן לשבת על הספסלים מול המסכים ולצפות בהן. הכניסה חינם.

 

 

אחרי הביקור במוזיאון המשכנו להתהלך והאווירה שוב השתנתה לה, כבר נהיה ערב וחשוך.... חצינו את גשר לואי פיליפ לעבר איל סאן לואי והמסעדה שצדנו מוקדם יותר, מסעדת Le Lutétia – יש שם מנה עסקית שמוצעת במשך כל היום. את האמת? הגענו אליה בטעות, הייתי בטוחה שמדובר בסלון התה של Berthillon שגם הוא ממוקם באיל סאן לואי במרחק דילוג קל...  ורק לקראת הקינוח + קבלת החשבון זו הייתה עובדה שמדובר במקום אחר לחלוטין! בכל אופן נסתכל על חצי הכוס המלאה ומוצאים דברים טובים כשטועים פלאס עוד סיבה לחזור לפריז... המנות במסעדה היו מכובדות והשירות היה ממש טוב - Le Lutétia, 33 Quai de Bourbon, 75004 Paris. מבחינתנו זו הייתה ארוחת צהריים ערבמיד תבינו למה.


 


ניתן לבחור יין לפי כוסות בגדלים שונים, אישית לא הבנתי את אלו שכתבו שהיין בפריז יותר זול ממשקאות קלים אחרים – במקומות שבהם יצא לנו לשבת (לא הרבה אני מודה) היין היה יקר יותר מהמשקאות הקלים, בכל אופן בחרנו יין ומים (קנקן מים בבקשה – זו לא דרישה גסה אלא מקובלת מאוד) שילוו את הארוחות שלנו כשסעדנו בחוץ.

המנות היפות לפי סדר הופעתן – שרימפסים עם אבוקדו, על פי האיטלקי: מנה טעימה מאוד


 

אני הזמנתי מרק בצל מוקרם, זה רק נראה טעים. הגבינה – אלוהים! הגבינה שמשתמשים בה כ"כ כבדה שאחרי 2 ביסים הזזתי את הצלחת – המרק היה בעל טעם ומרקם שאני לא התחברתי אליהם, יותר מים בצבע חום עם כמה רצועות בצל כולל חתיכות לחם ספוגות בו בתוך הקערית פלאס הקרמה מוגזמת. פעם ראשונה ואחרונה שבחרתי לאכול מרק בצל בפריז.


 

למנה עיקרית הגיעו מבחר תפוחי אדמה ושוק ברווז – תפוחי האדמה היו בעלי מעטפת פריכה אך עם זאת רכים וטעימים, הברווז גם ערב לחיך של האיטלקי


 

הדג שלי, 2 חתיכות מכובדות של פילה סיבס, הגיע עם קוביות ירקות – גזר, קישוא ולפת


 

כאן כבר הרגשנו די מלאים, אבל בחרנו מנה עסקית – אז חייבים לעמוד בסטנדרט ולחכות מעט לקינוחים. אפשר לבחור בקינוח אחד שאם מעוניינים בגלידה יש להוסיף 3.5 אירו למנה. רצה הגורל ולא היה להם את הקינוח שרצינו אז הגישו לנו 2 כדורי גלידה ללא תוספת תשלום – אחד שוקולד והשני וניל, הגלידה הייתה טובה - מבית Berthillon. את הקינוח השני (לכל אחד מאיתנו הגיע קינוח) – בחרנו בתור קרפ, מגיעים שני קרפים. אממה! אלו קרפים שהוכנו מראש ורק חוממו, לצידם הוגשה קערית שוקולד נוטלה. מה אומר ומה אגיד? אכזבה מבחינת הקרפים. עם כל הצניעות הקרפים שאני מכינה בבית שמים אותם בכיס הפיצפון! אני את הקרפ שלי השארתי בצלחת אחרי טעימה של ביס אחד. פשוט לא להזמין שם קרפ.


 

במבט לאחור או אם היה יוצא לי להיכנס למסעדה הזו שוב, הייתי בוחרת לאכול בה רק את המנה העיקרית ואת הקינוח הייתי עושה בסלון התה של Berthillon!

אחרי הארוחה הזו הרגשנו כבדים מ-א-ו-ד והלכנו הלכנו הלכנו ברחובות, עד אשר סיימנו לעכל והרגליים נתנו אותות בסימן של לחזור לדירה. אז שוטטנו עוד קצת וכשהגענו לתחנת מטרו שהתאימה לנו מבחינת הקווים ירדנו מתחת לאדמה וחזרנו לכיוון הדירה.

 

 

ולסרטון הקצרצר שהבטחתי...


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תותי-בת אלא אם צויין אחרת