00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

"הפרדס של עקיבא"-סקירה על ספר

                                               

ממש לא בא לי להפוך את הרשומה הזו לפוליטית וגם אין לי חשק להביע עכשיו את דעתי האישית על הסכם הפסקת האש שנחתם. אבל מכיון שאני לא אסקפיסטית אתייחס רק במשפט אחד קטן ועם קצת אמונה על הענין. היום מסתבר לנו שכל המדינה כולה הפכה להיות חזית אנושית אחת. אני מאוד מקווה שמבצע "עמוד ענן" אכן השיג את מטרותיו ושהשקט ישמר לאורך זמן (למרות הסקפטיות שבי)...

כפי שאתם רואים קראתי לרשומה הזו סקירה ולא המלצה...כי אני בעצמי עוד לא כל כך יודעת איך "לאכול" את הספר הזה ועד כמה אם בכלל, בא לי להמליץ עליו. אז נכון שלא כל ספר שקוראים מחייב התייחסות ורשומה נפרדת וזה "כאילו" ברור שאם לא נהנים אז לא ממליצים, אבל מצד שני אני תוהה...מי שם אותי פה כסמכות לקטול חלילה ספר, שסופר מוכשר ישב והשקיע בו ימים כלילות ואת מיטב זמנו וכשרונו, במיוחד כשמדובר בסופרת כמו יוכי ברנדס. סופרת שמאוד מוערכת בעיני וכל ספר שהיא מוציאה אני מיד רצה לרכוש אותו וקוראת אותו בשקיקה רבה. ואולי פה טמונה הבעיה? הציפיות הגבוהות שיש לי ממנה, שאולי הם אלו שגרמו לי הפעם סוג של אכזבה. אז למה אני בכל זאת מתייחסת אליו? כי המלצה או לא, קשה לי להתעלם לגמרי מהספר הזה...

כמה מילים על הסופרת. יוכי ברנדס, בת של אדמו"ר, מחוברת לעולם הדתי. היא מגיעה מהחברה החרדית, צברה הרבה ידע בתחום וכותבת על היהדות מזוית אישית מיוחדת ומעניינת, מה שעושה את ספריה מאוד מרתקים עבורי.  

ב"הפרדס של עקיבא" לקחה ברנדס את סיפור אהבתם של רבי עקיבא ורחל ועשתה בו "כרצונה". היא נטלה את אחת הדמויות המשמעותיות והמרכזיות מתקופת התנאים שמוזכרות בתלמוד, רבי עקיבא. דמות שמסמלת בעולם הדתי דוגמא ומופת למסירות האולטימטיבית לתורה, ודמותה של רחל, שמוצגת במדרש כדוגמא לאיך אשה צדקת אמורה להתנהג. להקריב ולבטל את רצונה ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. ברנדס רקמה סביבם סיפור עלילה אנושי. חלקו הראשון של הספר מעניין ומרתק. כטיפוס רומנטיקן אני מאוד מתחברת לסיפורי אהבה, במיוחד אם יש להם הפי הנד. בחלקו השני של הספר הולך לדעתי משהו ומתפספס. בחלק הזה ברנדס מתעסקת אך ורק בחייו האפרוריים של רבי עקיבא שישב כל היום ולמד תורה. אז נכון שזו היתה המציאות היומיומית של רבי עקיבא, ומה כבר יכול להיות מענין ומיוחד בחייו של בחור ישיבה...אבל אם כבר נרקמה עלילה דמיונית סביבו, היא יכלה לדעתי להמשיך את הקו שהתחילה בו ולטוות סיפור עם מתח ועלילה מרתקים הרבה יותר. היתה לי תחושה לאורך הספר שברנדס "נתקעה" או "הסתבכה" בעצמה עם הדמות שנגעה בה ולא המשיכה לזרום עם התשוקה שהיתה לה כשהתחילה לכתוב אותו. הרצון להראות את רבי עקיבא כאחד האדם. אולי קצת נבהלה מהחירות שלקחה על עצמה להתעסק בדמות הזו, ו/או מהחשש להרגיז את הציבור הדתי.

נראה לי שהתעוזה והחופש שלקחה על עצמה הסופרת מביאים איתם ביקורת שנויה במחלוקת. יתכן שיש כאלה שיתחברו, יהיו בודאי אלו שיכעסו....ויש קוראים כמוני שאחרי הדפים הראשונים יתחילו לפהק ולחכות שהסיפור יגמר...(מה שאומר שהוא יכול להוות גם כתחליף לכדור שינה...).
מובאים בספר סוגיות ומחלוקות שהתנהלו בין רבני בית שמאי לבית הלל ולשאר הרבנים מאותה תקופה, שבהם  היו עסוקים בחדרי הסנהדרין והישיבות. ושלא תבינו אותי לא נכון...לדעתי היה לספר פוטנציאל להיות הרבה יותר ממה שהוא, אם רק היו נחסכים מהקורא הדיאלוגים המשמימים בין הדמויות ושגם יצאו מהקשרם איכשהו במהלך העלילה. מה שגם הפתיע אותי ולא בא לידי ביטוי בספר הזה, הוא סגנון הכתיבה הכל כך אופייני לברנדס. קטעי קישור משונים שובצו למסגרת והפריעו לדעתי לרצף הסיפור.

בקיצור, הבנתם נכון...אני לא יכולה להמליץ על הספר הזה בפה מלא, אבל גם אין לי כוונה לכתוב עליו ביקורת שלילית. מי שאוהב את הספרים של ברנדס ברור לי שהוא יקרא אותו ומוטב כך, כי אחרת הוא ירגיש שיש לו "חור בהשכלה"...ולאלה שלא נמנים עם קוראיה הנאמנים....אם אתם מתכוונים להתחיל לקרוא ספר מפרי עטה, אז אל תבחרו בזה. עדיף שתתחילו במשהו אחר, כי אחרת לא תהיו סלחנים כמוני...

בקצרה על סיפור העלילה למרות שכולנו גדלנו על הרומן הרומנטי בין עקיבא לרחל. עקיבא בן יוסף היה רועה צאן באחוזה של כלבא שבוע, גדול העשירים בארץ. בתו היחידה רחל, פוגשת בו באקראי ונמשכת אליו. בהמשך היא מבטלת את אירוסיה עם החתן המיועד ומתאהבת בעקיבא. אביה מנדה אותה מהמשפחה, מנשל אותה מהירושה והיא עוברת לגור עם עקיבא במערה (כן... מפתיע, אבל פעם קיימו זוגיות לא רק בוילה) היא מלמדת אותו לקרוא ובהמשך גם מעודדת  אותו ללכת וללמוד תורה בישיבה. הוא עושה כמצוותה ובמשך שנים מסתגר באחת הישיבות ושם הוא מתגלה כעילוי. הוא הופך לרב גדול ומכובד, צובר לו חסידים ומאמינים רבים שהולכים אחריו ולומדים ממנו תורה. את המשך קורות רבי עקיבא והסוף המפתיע, אם חשקה נפשיכם, תקראו בעצמכם...

*משפט לסיום ובחזרה לזמננו...מייחסים לרבי עקיבא את האימרה הידועה של "ואהבת לרעך כמוך". מי יתן ונהיה מאוחדים כל ימות השנה ולא רק בעיתות מלחמה...  

קריאה מהנה ושבת רגועה!!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

27 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת