00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

על אמהוֹת: "כלה"/ אורה אחימאיר ו"בבקשה תשגיחי על אמא"/ קיונג סוק שין

בימים האחרונים, קראתי שני ספרים מרגשים ונוגעים ללב ושניהם מוקדשים לאמהות שצאצאיהן מתוודעים אליהן וחוקרים בשורשיהן לאחר שנים רבות. מצויירים לפנינו דיוקנאות של אמהות המשורטטים בעדינות ובחמלה, בריגוש ובאהבה וגם בכעס ובתחושה חזקה של אובדן. תמהיל שלא יכול להשאיר את הקורא אדיש ומגביר את הלחלוחית בעיניו ואת רחשי הלב שלו.

הספר "כלה" שנכתב על ידי אורה אחימאיר חושף סודות ותיאורים מצפת של שנות השלושים ואירועים היסטוריים מתולדות ימי עמנו, מאירופה ומן הארץ הזאת שמטבע הדברים קרובים ללבנו ולתודעתנו. בשני הספרים מונצח הפער בין הדורות, הטלטלה גדולה והתרככות חלה ברבות השנים.

גם בספר "בבקשה תשגיחי על אמא" של קיונג סוק שין שעלילתו מתרחשת בקוריאה, יש התייחסות לאירועים היסטוריים והכל דרך הפריזמה של העדרותה של האם. גם כאן המשפחה הלומת צער, העוני בימים של ילדות רב (כאן האם נעלמת כשהילדים כבר בוגרים ומבוססים ואילו בספר "כלה" היא מותירה אחריה ילדים רכים)  וזכרון זה מלווה ודבק בצאצאים בבגרותם ובזיקנתם. בשני הספרים הקריבה האם את חלומותיה, אם בגלל אירועים היסטוריים ואם בגלל אילוצים אחרים שמוכתבים על ידי המסורת.

המשפט הבא, בביקורת של ה"וושינגטון פוסט", על הספר הקוריאני מתאימה בהחלט לשני הספרים: "דיוקן אינטימי ומרגש של אמהות....הרבה לפני שהגעתי לעמוד האחרון הרגשתי צורך עז להתקשר לאמא שלי...".
אין לי ספק שאילו אמי היתה עוד בין החיים, הייתי גם אני ממהרת להתקשר אליה לאור הקריאה בספרים האלה ולו רק כדי לומר לה כמה אני אוהבת ומתגעגעת אליה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

41 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת