00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כלבה זקנה לומדת טריקים חדשים

לספור כבשים

 


האם גם לכם יש סיפור קטן, שאתם טווים לעצמכם בלילה במיטה, כדי להיכנס לעולם השינה המבורך?
האם אתם סופרים כבשים?
אותי אישית ספירת הכבשים רק מעצבנת. עשיתי בה שינוים מפליגים. צבעתי את הכבשים, ואז ספרתי אותם לפי הצבע. לבסוף ספרתי את רגליהם וחילקתי בארבע. עכשיו, אני די חלשה בחשבון. אחרי שספרתי אלפי רגליים קיבלתי בחילוק 701 ושלושת רבעים של כבש. זה הדיר שינה מעיני. מה גם שאני רואה מול עיני כבש מגודל ללא ראש.

עם הזמן מצאתי לי סיפורים אחרים.
דימיינתי שאני נוסעת בכרכרה רתומה לשני סוסים בטונדרות של סיביר. עגלון אלמוני מאיץ בסוסים. הלילה שחור כמו קטיפה מלכותית, ואני עטופה בשמיכת פוך, מיטלטלת בתוך הכרכרה בעירסול. אני שומעת פעמונים רחוקים מדנדנים.שלג לבן וצח נופל בפתיתים על פניי. בחוץ קור וכפור. מדי פעם מנצנצים אורות רחוקים של עיירות קטנות, שאנו עוברים על פניהן. אני רואה את עיניהם המבריקות של זאבי ערבות שמלווים אותנו כברת דרך, לא מעזים להתקרב, אך מייללים בקול נשבר.
אני מסדרת לי את מושבי בצורה נוחה. מתחתיי ומעליי כסתות כרסתניות של פוך עדין, ראשי עטוף בצעיף . רק עיני גלויות ורואות את כל היפעה הזאת. ברגעים אלה אני כמעט מאמינה באלהים.
אני מתחילה לשקוע...
משהו מעיר אותי בפתאומיות: סליחה, יש פה רכב! יפה מאד דאגתי לעצמי, אבל האוקראיני העני הזה יושב על מושבו הגבוה ואוחז במושכות. גם לו קר! גם הוא נשמה!
קודם כל אני בונה לו גגון קטן מעל המושב. אני מלבישה אותו במעיל עבה, על ראשו אני שמה קצ`ולה, שהוא כובע פרווה מחמם. גורבת לו גרבי צמר ועליהם מגפיים. אני מרגישה שעדיין קר לו כי הוא נרעד מדי פעם. טוב, גם הוא מקבל שמיכת פוך, ואני נרגעת וכמעט נופלת עליי שינה.
נו בטח, שכחתי את הסוסים! הם פוסעים ורגליהם שוקעות בשלג. כבר אי אפשר לשמוע את ה"קלק-קלק" של פרסותיהם. גם הסוס הוא יצור חי. אני לא מוכנה לגרום סבל לבעל חיים.
אוף. עכשיו אני צריכה לדאוג לסוסים. ממש אין לי סבלנות להלביש אותם, השעה כבר שתיים בלילה. אני מתערסלת, מנסה להתעלם מהסוסים, אבל הם צוהלים בקול, ולא משמחה. טוב, נשים עליהם שמיכה. מה קורה לי? שמיכה לא מספיקה בקור הזה. אני שמה על גב כל סוס כמה פרוות כבש (הכבשים מתו בשיבה טובה וחיו חיים מאושרים אצל הרכב ואשתו).
עכשיו הרגליים. אני מלבישה על כל רגל גרב סרוגה, סך הכל שמונה רגליים (אני מתרגלת את כישורי החשבון שלי ,אולי אצטרך לחזור לכבשים).
הגרביים יירטבו בשלג. אמא תמיד אומרת שאם קר לך ברגליים, הגוף שלך לא יכול להתחמם. אני לא מבינה מה אמא שלי מתערבת בסיפור שלי, אבל היא מתערבת בכל דבר. אני אלביש לסוסים אברקיים. אני לא יודעת בדיוק מהם אברקיים, אבל הם נראים לי מתאימים לרגליים של סוס, מה גם שאף בנאדם שאני מכירה לא לובש אברקיים.
הייתי יכולה עכשיו להירדם בהנאה, אבל צריך ללכת לבית הספר.
מאחר שהשלמתי את "מבצע מלביש" שלי, מחר אוכל להלביש היטב את כל הנוגעים בדבר ללא עיכובים מיותרים, ולהירדם כמו תינוק.

אבל פאבל מתחיל להטריד את מנוחתי גם ביום. פאבל, זה הרכב, יוצא כל לילה כדי לכרכר אותי. ובבית זושא נשארת לבד עם כל הילדים. הם יושבים ליד האח עד שהעצים הופכים לאפר קר. עכשיו קר להם. זושא שומרת לפאבל קערת מרק תפוחי אדמה. סליחה,זה לא אוכל לאיש עובד.
ולמריה הקטנה יש שחפת.

אי אפשר ככה. אני מכירה את כל המשפחה של פאבל, וכולם סובלים. והם סובלים בגללי. מה, אני לא יכולה לטפל בכולם! מה הם מתערפדים עליי? אני חייבת להם משהו?

מה שסותם סופית את הגולל על סיפור הכרכרה הוא עיון מקרי במילון עברי-עברי. שם אני מגלה ש"אברקיים" הם מכנסי רכיבה, או מכנסיים של יהודים חרדים. אני גיירתי שני סוסים אוקראיניים אצילים. יתכן שהאברקיים השתרבבו לסיפור במקום "ערדליים", עוד מילה שרצוי לבדוק במילון לפני שמלבישים אותה על סוסים בטונדרה.
אני אומרת לאמא שאני לא יכולה להירדם, למרות שאני סופרת כבשים. אני מעדיפה לא לספר לאמא על פאבל, מפני שממילא היא חושדת שאני לא לגמרי בסדר בקומה העליונה. אמא אומרת שהישראלים מטומטמים, "מה זה לספור כבשים? כמה ישראלים ראו בכלל כבש אמיתי, שלא נמצא בפיתה?" (אני! אני ראיתי כבש אמיתי בלי ראש!).

אני שואלת את אמא "מה ייעצו בגולה שלנו לאנשים שהתקשו להירדם?” היא אומרת: "נהגו לומר להם "סמולד א סורודט" שזה "ספור את השערות שלך".
"אילו שטויות אמא, איך אפשר להירדם כאשר את חופרת בראש שלך?”
אמא אומרת "הם לא התכוונו לשיער הראש".

אני תורמת כאן את הניסיון ההונגרי לטובת כל מי שסובל מנדודי שינה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

80 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המיזנטרופית אלא אם צויין אחרת