00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

טעימות או לא להיות

 

אני מניחה שמרבית הקוראים שורות אלו חוו פעם סוג של "טעימות" לקראת אירוע. כשהגענו עם הזוג הצעיר והורי החתן לגן האירועים קדמו את פנינו שולחן ערוך חגיגי, שתיה קלה ובקבוקי יין תוך שאנו נשאלים אם אנו המשפחה שבאה עם 7 טועמים לאחר שנאותו לאפשר לנו "לפנים משורת הדין" להגיע גם עם אח הכלה שהוא אחד יותר מסך הטועמים שיש ביכולתינו להביא.

 

מעצם היותי אם הכלה, ראיתי את מקומי במפגש ולא ראיתי את מקומי כטועמת פוטנציאלית ולכן שבוע קודם לכן הודענו חגיגית שנגיע בניגוד לנוהל עם טועם נוסף. המארחים שלנו התנגדו עד לרגע שהטלנו וטו והוספנו שלא מקובל עלינו שבהוצאה כל כך גדולה שאנו עתידים להוציא או יותר נכון להשאיר בגן האירועים הזה, לא יהיה ביכולתם לספוג את "שני הביסים" של אדם נוסף ושלא אלו הם שיגדילו את עלות הוצאות הטעימות שיוגש לנו... (ואודה רק בגלל שאמא שלי לא קוראת כאן... אחרי שאמרתי לה שהייתי ילדה טובה וטעמתי מהרוב...ואומר שלאורך הערב כולו שתיתי כלל ובעיקר דיאט ספרייט וגם לא טרחתי לטעום דבר...  ותעשו לי טובה ואל תכנסו לזה ותשאלו אותי למה...)

מנה אחר מנה הובאו המגשים אל השולחן. לכל מנה נוסף גם הסבר קצר.  קובץ התפריט ודפי ההערות היו בידי ובידי בתי. כמו חנונית מצוייה טרחתי לשאול  את כל אחד מהטועמים שלנו מה טעים ומה לא, מה להוסיף, מה להחליף ומה לגרוע. על איזו מנה לוותר ועל איזו מנה להקפיד עוד יותר. השף יצא אלינו מידי פעם והאזין להערות, ביקש שנציין במדוייק כל פריט שאנו דורשים לשנות כדי שיוגש בדיוק לפי הטעם שאנו מעדיפים.  אין ספק שהרגשנו מחוזרים.

אבל אני בעצם שכחתי: לשאול על מנות ילדים... 

מגוון מנות הפתיחה היה רב ומעניין. ניסיתי להפריד בין המנות המסתובבות בידי מלצרים ובין העמדות הנייחות. חפשתי את הנוחות לנגוס את ההחטיף מבלי שיותיר אחריו ספחים על פני האורח  או ידיו ושחלילה לא יקפיץ על בגדיו החגיגים שבב של שומן או חלקיק מזון שיעכיר את מצב רוחו.  כן הרהרתי לעצמי, גם על זה צריך לחשוב. בביס הלחמניה עם ממרח הכבד חרגה המלית משולי הלחמניה וזלגה לצלוחית שבתוכה הוגשה.  ואנו בחרנו בה תוך בקשה מיוחדת להכניס את תוספת ריבת הבצל לתוכה כדי להקל על האורח בדרכו לביס הבא.

כשגברנו על  סבב מעוררי התאבון ביקשה האחראית שלא נשכח "להשאיר מקום" גם למנות שבדרך כי המלאכה שלפנינו עוד רבה. בזה אחר זה הגיעו לשולחן סלטים שונים ומגוונים. קו מנחה אחד בלט בכולם. כל אחד מהם שודרג בסוג אחר של שקדים, זרעונים ואגוזים. כאשר קבלה על כך הכלה, הסברתי שזה אכן מרומם את המנה, משווה לה חגיגיות ועושר טעמים ולכן לא נבקש בשום אופן להפחית אותם מהסלט המוצע גם אם הקשישים שבאורחים יתקשו לנגוס בשפעת האגוזים... 

המנות העיקריות התחילו לזרום לשולחן. למה בכלל קוראים לבשרים ולדגים מנות עיקריות אני חושבת לעצמי? הרי שנים שאני אוכלת מהם במשורה, המנות העיקריות שלי הם פשטידות, ממולאים סלטים וירקות חיים ומבושלים הטעימים בעיני מכל סטיק או פרגית עשוייה ברוטב חגיגי. רק לראות את השמן הנוטף מהמנות אני הופכת שבעה בניגוד גמור לכל הסובבים ובעיקר לבני הצעיר שהתענג עליהם, ליקק את נתחי האסדו, האנטריקוט והסינטה שנראו לי נאים/חיים יתר על המידה... אצלי בבית אני מגישה אותם well done .

 

 

 

סבב הבשרים והתוספות נבחרו בקפידה. היה לנו חשוב לכסות את טעמם של האורחים ולא להתפתות לגימיק מרהיב ובלתי אכיל.  דקות בודדות חלפו עד שהשולחן הוצף במגוון בלתי נגמר של קינוחים מכל סוג אפשרי. המנות המתוקות היו קטנות, מקסימות ומעוררות תאבון.

מסתבר שגם אחרי סעודת טעימות שארכה כמעט 3 שעות היוו הקינוחים את גולת הכותרת של כולנו.

 

ואני התעצבתי לרגע, כי מה שחסר לי למרות כל אלו, היה בעצם... הקפה.

 

הערה: התמונות אינן שייכות לארוע הטעימות. 

 

 תודה שהגעתם לכאן והכרתם עוד חלק ממני. אשמח ויותר כשתגיבו. 

מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שלי 

  שלכם תפו     

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת