00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

הכפר האינדיאני אוואני

הכפר ממוקם מאחורי המוזיאון ומרכז המבקרים ביוסימיטי. זהו העתק מדוייק זה של הכפר בו התגוררו האינדיאנים המקומיים לפני אלפי שנים. הכפר בנוי פחות או יותר בצורתו הטבעית כפי שזה נראה אז  ונותן לנו טעימה ומבט על צורת חייהם של שני השבטים (Miwok and Paiute) שהתגוררו במקום. שביל מיוחד לוקח את המבקרים לאורך הכפר ושילוט לכל אורכו מספק את האינפורמציה על כל מוצג ומוצג. הכניסה אליו אינה מצריכה תשלום.

אל הכפר הגענו מפיתחו האחורי של המוזיאון ומיד נתקלנו בשלט שבירך אותנו בבירכת "ברוכים הבאים". פנינו ימינה והתחלנו לטייל על דרך עפר סלולה ומסומנת.

המוצג הראשון בו ניתקלנו היה עץ "מנזניטה" (Manzanita) שהינו העץ החזק ביותר ברחבי הסיירה נבדה. עץ זה הועדף להבערת אש לחימום אבנים ובישול דייסת הבלוטים וגרעיני האיצטרובלים וכמו כן לחימום תנורי בישול תת קרקעיים. אנשי המיווק נהגו למצוץ את עליו של העץ על מנת להרוות את צימאונם (עלים אלו גרמו ליצור מוגבר של בלוטת הרוק). גרגרי העץ נאספו בשלהי הקיץ, נוקו וניטחנו לדייסה גסה שהושמה בשקים ארוגים ומיוחדים לצורך זה, ולאחר מכן הושרו במים קרים והפכו למיץ שהוגש כפינוק מיוחד לאורחים בכל מיני אירועים חשובים. המיץ לא הוגש בכלי שתייה אלא נמצץ ממברשות עשב שהוכנו במיוחד למטרה זו או מנוצות זנב של נץ. היום מעט מאד אנשים משתמשים עדיין בשיטה הקדמונית ואחרים משתמשים בטכניקה מודרנית ליצור מיץ, ג`לי וסירופ ממנזניטה.

המוצג הבא היה "שיח התבלין" Spicebush שעליו וענפיו מפיצים ריח של תפוז מתקתק כשמועכים אותם. חוטרים צעירים הצומחים מסבך השיח שימשו את אנשי המיווק לבניית חיצים שהיו אמנם מעט רכים אולם קלים לשימוש. בסביבות שנת 1900 חדלו האינדיאנים ביוסימיטי מהשימוש בקשתות וחיצים אולם כריס בראון (צ`יף למיי) עדיין היה מדגים למבקרים ביוסימיטי בין השנים 1930-1950 את אופן הכנתם של החיצים מענפי השיח. נכון להיום רק מספר מועט מאד של אנשים עדיין מייצרים חיצים מענפיו של שיח זה.

המוצג הבא שראינו היו "אסמים פרימיטביים" Acorn Granary לאיחסון בלוטי אלונים שהיוו את אחת המנות החשובות בתפריטם היומי של האימדיאנים בקליפורניה. איחסון נכון שומר על הבלוטים האלה לתקופה בלתי מוגבלת, וכך פותחו האסמים שהיו מאד משמעותיים בשמירה על הבלוטים האלה.

האסמים הללו ניבנו מעל לקרקע על גזעי עצים או סלעים גדולים וניחנו בצורתם כמאגר דמוי קן ציפורים שהיו עשויים משריגי גפן ועשבים ונחו על ארבע מוטות עץ. הן רופדו בשיחי לענה ולאחר מכן מולאו בבלוטים. לאחר שמולאו הם כוסו בגג ענפים מעובה על מנת למנוע מהרטיבות לחדור פנימה. השימוש באסמים אלה היה נפוץ עד לתחילת המאה התשע עשרה ואז חדל. היום מאחסנים האינדיאנים את הבלוטים בשקי בד וקופסאות בבתיהם.

            

המוצג הבא היה מבנה משוחזר מקליפות עצי ארזים הנחשב כביתם האופייני של אנשי הפיוט והמיווק בימים ההם וניקרא "אומצ`ה" Umacha. כאן ניתנת למבקרים ההזדמנות לראות כיצד חיו אותם אינדיאנים לפני אלפי שנים, היכן הם הכינו ובישלו את מזונם וכיוצא באלה. בעודי מתבונן במבנים אלה תהיתי כיצג יכלו אותם אנשים להתגורר בהם ועוד בחודשי החורף כשהאזור מושלג וקפוא, יודעני שלי היה קצת קר.

המוצג הבא הינו "בית מרחץ אינדיאני" Sweathouse שחומם בעזרת גחלים מעצי ארז ושימש למרחצם של הגברים לפני צאתם לציד, וכן לצורכי מרפא. לאחר שהייה של בין שעה לשלוש שעות בבית המרחץ היה הצייד עובר לבריכת מים קרובה ולאחר טבילה קצרה מורח את עצמו במיצם של עשבים וצמחים ריחניים על מנת לסלק מעצמו את הריח האנושי ובכך להתקרב אל החיה אותה הוא רצה לצוד מבלי שהיא תרגיש בנוכחותו. שומר היה ניצב בפיתחו של בית המרחץ הפונה לכיוון מזרח מהיכן שהשמש עולה בבוקר, ורק אנשי השבט הורשו להיכנס לתוכו.

בית מרחץ זה החליף את קודמיו במקום זה כשהראשון שבהם ניבנה על ידי כריס בראון (צ`יף למיי) כחלק משיחזורו של הכפר האינדיאני בשנת 1920, והוא ניתמך על ארבעה קורות ארז ומכוסה בשכבות רבות של עשב.   

         

"בית הטקסים העגול" Ceremonial Roundhouse שימש כמרכז הפעילות הדתית בכפר בו נערכו טקסים חשובים שונים במשך השנה ולכן כונה "בית הטקסים העגול". רובם של הבתים העגולים כוסו בדרך כלל בגג עשוי מבוץ אולם במרוצת השנים ותוך מגע עם אנשים מבחוץ שאינם אינדיאנים שונתה בניית הגגות לרעפי עץ.

 הבית המוצג כאן נתמך על ידי ארבעה קורות ארז, פיתחו הראשי ממוקם בצידו הדרומי-מזרחי הפונה לכיוון השמש בבוקר וגגו עשוי מקליפות עצי ארז. הוא ניבנה בשנת 1973 במבצע משותף של שירותי הפארק הלאומי, מועצת האינדיאנים האמריקאית שבמריפוסה קאונטי, קרן היוסימיטי והסגל לשימור האתר.

זמן קצר לאחרהתיישבותם של אנשים שאינם אינדיאנים ביוסימיטי בסביבות 1850 האינדיאנים המקומיים החלו לחקות את צורת הבנייה האירופאית-אמריקנית וכך נוצרו "הצריפונים" Miwok Cabin (כדוגמת הצריפון בתמונה) ששימשו את אנשי המיווק באותה תקופה. הם ניבנו על הקרקע בתוכם היה בדרך כלל תנור הסקה מרכזי וארובה שהוציאה את העשן מהגג.

כיום חיים אנשי ה"פיוט" Paiute וה"מיווק" Miwok בבתים, דירות וקרונות מגורים ככל אחד אחר, אולם עדיין קיימים אנשים שבנו צריפונים מסורתיים כאלה לצורכי תצוגה, צורת חיים קדומה זו היא נחלת העבר. 

Chief`s House

מנהיגי שבט המיווק התגוררו במבנים גדולים יותר מאשר אנשים אחרים בכפר היות והיו מארחים לעיתים קרובות מאד קבוצות גדולות של אנשים לארוחות ערב ואירועים מיוחדים. במרוצת הזמן אנשים רבים אחרים בכפר בנו מבנים גדולים כאלה לעצמם בהתבססם על הטכנולוגיה האירו-אמריקנית.

 

מפת הכפר האינדיאני ביוסימיטי

זה המקום המתאים ביותר ללמוד על צורת חייהם של המתיישבים הראשונים ביוסימיטי. כאן למדתי להעריך עד כמה בר מזל אני שיש לי מיקרוגל, פריג`ידר, תנור בישול, ברז מים במטבח וכיוצא באלה. שיחזורו של הכפר האינדיאני בצורתו הטבעית נתן לי את הטעם הקדמוני של אותם אינדיאנים שחיו כאן לפני אלפי שנים. אני מאד ממליץ לכל מי שמעונין ללמוד את התנהלות חייהם של האינדיאנים הקדמוניים לבקר בכפר זה ובמוזיאון שלפניו, יש שם הרבה חומר מעניין.

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת