00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

המסע לאיתור ילדי "עליית האלף" מדמשק.

06/12/2012

 

 

בחג הפסח נהוג שמספרים ביציאת מצרים. אבל כמי שנולדה לאם שעלתה בעליה הבלתי לגאלית בשנת 1944 מדמשק שבסוריה אני בטוחה שראוי לספר גם ב"יציאת סוריה"  ובמבצע שהשתתף בו מנחם לוזיה ז"ל  יליד דמשק שהתגורר בקיבוץ אפיקים.  

 

 

בשנת 1945, במסגרת "עליית האלף" הוברחו ארצה כ - 1,400 ילדים יהודיים מסוריה. במבצע שאורגן על ידי  מוסדות הישוב היהודי בארץ ומנהיגיו, שליחי סוכנות בסוריה ואנשים פרטיים. אחד ממובילי המבצע היה מנחם לוזיה 1910-1995, שבנוסף לפעולותיו מאחורי הקלעים ובשטח - דאג גם לתעד את פרטיהם של הילדים העולים. במחברתו  מחברות לוזיה שמורים פרטי הילדים, כולל היישובים אליהם נשלחו. כיוון שדאג לשלומם של הילדים, עקב לוזיה אחר היקלטותם ביישובי היעד, ותיעד את העברתם ליישובים אחרים. באחת הקבוצות הראשונות היתה גם אימי. הקבוצה התקבלה  בקיבוץ כפר גלעדי לאחר צעידת לילה ממושכת מגבול לבנון ועד קיבוץ..

שנים רבות חלפו מאז. הילדים שהוברחו מדמשק הועברו לקיבוצים ומושבים, למשק הפועלות בשכונת בורוכוב, בעפולה, פתח תקוה בכפר הנוער מאיר שפיה. התגייסו להכשרה, התגייסו לפלמ"ח כמו אמא ואבא שלי. וניהלו חיים שלמים בארץ ישראל.

 

השבוע הגיע אלי מייל חשוב. קיבוץ כפר גלעדי מבקש לאתר את אותם ילדים שהוברחו ארצה בסיועו של מנחם לוזיה מי שהיה חלוץ ציוני  נלהב שעשה רבות להעלת ילדי דמשק בסיוע הנרייטה סולד מי שהיתה ראש עליית הנוער דאז.

בהרצאתו של משה שמר (מכללתי) דוד של אימי לינדה אני מצטטת שורות בודדות ממסע הרגלי שעברו הילדים במנוסתם מדמשק לכפר גלעדי: " 

" לפתע  מופיעה  משאית,  נשמעה  ההוראה  לצאת מהמחבואים ולעלות עליה במהירות ובשקט מוחלט. חיש מהר נדחסו לתוכה כ30  ילדים קטנים. הברזנט מורד והמשאית עוזבת במהירות את המקום. אחרי נסיעה, שאינני זוכר כמה זמן היא ארכה, המשאית נעצרת. הילדים יורדים ממנה במהירות, ובשעטה מהירה היא עוזבת את המקום, ואנו נשארים רק עם שני המדריכים, שכל הזמן מורים לנו להיות בשקט גמור, צמודים אחד לשני, ובכל פעם שְ נְִראֶה אור מכונית מלפנים ו/או מאחור, עלינו להתפזר, לשכב על הארץ כמובן על אבנים, סלעים, קוצים, דרדרים ומה לא.... החוויות האישיות, שאני נושא עמי כל השנים, הם: הברחשים ועקיצותיהם, צרצור הצרצרים והחוויה אותה לא חוויתי מעודי, עד למסע הרגלי הזה, וגם לא לאחר מכן היא הגחליליות שנראו בעיניי כפנסים קטנים המלווים אותנו וכאילו מאירים את דרכנו החשוכה, וכמובן גם עקיצות הקוצים והדרדרים שגרמו להתנפחות גדולה של גפנו התחתונות, בהיעדר מכנסיים ארוכים שלא היו נוהגים להלביש ילדים....." (משה שמר) 

-

מחברות לוזיה  (קובץ מדהים ממליצה לעיין)  

 

והיום חנוכה 2012  אנו יוצאים במסע המשותף לאתר את מי שהיו אז ילדי עליית האלף שהגיעו בחשאי מדמשק לכפר גלעדי בשנים שאחרי המלחמה 1944-1945 ואילך. 

תוכלו לקרא כאן בעיתון הארץ את שילוב הדורות של אמא ושלי, כפי שכתב אלי אשכנזי נכדו של מנחם לוזיה. 

חברים 

כל מי שיודע, מכיר או שמע את סיפור העליה הזה. כל מי שמכיר אנשים שהיו חלק בעליה הזו. שהגיעו לכפר גלעדי, שהיו במשק הפועלות, בקיבוצים, במושבים, בפלמ"ח בהגנה או שהם גרים בשכנות לכם.

אנא הפנו את תשומת לבנו במסר או בתגובה להודעה זו. המטרה לראיין אותם ולתעד את סיפורם האישי בארכיון קהילת יוצאי דמשק. תודה. 

בית הכנסת  היהודי בדמשק קרדיט אתר ארגון יוצאי דמשק

 

מודה לכל מי שיסייע בדרכו

חג חנוכה שמח לכל בית ישראל.

 

 תודה שהגעתם לכאן והכרתם עוד חלק ממני. אשמח ויותר כשתגיבו. 

מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שלי 

  שלכם תפו     

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת